בשבועות האחרונים שבה לרשתות החברתיות ולאמצעי התקשורת של חמאס דמותו של יאסר אבו שבאב, מדובר במנהיג מיליציה חמושה הפועלת בדרום רצועת עזה, הוא טוען כי הוא פועל בשם "השלטון הלגיטימי הפלסטיני" – קרי, הרשות הפלסטינית – ובתיאום מלא עמה.
בהצהרה שפרסם לאחרונה,הוא קרא לתושבי מזרח רפיח לשוב לבתיהם והבטיח לספק להם מחסה ומזון. לדבריו, הוא הקים כוח שמגן על הפלסטינים מפני שלטון חמאס וגנבי הסיוע ההומניטרי.
אבו שבאב הציג את פעילותו כמתבצעת בשטח שבשליטת צה"ל ממזרח לרפיח, מתוך אילוץ ולא מבחירה. לדבריו, מטרתו היא למנוע את תוכנית העקירה של תושבי האזור.
מי הוא יאסר אבו שבאב?
על פי מקורות בעזה שצוטטו בעיתון "א-שרק אלאווסט", אבו שבאב הוא צעיר בן שבט התראבין, שנעצר בעבר על ידי חמאס באשמת החזקה וסחר בסמים, אך שוחרר בעת פרוץ המלחמה.
לא ידוע על שייכותו לארגון פלסטיני כלשהו או על קשרים עם ישראל. לדברי אותם מקורות, החזקת נשק היא תופעה שכיחה בקרב בני שבטו.
במהלך נובמבר 2024, חמאס האשימה אותו בגניבת סיוע הומניטרי ותקפה את האזורים שבהם שהה עם אנשיו. לפחות 20 נהרגו ועשרות נפצעו. בשלב מסוים דווח כי נהרג מפגיעת רקטת נ"ט, אך בהמשך התברר כי ההרוג היה אחיו.
לאחר תקופה של היעלמות, חזר אבו שבאב להופיע כשהסיוע ההומניטרי החל להיכנס לרצועה. ברשתות החברתיות פורסמו סרטונים בהם נראים אנשיו מחלקים סיוע ומאבטחים את צוותי הסיוע. בעמוד הפייסבוק שלו ציין שיש לו צוות תקשורת, וקרא לאחדות פלסטינית תוך תקיפת חמאס, שאותה האשים ב"עיוות תדמיות של מנהיגים עממיים".
כינויים כמו "הנשיא" ו"המדינה" הפכו לנפוצים (גם אם בהומור) ברצועה, בעקבות הופעותיו חמוש בנשק עם הדגל הפלסטיני. חמאס, מנגד, האשימה את אבו שבאב בשיתוף פעולה עם ישראל ועם חברת הסיוע האמריקנית GHF.
לטענת חמאס, אנשיו שדדו משאיות סיוע הומניטרי ואף חוסלו חלק מהם בפשיטה של הזרוע הצבאית של חמאס שצולמה והופצה ברשת.
מי תומך בו – ולמה?
תחקיר שפורסם בעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" חושף כי מאז כניסת צה"ל לרפיח במאי 2025, עלתה קרנו של אבו שבאב. הוא ובני המליציה שלו החלו לפעול באזורים בשליטת צה"ל, שם אף ביצעו סריקות ופעולות אכיפה.
לפי מקורות חמאס שצוטטו בתחקיר, המיליציה מונה כ-300 פעילים, חלקם מגויסים על ידי מודיעין הרשות הפלסטינית, כולל יוצאי "גדודי חללי אל-אקצא" של תנועת פת"ח.
עוד דווח כי חברי הקבוצה קיבלו משכורת של כ-3,000 ש"ח בחודש, חלקם היו מעורבים במעשי רצח, שוד וגניבה ואף נמנו על זרמים סלפים קיצוניים שפעלו בעבר נגד שלטון חמאס.
מקורות אלה גם טוענים כי המיליציה רכשה נשק מהשוק המקומי, הקימה בסיס ליד מוצב "סופה", ופועלת בתיאום עם הגנרל בהאא בעלושה, בכיר במודיעין הכללי של הרשות ברמאללה. כתוצאה מכך, הוחלט במועצה הצבאית של חמאס לחסל את הקבוצה, וכמה מאנשיה הוצאו להורג.
אבו שבאב בעיני תושבים מקומיים
לצד האשמות החמורות, לא ניתן להתעלם מקבוצת התושבים המקומיים ברפיח הממשיכה להביע בו תמיכה. בסרטונים שהתפרסמו בחודש מאי נראה קהל מקומי מריע לו, חלקם מתייחסים אליו כאל מושיע במציאות כאוטית. תושבים מעידים כי המיליציה שלו היא היחידה שפועלת בשטח ומחלקת סיוע בפועל, גם אם באלימות. בעיני חלקם, מדובר ב"רע במיעוטו" לעומת היעדר מוחלט של שלטון או סדר.
לטענת גורמים בחמאס, עצם קיומה של הקבוצה מעיד כי ישראל ניסתה להקים כוח חמוש מקומי שיהיה נאמן לה – ניסיון שכשל. גם לאחר יותר מ-600 ימי לחימה, לדבריהם, לא קם כוח חמוש מקומי משמעותי שנאבק בחמאס, מלבד אותה מיליציה בת 100–300 איש, שרובם עבריינים חסרי שורשים משפחתיים או אידיאולוגיים ברורים.
בעיני חמאס, עצם העובדה שכוחותיה ממשיכים לרדוף אחרי עבריינים, משתפי פעולה ובוזזי סיוע – גם במהלך לחימה יומיומית – היא הוכחה לכך שישראל לא הצליחה לפרק את שלטונה ברצועה.
למיטב הערכתי, הדמות של יאסר אבו שבאב משקפת את הכאוס, ההתפוררות והמורכבות של המערכת השלטונית ברצועת עזה בעידן המלחמה המתמשכת. ההבדל התהומי בין הצגתו כ"מנהיג עממי" לבין האשמות של ביזה ושיתוף פעולה, משקף מציאות שבה כמעט ואין הבדל בין מיליציה מקומית לכוח פלילי, בין מגן אזרחים לעבריין מלחמה.
ישראל אולי הצליחה לחדור גיאוגרפית לעומק הרצועה, אך לא הצליחה לייצר חלופה אמינה לשלטון חמאס. המיליציה של אבו שבאב, שהפכה לכלי ניגוח בין כוחות פלסטיניים, מדגישה עד כמה מורכב הניסיון לשנות סדרי שלטון בתוך עזה – ועד כמה רחוקה עדיין המטרה האסטרטגית של ישראל: פירוק שלטון חמאס והצבת משטר חלופי יציב אחר ובר-קיימא.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
