על רקע ההכנות לוועידה הבינלאומית לפתרון שתי המדינות שתיערך ביוזמה סעודית-צרפתית בניו יורק בין ה-17 ל-20 ביוני, חלה החרפה משמעותית ביחסים בין צרפת לישראל. המחלוקת נובעת מהשלכות המלחמה בעזה, מספר הנפגעים הגבוה, המצב ההומניטרי הקשה והקיפאון המדיני, כל אלו מעצימים את הקרע הדיפלומטי בין שתי המדינות.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי כינוס הוועידה – שמטרתה המוצהרת היא קידום מעשי של פתרון שתי המדינות – עלול להביא למשבר קשה ביחסים בין ישראל לצרפת.
הנשיא עמנואל מקרון, לצד שר החוץ ז'אן-נואל בארו, הבהירו לא אחת את מחויבותם להכרה במדינה פלסטינית. מסרים אלה הובילו את ישראל לאיים בצעדים חד-צדדיים, בהם אף סיפוח יהודה ושומרון.
גורמים מדיניים בכירים מסרו כי שר החוץ גדעון סער הזהיר מדינות מרכזיות כי כל הכרה במדינה פלסטינית תוביל להחלת ריבונות ישראלית על שטחי יהודה ושומרון.
המתיחות בין הנשיא מקרון לראש הממשלה נתניהו אינה חדשה, אך כעת היא הופכת לפומבית ולמוחשית.
מקורות מדיניים מדווחים כי לא התקיים קשר ישיר בין השניים כבר יותר מחודש , שינוי חד לאחר תקופה של תקשורת שוטפת.
לעומת זאת, מקרון אירח לאחרונה את הנשיא יצחק הרצוג לארוחת ערב בארמון האליזה והוא מנסה לאותת כאילו הקרע איננו עם ישראל כולה, אלא עם ממשלת הימין בישראל.
דובר משרד החוץ הצרפתי טוען כי יוזמת הוועידה בניו יורק "מאוזנת" ואיננה חד-צדדית: ההכרה במדינה פלסטינית תבוא לצד הכרה בישראל ובנורמליזציה אזורית. לדבריו, המטרה היא לקדם גם את פירוק חמאס מנשקו, חידוש הממשל הפלסטיני והשתלבות אזורית, תוך הבטחת ערבויות ביטחוניות לישראל.
אולם בישראל לא רואים זאת כך, גורמים מדיניים בכירים רואים בכך מתן פרס לטרור של חמאס ולתמיכה בטרור מצד הרש"פ וישראל איננה מתכוונת לעבור בשתיקה על המהלך הצרפתי.
העיתון "לה מונד", דיווח כי אחת מהאפשרויות שנשקלות בירושלים כתגובה למהלך הצרפתי היא סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים, והחלת ריבונות רשמית על כל שטחי יהודה ושומרון, צעד שמהווה סיפוח דה-פקטו.
אחת ההפתעות הקשות מבחינת ישראל הייתה הצטרפות בריטניה וקנדה – שתיים מבעלות בריתה ההיסטוריות – ליוזמה הצרפתית. שלוש המדינות פרסמו בשבוע שעבר הצהרה משותפת שלפיה הן בוחנות הכרה במדינת "פלסטין", ובמקביל מאיימות בצעדים נוספים נגד ישראל אם זו לא תחדל ממלחמתה בעזה וממניעת סיוע הומניטרי.
החשש העמוק בדרג המדיני בישראל הוא שהוועידה בניו יורק תבסס קונצנזוס חדש בזירה הבינלאומית – כזה שהולך ומתרחק מעמדות ישראל – תוך הפעלת לחצים כבדים לאמץ פתרון מדיני, גם בלי הסכמתה. חשש נוסף הוא שפריז תצליח לרתום את מדינות האיחוד האירופי לצעד משותף, שיוביל להכרה רחבה במדינה פלסטינית, בידוד ישראלי, וערעור של יחסי המסחר והביטחון.
מצדה, ישראל שוקלת שורת צעדים שכוללים פגיעה באינטרסים צרפתיים במזרח התיכון, השעיית שיתופי פעולה ביטחוניים ואף הדרת צרפת מתהליכי שיקום רצועת עזה בתום המלחמה.
גורם מדיני בכיר מעריך כי העימות בין צרפת לישראל אינו עוד חילוקי דעות דיפלומטיים, אלא סימן לפרשת דרכים של ממש.
צרפת מאותתת שהיא מוכנה להוביל חזית מערבית חדשה שתציב גבולות למדינת ישראל, גם במחיר של עימות. ראש הממשלה נתניהו, לעומת זאת, בונה על הגיבוי האמריקני של ממשל טראמפ.
עמדת ממשל טראמפ כלפי כינוס הועידה הבינלאומית וקידום פתרון שתי המדינות איננה ברורה, אבל ההערכה בירושלים היא כי טראמפ לא יתמוך בנקיטת צעדים חד צדדים של הכרה אירופית במדינה פלסטינית, העמדה האמריקנית המסורתית היא שהנושא הזה חייב להיות מוכרע במשא ומתן בין שני הצדדים.
עם זאת, טראמפ גם עלול להפתיע לרעה את ישראל כדי להפעיל עליה לחץ לסיים את המלחמה ברצועת עזה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
