הפסקת האש בין ישראל לאיראן, שנכנסה לתוקפה לאחר 12 ימי עימות חסר תקדים, אינה נתפסת בטהראן כסיום של סבב צבאי, אלא כפתיחת מערכה חדשה, חשאית, מסוכנת ועמוקה יותר.
גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי במערכת הביטחון האיראנית ובקרב כלי תקשורת המזוהים עם המשטר, הולכת ומתבססת ההערכה כי ישראל חותרת לערער את המשטר מבפנים , לא עוד דרך חזית צבאית גלויה, אלא באמצעות שילוב של חדירה מודיעינית, חיסולים, הכבדה כלכלית והצתת זעזועים מבית.
"מי שחושב שהמלחמה נגמרה – טועה. האויב מנסה לפתוח חזית חדשה בתוך הבית שלנו",כך הזהיר הגנרל עלי רזא טנקסירי, מפקד זרוע הים של משמרות המהפכה, בנאום שנשא בטהראן ב־25 ביוני 2025.
לדבריו, "ישראל ואמריקה חותרות לערער את העם האיראני באמצעות רשתות ריגול, לוחמה פסיכולוגית וסנקציות ממוקדות".
במהלך הלחימה, רשמה ישראל הישגים צבאיים מרשימים בתוך שטח איראן: השמדת מערכות הגנה אווירית, תקיפות מדויקות על מתקנים גרעיניים בנתנז, פורדו ואיספהאן, וחיסול בכירים במערכת הביטחונית והמדעית האיראנית.
אך בניתוח איראני פנימי, נדמה כי ההישג העיקרי של ישראל לא היה חומרי , אלא תודעתי: הוכחת עומק החדירה לאיראן, ושבירת תחושת השליטה של המשטר.
היועץ לביטחון לאומי עלי שמחאני, שהתראיין לעיתון "כיהאן" ב־26 ביוני 2025, הודה בין השורות בעומק המשבר: "המערכת שלנו נחשפה בפני האויב בדרכים שדורשות מאיתנו בחינה מחודשת של מבני ההגנה, המודיעין והלכידות האזרחית".
לפי הערכות של גורמי מודיעין במערב, ישראל בחרה ליישם גישה רב-שלבית: תחילה – חיסול ההשפעה האזורית של איראן באמצעות תקיפות על שלוחותיה, לאחר מכן, בידוד דיפלומטי והרס תשתיות צבאיות ואזרחיות. וכעת מעבר לפעולה חשאית סמויה מול הצמרת האיראנית.
בתוך שנה אחת, חיזבאללה ספג מהלומות קשות, המליציות השיעיות בעיראק נאלצו להנמיך פרופיל באופן משמעותי, חזבאללה בלבנון חטף מכות צבאיות קשות, שלטון בשאר אסד בסוריה קרס והחות'ים בתימן סומנו בבירור כמטרה להמשך.
התוצאה: איראן נותקה בפועל מרוב זירות ההשפעה שהשקיעה בהן במשך שני עשורים.
הפרשן הפוליטי האיראני חסן חני־זאדה אמר בתקשורת האיראנית הרשמית כמה פעמים בימים האחרונים, כי "האויב הבין שהשפעתנו האזורית היא קו ההגנה הראשון, וכעת, כששברו אותו , המטרה שלהם היא טהראן עצמה".
גורמים ביטחוניים בכירים בירושלים אומרים כי הדרג המדיני מבין כי כל עוד משטר האייתולות שולט באיראן, האיום האיראני לא יוסר.
לכן, לפי גורמים מדיניים, ישראל כבר לא מסתפקת בהרתעה, היא פועלת ליצירת תהליך שחיקה עמוק וארוך טווח, במטרה לערער את יציבות השלטון ולזרוע סדקים שיאפשרו שינוי מבני עתידי.
לדבריהם,כלים מרכזיים בתהליך הזה הינם: המשך חיסולים, העמקת החדירה המודיעינית, הכבדת הלחץ הכלכלי והגברת הדיסוננס הציבורי־משטרי באיראן.
הציבור האיראני מצוי כעת במתח גובר. המשבר הכלכלי מעמיק, הביטחון האישי מתערער, והאמון במוסדות נפגע. במקום תגובה מפייסת כלפי הרחוב האיראני , המשטר של ח'מינאי מהדק שליטה: גלי מעצרים, חקירות פנימיות במערכת הביטחון, ותיוג כל ביקורת כבגידה או תוצאה של "קנוניה ציונית-אמריקנית".
המרכז למחקרים אסטרטגיים בטהראן הזהיר החודש במסמך פנימי שהודלף ל"רדיו פרדה" כי "השיח הפנימי ברשתות החברתיות מתנתק מהשיח הרשמי, כל ניסיון למזער את החולשה רק מחריף את חוסר האמון הציבורי".
המנהיג העליון חמינאי ניסה לשדר עוצמה בהצהרתו ב־27 ביוני 2025 כשאמר: "איראן גרמה לאויב לברוח משדה המערכה וללקק את פצעיו", אך אפילו בתוך מערך ההסברה של המשטר האיראני נשמעים קולות של ספקות
בעוד הלחץ ההולך וגובר מייצר אי ודאות פנימית עמוקה, המשטר האיראני פועל בכל הכוח להיאבק בהתפרצות אי היציבות.
במסגרת זו, ננקטים צעדים נרחבים להחמרת הפיקוח הביטחוני, הגברת הצנזורה ושליטה על האינטרנט והרשתות החברתיות, לצד קמפיינים פרו־משטריים אינטנסיביים שמטרתם לשמר את הלגיטימציה ולמנוע התפרצות מחאות רחבות.
המשטר מתגבר את כוחות הביטחון ברחובות, ובאמצעות מעצרים וחקירות נרחבות מנסים להשתיק את דוברי האופוזיציה והמתנגדים הפוליטיים.
כמו כן, המשטר מנסה להציג את עצמו כ"כוח יציב" המגן על המדינה מפני "הפתרון הציוני" ו"חתרנות זרה", כדי לשמר את התמיכה הפטריוטית בקרב אוכלוסיות מסוימות ולנתב את המתח החברתי כלפי חוץ.
עם זאת, גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי מאמצי החיזוק הללו של המשטר האיראני עומדים בפני אתגר עצום, וכי ככל שהמצוקה הכלכלית והחברתית תחריף, כך יגדל הסיכון לקריסת הלכידות הפנימית , מה שיציב את המשטר בפני נקודת מפנה דרמטית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
