המפגש בין נשיא סוריה, אבו מוחמד אלג'ולאני, לבין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בריאד ב-14 במאי האחרון, נחשב לרגע פוליטי בלתי שגרתי ומפתיע בזירה הסורית. בעוד רבים בירכו על הפגישה, גורמים קיצוניים ראו בה מכה קשה, שכן ארצות הברית נתפסת כאויב מרכזי על פי הדוקטרינה האידיאולוגית שלהם.
הפגישה עוררה תגובות סוערות – החל בזעם ובכפירה ועד איומים עקיפים – שפורסמו בעיקר באפליקציית טלגרם, זירה מועדפת על קבוצות קיצוניות, התגובות נעו בין חשש עמוק מהתקרבות לישראל ולמערב, ועד להצדקה דתית של המהלך על סמך "צורכי השעה".
עם זאת, הזרם המרכזי במערכת הסורית החדשה – שכולל את ארגון"תחריר א-שאם" ותומכיו – תומך במדיניותו של אבו מוחמד אלג'ולאני ורואה בו מנהיג מתאים לשלב הבא.
רוב הקבוצות הג'יהאדיסטיות שהשתתפו בהפלת המשטר הקודם של בשאר אסד התמזגו לתוך הצבא החדש, שתומך בניסיונות הפיוס ובגישה הפוליטית של אלג'ולאני, גם אם היא כוללת התקרבות למערב.
מחוץ למערכת המרכזית מתגלים קולות מתנגדים, בראשם קבוצת "סראיא אנסאר אל-סונה" – גוף חדש ומעורפל שמפרסם מסרים קיצוניים, אך ללא מבנה ארגוני ברור או משקל בשטח.
מי הם "סראיא אנסאר אל-סונה"?
מקורות בצפון סוריה אמרו לעיתון "א-שרק אלאווסט" כי הקבוצה אחראית לפיגועים והתנקשות, בעיקר במחוזות חמאת וחומס, שבהם פגעה באזרחים עלווים כ"נקמה". הקבוצה מגדירה את עצמה כבלתי-מרכזית, פועלת בתאים חשאיים ומבקשת להטיל אימה באמצעות "זאבים בודדים" ותקיפות מבוזרות.
הקבוצה משתמשת בשמות בדויים ומקושרת בעבר לזרמים כמו "חוראס א-דין" – פלג של אל-קאעדה, אך אינה מנסה להיכנס לעימות ישיר עם המדינה, אלא להחליש את התמיכה החברתית במשטר החדש.
בהודעותיה היא מכנה את אבו מוחמד אלג'ולאני במילים "כופר, בוגד ומערבי" ופועלת לעורר זעם ומתח דתי.
גורמים ביטחוניים בישראל מציינים כי בשנה האחרונה נרשמת התחדשות משמעותית בפעילות ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) באזורים שונים בסוריה, בעיקר בצפון מזרח ובמחוזות חמאת וחומס.דאעש פועל בשיטה של תאי לוחמים קטנים ופיגועים שמטרתם לשבש את היציבות ולנצל את המתח הפוליטי-חברתי.
למרות שהמשטר של אבו מוחמד אלג'ולאני צמח מזרמים דומים לזה של דאעש, יש ביניהם מחלוקת קשה: דאעש רואה באלג'ולאני בוגד ואויב רוחני, שכן הוא בחר בדרך פרגמטית של שיתופי פעולה עם מדינות מערביות, בניגוד לאידיאולוגיה הקיצונית של דאעש, המבקשת להנהיג שלטון ח'ליפות חסר פשרות.
דאעש מנצל את המצב הכלכלי הקשה ותחושת הניכור בקרב שכבות שוליים כדי לגייס לוחמים חדשים, וממשיך לאיים על יציבות המשטר, אף שאלג'ולאני מחזיק ביכולת ביטחונית ומודיעינית מתקדמת.
הערכת גורמי ביטחון בישראל וארה"ב לגבי יציבות משטר אלג'ולאני
גורמי ביטחון בישראל עוקבים מקרוב אחר התפתחויות בסוריה ומעריכים כי למרות האיומים מצד הקבוצות הקיצוניות ודאעש, המשטר החדש של אבו מוחמד אלג'ולאני מחזיק בכוח מרכזי יציב ומשאבים ביטחוניים ומודיעיניים משמעותיים שיכולים למנוע התמוטטות מהירה.
להערכתם, הסרת הסנקציות על המשטר מצד ארה"ב והאיחוד האירופי מחזקת את המשטר החדש.
עם זאת, בישראל מודעים לכך כי האיומים המתמשכים מצד דאעש וקבוצות סלפיות עלולים לגרום להתשה ארוכת טווח ולהפחית את יכולת השליטה של המשטר בפריפריה, במיוחד בדרום סוריה סמוך לגבול עם ישראל ואזור החיץ החדש שהיא הקימה.
במצב הזה, ישראל נוקטת במדיניות של מעקב צמוד ותגובה מידית לאיומים ביטחוניים שעשויים לחדור לשטחה או להשפיע על יציבות הגבולות.
במקביל, גורמי מודיעין אמריקנים מעריכים כי אבו מוחמד אלג'ולאני מציג גישה ריאליסטית ומכוונת לייצוב המדינה, הכוללת ניסיון לנהל דיאלוג עם המערב ולהתמודד עם האתגרים הפנימיים באמצעות מדיניות שילוב ולא רק דיכוי.
לפי הערכות אלו, המשטר אינו חף מבעיות פנימיות ומפיצולים אידיאולוגיים, אך יש בו רצון ומשאבים לייצב את המדינה לטווח הבינוני.
למרות זאת, הגורמים הביטחוניים בארה"ב ובישראל מזהירים כי התסיסה החברתית והאיומים מהזרמים הקיצוניים והמאורגנים עלולים להוות סכנה לטווח הארוך, בעיקר אם לא יימצא פתרון כולל לשורשי המתחים.
נכון לעכשיו, המשטר החדש של אלג'ולאני נהנה מתמיכה רחבה בקרב הכוחות המרכזיים בסוריה, אך קולות מחאה פנימיים ודתיים – כולל מתחים בתוך "תחריר א-שאם" – מדגישים את הפיצול בין הקיצוניים הרואים בכל משא ומתן כפירה באיסלאם לבין הגישה הריאליסטית המבקשת לייצב את המדינה.
מצב הביטחון והחברה עדיין נשארים נפיצים, והמשך ההתעלמות משורשי הבעיה עלול להוביל להתגברות האלימות והקיצוניות ואף להיחלשות המשטר.
לסיכום, סוריה ניצבת מול אתגר מורכב: היציבות הממשית שמביא המשטר החדש של אבו מוחמד אלג'ולאני עומדת למבחן מול קיצוניות דתית ופוליטית, שבמרכזה קבוצות כמו "סראיא אנסאר אל-סונה" וארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש). ההתחזקות של זרמים אלו והפער האידיאולוגי בינם לבין אלג'ולאני עשויים להשפיע באופן מכריע על עתיד המדינה. הערכות המודיעין במערב ובישראל מדגישות כי המשטר יציב יחסית בטווח הקצר אך חשוף לאתגרים בטווח הארוך.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
