גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי טהראן נערכת לאפשרות של סבב לחימה נוסף מול ארה"ב וישראל, אך בצמרת האיראנית עדיין חלוקות הדעות בשאלה אם המלחמה בלתי נמנעת. במקביל, נמשכים המאמצים המדיניים, על רקע הפערים העמוקים בין דרישות וושינגטון לעמדותיה של איראן.
הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.
בטהראן מציגים את מזכר ההבנות עם וושינגטון כהישג אסטרטגי וכבסיס לסדר אזורי חדש, אולם מאחורי הצהרות הניצחון מסתתרות דילמות עמוקות הנוגעות לעתיד המשטר, לכלכלה ולמעמדה של איראן במזרח התיכון.
המחלוקות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן מהוות מאבק על כללי המשחק האזוריים בין נושא הגרעין למיצרי הורמוז ותיק לבנון.
המתקפות על איראן והלחץ הגובר מצד ארה"ב וישראל דוחקים את החות'ים להכרעה אסטרטגית בין נאמנות לציר ההתנגדות לבין שיקולי הישרדות פנימיים, כשברקע מחלוקות בתוך הנהגתם, מגבלות צבאיות וכלכליות, ואיום ממשי להידרדרות לעימות ישיר שיטלטל את מאזן הכוחות האזורי.
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
ועדת הטכנוקרטים שהוקמה על פי התוכנית האמריקנית לנהל את רצועת עזה היא בעלת סמכויות מצומצמות, מחלוקות פלסטיניות פנימיות ושליטה צבאית ישראלית על מחצית משטח הרצועה מציבים סימני שאלה כבדים באשר ליכולתה לחולל שינוי ממשי בשטח.
המאבק הסמוי בין ישראל לאיראן על אופיה של מדינת לבנון עשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות האזורי, ולקבוע אם הדרך מובילה לשקט יחסי או למלחמה שתפגע קשות בארגון חזבאללה ובמדינת לבנון.
העדה הדרוזית בדרום סוריה מפוצלת ביחסה לשלטון החדש והזרם העיקרי בה מתנגד לאבו מוחמד אלג'ולאני ורואה בו משטר קיצוני המבצע פשעים נגד האנושות.
תושבי מחוז סווידא דחו את החוקה החדשה של אלג'ולאני שמגדירה את שלב המעבר הפוליטי, וטענו כי היא "אינה מניחה יסודות לשלטון לאומי ודמוקרטי, אלא לעריצות אסלאמית דתית".
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי חמאס במצוקה והוא מתקרב לשלב ההכרעה על גורלו והמשך שליטתו ברצועת עזה.
במערכת הביטחון מזהים סימנים להתנגדות גוברת של הציבור הפלסטיני ברצועה לשובו של שלטון חמאס לשלוט עליהם אחרי המלחמה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי טהראן נערכת לאפשרות של סבב לחימה נוסף מול ארה"ב וישראל, אך בצמרת האיראנית עדיין חלוקות הדעות בשאלה אם המלחמה בלתי נמנעת. במקביל, נמשכים המאמצים המדיניים, על רקע הפערים העמוקים בין דרישות וושינגטון לעמדותיה של איראן.
הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.
בטהראן מציגים את מזכר ההבנות עם וושינגטון כהישג אסטרטגי וכבסיס לסדר אזורי חדש, אולם מאחורי הצהרות הניצחון מסתתרות דילמות עמוקות הנוגעות לעתיד המשטר, לכלכלה ולמעמדה של איראן במזרח התיכון.
המחלוקות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן מהוות מאבק על כללי המשחק האזוריים בין נושא הגרעין למיצרי הורמוז ותיק לבנון.
המתקפות על איראן והלחץ הגובר מצד ארה"ב וישראל דוחקים את החות'ים להכרעה אסטרטגית בין נאמנות לציר ההתנגדות לבין שיקולי הישרדות פנימיים, כשברקע מחלוקות בתוך הנהגתם, מגבלות צבאיות וכלכליות, ואיום ממשי להידרדרות לעימות ישיר שיטלטל את מאזן הכוחות האזורי.
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
ועדת הטכנוקרטים שהוקמה על פי התוכנית האמריקנית לנהל את רצועת עזה היא בעלת סמכויות מצומצמות, מחלוקות פלסטיניות פנימיות ושליטה צבאית ישראלית על מחצית משטח הרצועה מציבים סימני שאלה כבדים באשר ליכולתה לחולל שינוי ממשי בשטח.
המאבק הסמוי בין ישראל לאיראן על אופיה של מדינת לבנון עשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות האזורי, ולקבוע אם הדרך מובילה לשקט יחסי או למלחמה שתפגע קשות בארגון חזבאללה ובמדינת לבנון.
העדה הדרוזית בדרום סוריה מפוצלת ביחסה לשלטון החדש והזרם העיקרי בה מתנגד לאבו מוחמד אלג'ולאני ורואה בו משטר קיצוני המבצע פשעים נגד האנושות.
תושבי מחוז סווידא דחו את החוקה החדשה של אלג'ולאני שמגדירה את שלב המעבר הפוליטי, וטענו כי היא "אינה מניחה יסודות לשלטון לאומי ודמוקרטי, אלא לעריצות אסלאמית דתית".
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי חמאס במצוקה והוא מתקרב לשלב ההכרעה על גורלו והמשך שליטתו ברצועת עזה.
במערכת הביטחון מזהים סימנים להתנגדות גוברת של הציבור הפלסטיני ברצועה לשובו של שלטון חמאס לשלוט עליהם אחרי המלחמה.
