לישראל יש הישגים צבאיים חסרי תקדים במלחמה בחזית הצפון נגד חזבאללה, נכון לשעה זו היא המנצחת במלחמה, חזבאללה נמצא על הברכיים והיא חייבת להכריע אותו סופית עד שיפול על הרצפה ולהכתיב לו את תנאי הסכם הכניעה.
גורמים צבאיים בכירים אומרים כי צה"ל חייב להגיע בהקדם לנהר הליטאני ולהתייצב עליו ואחר כך לנקות לאחור את כל השטח עד הגבול עם ישראל, דהיינו להשמיד את כל תשתית הטרור של חזבאללה במרחב הזה ולהרוג את כל מחבלי חזבאללה שנמצאים בשטח.
לאחר ההתייצבות על נהר הליטאני, שיכולה להתבצע עד לכניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן ב-20 בינואר הבא, ישראל צריכה להכתיב לחזבאללה את הסכם הכניעה שבסיסו פירוז מוחלט של דרום לבנון מאמצעי לחימה ומתשתיות טרור.
אם חזבאללה יסרב לתנאים הישראלים, ישראל צריכה להכריז על אזור בעומק של 15 ק"מ מהגבול הישראלי צפונה כ"אזור מוות" (Death Zone), כל מי שייכנס לשטח הזה יטופל באש על ידי כוחות צה"ל.
הקמת "אזור מוות" או פרימטר ביטחוני בדרום לבנון הוא אחד הלקחים העיקריים המתחייב מהטבח הנוראי בישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023, ישראל חייבת לשנות את תפיסת הביטחון שלה ולהקים אזורי ביטחון קבועים בגבולה הצפוני ובגבולה הדרומי כדי להגן על הישובים בעוטף עזה ועל הישובים בגבול הצפון.
בגבול הצפון הנושא יותר קריטי כרגע בגלל שחזבאללה עדין תוקף בטילים וברקטות,עשרות אלפי העקורים הישראלים בצפון לא יוכלו לשוב לבתיהם בגלל סכנת טילי הנ"ט שבידי חזבאללה מסוג "קורנט" שיכולים לפגוע בבתי הישובים ממרחק של 10 ק"מ, לכן ישראל חייבת להקים את פרימטר הביטחון או "אזור המוות" הזה בדרום לבנון.
על פי ההדלפות של גורמים לבנוניים הבקיאים במשא ומתן העקיף בין ישראל לחזבאללה שמתנהל באמצעות השליח עמוס הוכשטיין והמתווך נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני ומנהיג תנועת אמל השיעית, מתבררת תמונת המצב הבאה.
א.ההסכם המתגבש מנציח את הישארותו של חזבאללה בלבנון ככוח צבאי וככוח פוליטי, חזבאללה הוחלש מאוד כתוצאה מהמכות הקשות שחטף מצה"ל, אולם, ההסכם אמור לתת לו חמצן ולהשתקם בעזרתה של איראן, לכן איראן נתנה לו אור ירוק ללכת על ההסכם הזה.
זו גם הסיבה שהשיח' נעים קאסם, מזכ"ל חזבאללה, הסכים לנתק את הקשר בין חזית לבנון לחזית רצועת עזה, מה שמעניין אותו הוא הישרדות הארגון ושיקומו.
מבחינתו, זה יהיה הניצחון של חזבאללה במלחמה והוא יוכל להשתקם בהמשך הדרך.
על פי פרשנים לבנוניים,כל הכוחות הפוליטיים האחרים בלבנון כמו הנוצרים, המוסלמים הסונים והדרוזים מאוכזבים מאוד מההסכם המתגבש, הם רואים בו החמצה היסטורית של ישראל שיכולה הייתה לפרק את חזבאללה מנשקו ולהשאיר אותו רק כמפלגה פוליטית.
החתימה על ההסכם פירושה המשך שלטון חזבאללה ואיראן בלבנון,חזבאללה ימשיך להחזיק "מדינה קטנה" משלו בתוך מדינת לבנון שהיא שתכתיב לממשלת לבנון את כל המהלכים המדיניים, הפוליטיים והכלכליים.
ב.חזבאללה רוצה הישגים מדיניים כדי לשמור על כבודו לכן הוא דורש שההסכם המגבש יכלול הסכמה ישראלית לפתוח מייד במשא ומתן על 13 נקודות המחלוקת בגבול היבשתי בין ישראל ללבנון, הוא מנסה להשיג הישג מדיני, כפי שהשיג חסן נצראללה בהסכם הימי עם ישראל, כדי שיירשם בלבנון כי הוא שהביא לנסיגת ישראל מנקודות המחלוקת בגבול.
