גורל המלחמה העצימה ברצועת עזה לא ברור נוכח ההתקפה האיראנית של ישראל, ייתכן שהפעילות הצבאית ברצועת עזה תשתנה, זה עשוי להיות המועד שבו יחליט ראש השב"כ רונן בר לפרוש מתפקידו לאחר שנטל אחריות כבר בראשית המלחמה על הכישלון המודיעני של השב"כ, וראש הממשלה ייצטרך למנות ראש שב"כ חדש.
ייתכן גם שראש השב"כ הנוכחי יחליט להישאר בינתיים בתפקידו עד שתתבהר התמונה הפוליטית לגבי אפשרות הקדמת הבחירות, כפי שהדברים נראים כעת, ראש הממשלה נתניהו אינו מתכוון להקדים את הבחירות, יש לו רוב מוצק של 64 חברי כנסת והוא מתכוון למצות את ימיה של הממשלה עד היום האחרון שקבוע בחוק, עם זאת, עשויות להיות בארץ התפתחויות פוליטיות שיביאו להקדמת הבחירות, הרבה תלוי בתוצאות המלחמה ברצועת עזה ומול איראן וחזבאללה, בשאלה האם ישראל הולכת למלחמה נוספת בגבול הצפון ובמידת עוצמתו של גל המחאה נגד ממשלת נתניהו.
בכל מקרה, ההערכות במערכת הפוליטיות הן שצפוי קרב פוליטי קשה על שאלת מינוי ראש שב"כ חדש, האופוזיציה לנתניהו תעשה הכל כדי שראש הממשלה, שהינו הממונה הישיר על ראש השב"כ, לא ימנה את ראש השב"כ הבא.
מלבד הקרב הפוליטי והתקשורתי יהיו גם עתירות לבג"צ.
ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן הזהיר בשבוע שעבר בראיון שהעניק לערוץ תקשורת מרכזי כי "אם בנימין נתניהו ימנה את ראש השב"כ הבא, אז אני אפעל נגד בדרכים שיש לכל אזרח בדמוקרטיה הישראלית".
ברור שהראיון של נדב ארגמן הגיע מפוזיציה פוליטית נגד ממשלת נתניהו והעומד בראשה, אבל יש היגיון בדבריו, עד שלא תתברר במלואה מידת אחריותו של ראש הממשלה נתניהו לכישלון ה-7 באוקטובר הוא איננו יכול למנות את ראש השב"כ הבא.
אם רונן בר יחליט שהוא בינתיים נשאר בתפקידו עד לעריכת בחירות מוקדמות הבעיה נפתרת זמנית, אולם, אם הבחירות לא יוקדמו צפוי להתגבר הלחץ הפוליטי בתוך הקואליציה על ראש הממשלה להחליף את הרמטכ"ל הרצי הלוי, את ראש אמ"ן אהרון חליווה ואת ראש השב"כ רונן בר.
אם רונן בר יסרב לפרוש, לראש הממשלה יש את הסמכות החוקית לפטר אותו מתפקידו, נתניהו יתקשה ללכת למהלך כזה בגלל הלחץ הציבורי וגם בגלל העתירות הצפויות לבג"צ שעשויות לעצור את הפיטורין.
לא אתפלא אם הממשל האמריקני הנוכחי יתערב בסוגיה כפי שהתערב בפיטורי שר הביטחון יואב גלנט.
הרבה תלוי בהחלטתו של ראש השב"כ הנוכחי רונן בר על צעדיו הבאים,כך או כך, מאיר בן שבת, מקורבו של נתניהו שהיה בכיר בשב"כ הודיע כי הוא לא מתכוון להתמודד על ראשות השב"כ וכי הוא "ימשיך לסייע בהתנדבות ויעמיד עצמו לרשות הארגון ומערכת הביטחון כרצונם וכמיטב יכולתו".
עם זאת, תמיד קיימת האפשרות שהוא ישנה את דעתו ויטען שהוא "נקרא אל הדגל" בגלל חומרת המצב ולכן נענה לבקשת ראש הממשלה.
כך או כך, ראש השב"כ הבא חייב להיות אדם מתוך השירות שמכיר היטב את המערכת ויודע לתקן את הכשלים המודיעיניים החמורים שהתגלו בה, אם רונן בר יפרוש בקרוב קיימת גם האפשרות שראש הממשלה נתניהו ימנה בכיר מתוך השב"כ באופן זמני עד שיתברר גורלו הפוליטי, בתרחיש הזה האיש שיתמנה לתפקיד חייב להיות בכיר בארגון שלא היה מעורב בכישלון של ה-7 באוקטובר.
ראש הממשלה יכול גם להחזיר לשירות באופן זמני ראש שב"כ לשעבר, אולי יורם כהן אם הוא לא יילך לפוליטיקה, בדיוק כפי שבשנת 1986 הוחזר לשב"כ יוסף הרמלין,שהיה ראש שב"כ עד 1974, כדי לשקם את השירות אחרי פרשת קו 300.
עם זאת, רצוי מאוד שלא יובא אדם מבחוץ להיות ראש השב"כ כפי שקרה בעת שמונה לתפקיד עמי איילון שהיה מפקד חיל הים.
ראש השב"כ הבא חייב להיות אדם שדובר על בורייה את השפה הערבית ומכיר את התרבות והמנטליות הערבית, בעל ניסיון רב ביומינט( מודיעין אנושי), אדם שמכיר היטב את הארגון, כריזמטי שיכול להוביל תהליך מקיף של הפקת לקחים מבלי לגרום נזקים בלתי הפיכים ולהחזיר את הארגון לימי גדולתו.
השב"כ חזר לפעול בעוצמה בתוך רצועת עזה בגלל המלחמה ויש פוטנציאל מודיעיני גדול בדבר הזה, צריך ראש שב"כ מיומן שיידע לנצל זאת היטב כדי לרסק את כל התשתית הצבאית של חמאס בעוד צה"ל שולט בשטח מבחינה ביטחונית.
אני עדיין סבור שהשב"כ מכיר הרבה יותר טוב את הזירה הפלסטינית מאשר אמ"ן והערכותיו הרבה יותר נכונות ומדוייקות, הדברים גם עולים בבירור מדבריו של נדב ארגמן אשר סיפר על הויכוחים הנוקבים שהיו לו עם אמ"ן ועם הרמטכ"ל אביב כוכבי על הקונספציה שלהם כי "חמאס מורתע".
חבל רק שנדב ארגמן לא קיבל בזמנו החלטה אמיצה להתפטר מתפקידו במחאה על כך שראש הממשלה נתניהו אינו מקבל את תוכניתו לחסל את בכירי חמאס ובראשם יחיא סינוואר, אילו היה מזעזע את המערכת הפוליטית ומתריע פומבית בפני הציבור על הסכנה הצפויה ייתכן שהיה מונע את האסון הנורא של ה-7 באוקטובר, מעניין מאוד מדוע הוא לא עשה זאת אם היה כל כך בטוח בהערכותיו.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
