צה"ל פועל עם שלוש אוגדות בתוך רצועת עזה כדי לנסות ולהכריע את חמאס,ברצועה מתנהלים קרבות קשים, ישראל מתכננת לכבוש את כל אזור רפיח ו"ציר פילדלפי" אבל ממתינה להגעתו ארצה ביום ראשון הקרוב של ג'ק סאליבאן, היועץ לביטחון לאומי של ממשל ביידן, כדי לנסות ולהגיע עמו להסכמות על אופן הפעולה של כוחות צה"ל באזור רפיח.
הנשיא ביידן ממשיך בהתנגדותו העזה למבצע ישראלי נרחב לכיבוש רפיח מחשש לפגיעה באזרחים חפים מפשע למרות שכבר למעלה מחצי מיליון פלסטינים עזבו מרצונם את האזור הזה ועברו צפונה.
המשימה של צה"ל להכריע צבאית את חמאס ברצועה איננה עומדת להיות קלה מכמה סיבות.
א.טעות אסטרטגית של קבינט המלחמה בניהול הלחימה בחודשים האחרונים-צה"ל בזבז זמן יקר ונמנע מכיבוש רפיח במשך תקופה ארוכה, גם הטיפול שלו בכמה מקומות ברצועה כמו מחנה הפליטים ג'באליה לא היה יסודי מספיק, דבר שאפשר לכוחות חמאס להתארגן מחדש במסגרות לחימה חדשות, עכשיו צה"ל מתמודד בג'באליה מול גדוד חדש של חמאס ששוקם מהריסות הגדוד הקודם.
איבוד המומנטום של הלחימה בגלל לחץ אמריקני ומחלוקות בתוך קבינט המלחמה הביא לדשדוש מיותר שהוא בעוכריה של ישראל.
גם ההדלפות חסרות האחריות מתוך ישיבות הקבינט הביטחוני וההתנהלות הרשלנית של הצנזורה הצבאית, גרמו לכך שהאויב החמאסי קיבל בזמן אמת מידע חיוני על כוונותיה של ישראל ועל האסטרטגיה שלה, דבר שמנע מישראל כל אפשרות להפתיע את האויב, מלבד המבצע בבית החולים שיפאא', והוא ניצל זאת לצרכיו.
ב.ביתור הרצועה באמצעות "מסדרון נצרים" היה מהלך נכון, הוא עוצר את האוכלוסיה הפלסטינית לעלות מדרום הרצועה לצפונה אבל צה"ל לא טיפל באופן יסודי במנהרות שמקשרות את דרום הרצועה עם צפונה, דבר שמאפשר לזרוע הצבאית של חמאס להעביר מחבלים ונשק דרך המנהרות מאזורים שונים לצפון הרצועה.
על פי גורמים בחמאס, צה"ל הרס רק 20 אחוזים מסך כל המנהרות ברצועה, יש עדיין מאות ק"מ של מנהרות ברצועה שצה"ל לא טיפל בהן, זה אמנם תהליך שייקח שנתיים עד שלוש , אבל צה"ל צריך לאתר את המנהרות החשובות מבחינה אסטרטגית ולהרוס אותן בהקדם.
ג. היעדר מידע מודיעיני מספק על כוונות חמאס, על מקום הימצאותה של ההנהגה הצבאית והמדינית של חמאס בתוך רצועת עזה ועל מקום החזקתם של החטופים הישראלים.
למרות שצה"ל שוהה בשטח הרצועה כבר 7 חודשים, הכישלון המודיעיני נמשך, יש בעיקר מודיעין טקטי שנובע מחקירות של מחבלים שבויים אך חסר מודיעין אסטרטגי על כוונות האויב ומיקומה של ההנהגה הצבאית.
חיסול ההנהגה הצבאית של חמאס ברצועה הוא דבר הכרחי להכרעת המלחמה, יש לכך אפקט מבצע ומורלי חשוב.
על פי גורמי ביטחון בישראל, צה"ל חיסל כ-15 אלף מחבלים של הזרוע הצבאית של חמאס, כנראה שמדובר רק במחצית הכוח הלוחם של חמאס, אלפי מחבלים עדיין מסתתרים במערך המנהרות הענק ברצועה ונהנים ממזון חופשי ודלק ללא הגבלה.
ד.צה"ל לא הרס את התשתית האזרחית של חמאס והוא ממשיך לנהל את חיי היום יום של האוכלוסיה הפלסטינית, הוא זה שמחלק את הסיוע ההומניטרי ומפעיל את משרדי הממשלה השונים, את המערכת המוניציפלית ואת המשטרה האזרחית.
חמאס עבר ללוחמת גרילה , הוא מרבה במארבי נ"ט מטווח קרוב ומצליח לפגוע ברכבים המשוריינים של צה"ל.
הוא מגיח מהמנהרות ותוקף את חיילי צה"ל בשיטת "פגע וברח", הוא ממלכד פתחי מנהרות ובתים באמצעות מטעני חבלה ומשימתו היא לפגוע כמה שיותר בחיילי צה"ל, זה מחייב את צה"ל לשנות את דרכי הלחימה בשטח בנוי ולהשתמש יותר בחיל האוויר.
לאן פני הדברים?
צה"ל נמצא כעת בתנופה מחודשת של לחימה ברצועת עזה, אסור לעצור את המומנטום, יש להכניס כוחות נוספים של צה"ל ולהכריע את הכוח של חמאס באזור רפיח ולהשתלט על "ציר פילדלפי".
מי ששולט באזורים האלה שולט למעשה בכל רצועת עזה.
צה"ל חייב לקחת לידיו את השליטה על הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה ולהוציאה מידי חמאס.
הוא זה שצריך לחלק את הסיוע הזה לאוכלוסיה, במקביל הוא חייב להתחיל לטפל באיתור המנהרות החשובות שמקשרות בין האזורים השונים של הרצועה ולהרוס אותן.
לאחר כיבוש אזור רפיח הוא צריך להתחיל בפעילות למיטוט התשתית האזרחית של חמאס ברצועה.
הגיעה העת להירתם במהירות להשגת היעדים האלה.
מדובר בלחימה שתימשך זמן רב אבל היא ניתנת להשגה אם צה"ל יגלה נחישות ודבקות במטרה.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
