ארגון חמאס גינה את החלטת ארה"ב להטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם על הצעת ההחלטה להפסקת אש מיידית ברצועת עזה, חמאס מסרב לקבל את הצעת השליח האמריקני סטיב וויטקוף לעסקת חטופים והפסקת אש.
חמאס מעודד ממספר הנפגעים הגבוה בקרב חיילי צה"ל ברצועה, בשבוע האחרון, ומהפעילות של הזרוע הצבאית של חמאס,כך עולה מבדיקת שעשו גורמים ביטחוניים באתרי חמאס והרשתות החברתיות, הזרוע הצבאית מיקשה ומילכדה שטחים נרחבים ברצועה במטעני חבלה, דבר, שלהערכתה, יקשה מאוד על כוחות צה"ל להתקדם ולכבוש שטחים נוספים.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי על רקע המשך הלחימה ברצועת עזה והתמיכה האמריקאית בישראל, חמאס ניצב בפני משבר אסטרטגי חסר תקדים הגדול ביותר מאז הקמתו.
בין עמימות עמדתו במשא ומתן ועד הסלמת הלחצים הבינלאומיים והאזוריים על הארגון, עולה שאלה מהותית: מהי האסטרטגיה של חמאס, והאם עוד נותרה אפשרות לפתרון שאינו כניעה או מלחמה טוטאלית?
ארגון חמאס טוען כי ישראל מחזיקה בעמדות נוקשות ונהנית מתמיכה אמריקאית בלתי מסויגת להמשך המלחמה, שמטרתה לחסל את שלטון חמאס ואת כוחו הצבאי, מבחינתה,הוא טוען, המשא ומתן שמוביל השליח האמריקאי סטיב ויטקוף אינו אלא מסך עשן שנועד לקנות זמן עבור ממשלת נתניהו שתשיג את מטרות המלחמה שקבעה ובראשן חיסול חמאס.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי האסטרטגיה של חמאס היא להמשיך ולשרוד בשטח עם הנשק של הארגון למרות המחיר הכבד שהמלחמה גובה מתושבי הרצועה.
בשטח עצמו, המלחמה הובילה לאבדות קשות בנפש וברכוש, הרחוב העזתי מתאר את המצב כ"מלחמת השמדה" שעושה ישראל בעזה.
התשתיות הפוליטיות והצבאיות של חמאס נחלשו במידה רבה, וישראל החלה להקים אזורי חיץ ולחלק סיוע הומניטרי באמצעות החברה האמריקנית GHF ולעודד הקמת גופים פלסטיניים חלופיים לשיתוף פעולה , כמו המליציה של יאסר אבו שבאב ברפיח, דבר שמרמז על שינוי יסודי אפשרי במבנה השלטוני של הרצועה.
בעקבות המצב הקשה ברצועה וחיסול מרבית ההנהגה הצבאית של חמאס,בתוך הארגון גוברים סימני השאלה לגבי הנהגת התנועה, זהות הנושאים ונותנים בשמה, ומי מקבל את ההחלטות.
מניתוח ההתנהלות של חמאס, הן בזירה הצבאית והן בזירה המדינית, עולה כי יעדו המרכזי כעת הוא הישרדות בכל מחיר.
חמאס בונה על קנייית זמן ולחצים של המתווכות שיביאו לשינוי בעמדה האמריקנית, בדומה למה שקרה עם המשטר הסורי של אבו מוחמד אלג'ולאני, ששוקם למרות הרקע האסלאמי הג'יהאדיסטי שלו.
חמאס מסתמך גם על התגברות הלחץ הציבורי והבינלאומי על ישראל ומעודד מהתהליך שמובילה צרפת ביחד עם סעודיה להגברת ההכרה במדינה פלסטינית וצעדים סמליים כמו חרמות מצד מדינות כמו ספרד, אירלנד ומספר מדינות באמריקה הלטינית.
הגורמים הביטחוניים הבכירים אומרים כי האסטרטגיה של חמאס מוטעית וכי הוא אינו קורא נכון את כוונותיה של ישראל והזמן פועל לרעתו, לדבריהם, הדרג המדיני נחוש להכריע את חמאס מבחינה צבאית וכי , למרות חילוקי דעות בנושאים מסויימים, ממשל טראמפ תומך ללא סייג בישראל, מדובר בממשל שנמצא רק בתחילת דרכו והתמיכה בישראל היא ארוכת טווח.
גם גורלה של ממשלת הימין בישראל עדיין לא הוכרע ומוקדם מדי להספידה, הקדמת הבחירות לכנסת היא בסימן שאלה, גם בקרב בעלי בריתה של ישראל, כולל אלו שמבקרים את התנהלותה במלחמה, שורר קונצנזוס הרואה בחמאס ארגון טרור שיש להוציאו מהמשחק.
בשונה מהמשטר הסורי של אבו מוחמד אלג'ולאני, חמאס מואשמת , מבחינת המערב וישראל , באחריות ישירה לטבח הנורא בישובי עוטף עזה ב־7 באוקטובר, דבר שמקשה מאוד על כל ניסיון להחזירה לזירה הבינלאומית.
חמאס בונה כעת על שני מהלכים עיקריים: המשך המשא ומתן הישיר עם ממשל טראמפ בניסיון להביא לשינוי בעמדה האמריקנית והמשך לחימה עד הסוף ברצועת עזה כיאה לארגון טרור ג'יהאדיסטי, גורם בכיר בחמאס מבהיר כי הארגון "לא ירים דגל לבן" ולא יכנע לישראל.
חמאס ממשיך להתנהל בהכחשה, בסופו של דבר קלף החטופים שהוא מחזיק איננו יכול להציל אותו מידי צה"ל, הסבלנות הישראלית הולכת ואוזלת והלחץ הצבאי על חמאס ברצועה צפוי להתגבר במהלך השבוע הבא.
נכון לעכשיו אין שום הצעה משום גורם אזורי או בינלאומי שיכולה לשנות את המצב שבו נתון חמאס וליצור דינמיקה בינלאומית חדשה שתסייע לפתור את הפלונטר של רצועת עזה, ההסכמה של חמאס למסור את השלטון בעזה לועדה מקומית, איננה רצינית, הוא מתעקש לשמור על נשקו כדי שיוכל להמשיך ולשלוט בפועל ברצועה מאחורי הקלעים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
