ביקורם של כ-100 שייח'ים דרוזים ממחוז קונייטרה לישראל בשבוע שעבר שימש עדות נוספת לחוסר ההסכמה הפוליטית בתוך העדה הדרוזית.
הביקור, שהתקבל בברכה גדולה על ידי בני העדה הזרוזית בישראל, עורר התנגדות מצד גורמים דתיים וחברתיים בקרב הדרוזים של סוריה, כפי שהבהיר השייח' יוסף ג'רבוע, שטען כי "יש מי שמנסה לנתק אותנו מסביבתנו הערבית והאסלאמית".
בהקשר הזה, בעקבות הטבח בבבני העדה העלווית במערב סוריה,המנהיג הדרוזי הבכיר בסוריה,השייח' חכמת אל-הג'רי, הגדיר את המשטר הסורי החדש כ"קיצוני" והאשים אותו ב"פשעים נגד האנושות", מה שהעמיק את חוסר האמון בין הצדדים והמחיש את עומק המחלוקות בתוך העדה הדרוזית ביחס לעתיד המדינה.
העדה הדרוזית בסוריה נמצאת במצב של מחלוקות פוליטיות עמוקות בעמדותיה ביחס להתמודדות עם השינויים העמוקים שמתרחשים במדינה מאז ה-8 בדצמבר האחרון לאחר נפילת משטרו של בשאר אסד.
נראה כי שינויים אלו עוררו חששות ופחדים בקרב חלק מבני העדה, שישראל מנסה לנצל אותם כדי להפוך את דרום סוריה לאזור השפעה שלה שמפורז לגמרי מנשק.
כזכור,ראש הממשלה נתניהו הודיע על הכוונה הזו באופן פומבי.
הממשל הסורי החדש ניסה להפיג את חששות הדרוזים במדינה, כאשר הנשיא אבו מוחמד אלג'ולאני אירח מספר משלחות מבני מחוז סווידא בדרום סוריה במטרה להגיע להבנות שיאפשרו למדינה להפעיל את סמכויותיה במחוז. כמו כן, הממשל הסורי החדש פועל להגיע להסכם עם הפלגים החמושים במחוז כדי לרסן את תופעת התפשטות כלי הנשק ולשלבם במסגרת הצבא החדש.
אולם, מחוז סווידא ממשיך להיות מוקד של התנגדות ומחאה נגד הכיוון הכללי של הממשל הסורי החדש.
תושבי המחוז דחו את החוקה החדשה שמגדירה את שלב המעבר הפוליטי, וטענו כי היא "אינה מניחה יסודות לשלטון לאומי ודמוקרטי, אלא לעריצות אסלאמית דתית". מחוז סווידא בדרום סוריה, המאופיין באוכלוסייה דרוזית רבה ובמגוון חברתי, מתנדנד בין מספר זרמים עיקריים, המשקפים מחלוקות בהשקפות העולם לגבי עתידה של סוריה , המחלוקות נעות בין נאמנות מוחלטת למשטר בדמשק, התנגדות המזוהה עם ההנהגה הדתית, תנועות רפורמיסטיות, וקריאות לשלטון עצמי.
שלושה זרמים עיקריים ב-סווידא
הזרם התומך במשטר הנוכחי בדמשק של אבו מוחמד אלג'ולאני נחשב לקטן ביותר, והוא מזוהה לחלוטין עם הנשיא החדש ללא ביקורת כלשהי.
תומכי זרם זה סבורים כי המדינה זקוקה ליציבות דחופה כדי להתמודד עם "קונספירציות חיצוניות", ומאמינים כי הנאמנות למשטר היא הערובה היחידה לאחדות סוריה אחרת ישרור בה כאוס.
זרם נוסף במפה הפוליטית של מחוז סווידא מעדיף לתת הזדמנות לממשל החדש, תוך הפעלת מנגנוני ביקורת אם הוא ייכשל.
זרם זה אינו תומך בניתוק הקשרים עם דמשק אך קורא להעמיד לדין את האחראים לכשלים ולתת במה להנהגה חדשה, המגלה גמישות בניהול הסוגיות הכלכליות והביטחוניות.
לעומת זאת, הזרם השלישי, שהוא הגדול ביותר, מתנגד לממשל בדמשק ומזוהה עם ההנהגה הדתית בסווידא, ובראשה השייח' חכמת אל-היג'רי.
זרם זה מאמץ גישה המתנגדת לכל שיתוף פעולה עם השלטון, כל עוד לא יחולו שינויים מהותיים במדיניותו. הזרם נהנה מתמיכה עממית רחבה, המעניקה לשייח' אל-היג'רי לגיטימציה דתית, חברתית ופוליטית.
מלבד שלושת הזרמים העיקריים בסווידא, קיים זרם קטן יותר התומך בחילוניות ובחיזוק החברה האזרחית. זרם זה מתנגד למשטר בדמשק ולשאר הזרמים בסווידא, במיוחד לזה המעניק סמכות מוחלטת להנהגה הדתית.
נוסף על כך, קיימת קבוצה פוליטית נוספת בסווידא התומכת במעבר לשיטת שלטון פדרלית בסוריה, המעניקה למחוזות סמכויות מינהליות נרחבות. למרות שתומכי הזרם הזה מדגישים כי אינם חותרים לבדלנות או לתלות בישראל, הם נתקלים בביקורת קשה מצד יתר הזרמים והממסד הסורי, הרואה בהם גורם המכשיר את הקרקע לפיצול המדינה.
במקביל למתחים הפוליטיים במחוז סווידא, פועלים בשטח מספר פלגים חמושים, שהוקמו לפני ואחרי נפילת משטר בשאר אל-אסד. חלק מהפלגים הללו הגיעו להסכמות עם משרד ההגנה והפנים של הממשלה הזמנית להצטרף לשורות הכוחות הסדירים בתנאים מסוימים. הבולטים שבהם הם "תנועת אנשי הכבוד" בראשות השייח' יחיא אל-חג'אר, "פלג מִדַּאפַת אל-כַּרַאמַה" בראשות השייח' לית' אל-בלעוס, ו"התאגדות החופשיים בהר הדרוזים" בראשות השייח' סלימאן עבד אל-באקי.
לצד זאת, פועל מחנה חמוש נוסף תחת השם "בני ההר", המורכב מתשעה פלגים המזוהים עם השייח' חכמת אל-היג'רי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