הוא רוצה להפוך את "הקו הכחול" הזמני לקו הגבול הבינלאומי הקבוע בין ישראל ללבנון.
נכון לעכשיו, ישראל מתנגדת בתוקף לדרישה הזו, היא מוכנה לדון בדרישה לתיקוני הגבול היבשתי עם לבנון רק בהמשך.
ג. ישראל הסכימה לחזרת עשרות אלפי העקורים הלבנוניים לכפריהם בדרום לבנון, על קו הגבול עם ישראל, למרות שמרבית הבתים נהרסו מכיוון ששימשו כעמדות טרור לירי טילי נ"ט ורקטות לעבר ישראל ומאגרי נשק וחמושת, רבים מהתושבים האלה הינם מחבלים של חזבאללה המשתייכים לכוח רדואן.
המשמעות היא שהם שוב יוכלו להוות איום קרוב מאוד על ישובי הצפון.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי מדובר רק בשאלה של זמן, עד שחזבאללה ימצא את הפרצות ואת הדרך להתחכם ולחדש את בניית תשתיות הטרור על הגבול ולחדש את ההתקפות על ישראל.
ד.לבנון וחזבאללה מתנגדים בתוקף שלישראל יהיה חופש פעולה צבאי מלא לפעול בלבנון ברגע שיופר ההסכם וטוענים כי מדובר בפגיעה בריבונותה של לבנון.
לבנון מוכנה לכך שייכתב בהסכם כי שני הצדדים ימנעו מ"תוקפנות הדדית" וכי ישראל תוכל לפעול רק אם יהיה איום מיידי על שטחה ואזרחיה משטח לבנון, לדוגמא, היא לא תוכל למנוע עבודות ביצורים בדרום לבנון והתחמשות צבאית באמצעות מומחים ויועצים איראניים.
ה. מנגנון הבקרה והאכיפה שאמור לפרק את תשתיות הטרור של חזבאללה בדרום לבנון איננו טוב- מדובר באותו מנגנון אכיפה מאז מלחמת לבנון השנייה שמתבסס על יונפי"ל וצבא לבנון שנכשלו בתפקידם ואיפשרו את ההתעצמות הצבאית של חזבאללה על גבול ישראל.
יוניפי"ל הוא חלש וסמכויותיו לא הורחבו, צבא לבנון מורכב ברובו מחיילים שיעים וההערכה היא כי הם לא יתעמתו צבאית עם חזבאללה.
בסוף השבוע דווח באמצעי תקשורת שמזוהים עם חזבאללה כי מפקד צבא לבנון ג'וזף עון אמר בשיחות סגורות כי הצבא הלבנוני לא יכול ולא רוצה לקחת חלק בעימות הצבאי עם חזבאללה, שכן הדבר עלול להביא למלחמת אזרחים ולהתמרדות פנימית בתוך הצבא.
"הצבא אינו מעוניין לבצע משימה שתשרת את ישראל", אמר עון.
גם אם ועדת הפיקוח החדשה שתוקם תגלה הפרות מצד חזבאללה, נותרת השאלה מי יאכוף בשטח בפועל את יישום ההסכם והחלטה 1701.
ו. הברחות אמצעי לחימה מסוריה לחזבאללה בלבנון- המנגנון שהוקם לשם כך, איננו יעיל,רוסיה לא תמנע שום הברחות נשק דרך היבשה מסוריה ללבנון וישראל איננה יכולה לבדה למנוע הברחות אמל"ח מהאוויר באמצעות מטוסים אזרחיים מאיראן וסוריה לשדה התעופה בביירות.
לאן פני הדברים?
המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין חזר לארה"ב להתייעצויות, נותרו עדיין נקודות מחלוקת בהסכם וישראל הודיעה לארה"ב כי איננה מוכנה שצרפת תמלא תפקיד כלשהו בוועדת הפיקוח בגלל עמדותיה האנטי ישראליות.
בינתיים, צה"ל מגביר את הלחץ הצבאי על חזבאללה בדרום לבנון וברובע א-דאחיה בביירות, ישראל חייבת לשנות את השפה שבה היא מדברת עם חזבאללה ולעבור לשפה אחרת השונה מזו שהיא דיברה איתו עד ה-8 באוקטובר שהוא היום שבו הוא פתח במלחמה נגד ישראל.
אין מה למהר להסכם מכיוון שאין ערך לנייר שהוא כתוב עליו.
ישראל חייבת לקבוע עובדות חדשות בשטח באמצעות צה"ל שהן שיכתיבו לחזבאללה לקבל בעל כורחו את תנאי הסכם הכניעה הישראלי.
פורסם לראשונה ב"אפוק"
