שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, הצהיר ב-22 ביולי כי סבלנותה של טורקיה כלפי מעשי ישראל בסוריה הולכת ואוזלת, והזהיר כי אנקרה תתערב אם ימשכו הניסיונות לחלוקת אדמות סוריה.
לדבריו: "אם תמשיכו במסלול של חלוקה וחוסר יציבות בסוריה, נחשיב זאת כאיום ישיר על ביטחוננו הלאומי ונפעל בהתאם."
דבריו של פידאן, לצד דברי הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, מבטאים את מעורבותה החריגה של טורקיה בנעשה בסוריה לאחר התקיפה הישראלית המפתיעה שנעשתה על מנת להגן על בני העדה הדרוזית בדרום המדינה.
הטורקים מעריכים כי תקיפותיה של ישראל חורגות מעבר להגנה על המיעוט הדרוזי באזור סווידא, ומכוונות ישירות נגד המשטר החדש בדמשק, אשר ממשלת ישראל רואה בו בן ברית קרוב של טורקיה.
להערכתם, התקיפות האלו הן חלק מחזונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו של "המזרח התיכון החדש".
האירועים האחרונים בסוריה ואובדן הסבלנות הטורקית מעוררים כמה שאלות:האם סוריה תהפוך לזירת העימות הישירה בין ישראל לטורקיה? ומהן האפשרויות של טורקיה להתמודד עם המציאות החדשה?
החידוש בתקיפות הישראליות האחרונות בדמשק הוא שהן בוצעו לאחר הבנות מדיניות שהושגו בין טורקיה לישראל לגבי סוריה, ובזמן קידום יוזמה אמריקאית-ערבית לשיקומו של המשטר הסורי ולקידום סוריה לעבר דרך חדשה.
שר החוץ הטורקי הקאן פידאן אמר ב-22 ביולי כי כל ניסיון לחלוקת סוריה הוא איום על ביטחונה הלאומי של טורקיה, וכי ארצו תתערב ישירות אם יקרה דבר כזה.
הצהרותיו הנחרצות של פידאן באו בעקבות דבריו של הנשיא ארדואן ב-21 ביולי, אשר טען כי ישראל פועלת לחבל ביציבות בסוריה.
ארדואן הדגיש כי נשיא סוריה, אחמד א-שרע, נקט עמדה תקיפה מול ישראל, הממשיכה לדבריו בפרובוקציות ואינה מעוניינת ביציבות אזורית. לדבריו, ישראל אינה רואה באינטרס שלה שסוריה תהיה מדינה מאוחדת.
הנשיא הטורקי הפגין עניין מיוחד במתרחש בסווידא, וסקר בפני עיתונאים את מאמצי הממשלה הסורית להגן על העיר ולסכל ניסיונות ללבות סכסוך פנימי.
לדבריו, הסוגיה המרכזית היא שימושה של ישראל בעימותים בסווידא ככיסוי לפלישה לשטח סוריה.
לאחר התקיפות ישראליות על משרד ההגנה, המטה הכללי וסביבת ארמון הנשיאות בדמשק ב-16 ביולי, בעקבות מעשי הטבח בסווידאא, פרסם שר החוץ הטורקי הקאן פידאן הצהרה חריגה שבה גינה את התקיפות.
פידאן אמר אז: "סבלנותנו פקעה, זה הנושא היחיד שנדון בו עם ישראל , היא אינה רוצה שלום", והזהיר כי פעולותיה של ישראל עלולות "לגרור את כולם לתוך האש".
דבריו משקפים את חששות אנקרה מהשלכות ההתערבות הישראלית, במיוחד כאשר מדובר בניסיון להרתיע את המשטר החדש, דבר שפוגע באינטרסים האסטרטגיים של טורקיה שהושגו לאחר נפילת משטרו של בשאר אל-אסד.
עיתון "חורייט" הטורקי המקורב לממשלה דיווח ב-15 ביולי כי ישראל מנסה להצית מלחמת אזרחים בסוריה ולדחוק את רגלי טורקיה מהאזור שבו היא מחזיקה בהשפעה.
לפי העיתון: "הדאגה המרכזית של ישראל היא טורקיה. ישראל אינה מרוצה מהשפעתה הגוברת של טורקיה בסוריה. אם יתפרקו מנשקן "כוחות סוריה הדמוקרטית" (SDF), המפלגה הכורדית (PKK) ויחידות ההגנה העממיות (YPG) – ההשפעה הטורקית רק תגבר".
לדבריו,התנהלות זו מציבה בפני טורקיה שלוש דרכי פעולה, ואחת רביעית מסוכנת יותר:
- גיבוש עמדה אזורית מאוחדת מול התקיפות הישראליות.
- ניסיון להסדיר את סוגיית 'סוריה הדמוקרטית'.
- חתימה על הסכם הגנה משותפת עם סוריה.
האפשרות הרביעית היא עימות ישיר עם ישראל והיא תישקל אם טורקיה תרגיש שביטחונה הלאומי נמצא תחת איום ממשי בשל מעשי ישראל.
הפרשן הפוליטי עלי אלאסמר טוען כי טורקיה רואה בביטחונה של סוריה חלק בלתי נפרד מביטחונה שלה, בשל קשרים גיאוגרפיים והיסטוריים.
בריאיון לאתר הקטארי "אל-ח'ליג' אונליין" הוא הסביר כי כל ניסיון לערער את היציבות בסוריה משפיע ישירות על טורקיה, תוך שהוא מצטט את נאג'ם א-דין ארבכאן, ראש ממשלת טורקיה לשעבר, שאמר: "אם תתלקח מלחמה בסוריה , טורקיה תהיה היעד".
לטענתו, ישראל שואפת להקים את "מעבר דוד" , מעבר יבשתי מדרום סוריה לצפון-מזרחה , דבר שנחשב בעיניו לאיום חמור על ביטחונה של טורקיה.
באשר לאפשרות לעימות ישיר בין טורקיה לישראל, אמר אלאסמר כי הדבר סביר מבחינה תיאורטית אך אינו סביר מבחינה מעשית, בשל כמה גורמים.
הוא ציין במיוחד את חברותה של טורקיה בנאט"ו, והוסיף כי טורקיה תנסה לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם ממשלת סוריה שיכלול אימונים לצבא הסורי ושיפור יכולותיו ההגנתיות.
לדבריו, טורקיה שואפת לחזק את המדינה הסורית מבחינה פוליטית, צבאית וכלכלית, מתוך הבנה שככל שסוריה תתחזק , תפחת ההשפעה הישראלית, דבר שעשוי להוביל את ישראל לשולחן המשא ומתן מול ממשלת דמשק.
עוד הוסיף כי מתקיימים מגעים טורקיים-אמריקניים לגישור בין טורקיה לישראל, באמצעות הסכם או אמנה שיביאו להפסקת ההתקפות הישראליות, ויסללו את הדרך לשיקום, פיתוח וחזרת פליטים לסוריה.
ממשל טראמפ מתווך בין ישראל לטורקיה
בחודש פברואר השנה, נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע כי מערכת היחסים הטובה שלו עם נשיא טורקיה ארדואן תאפשר לו ל"ווסת" את המתח בין ישראל לטורקיה בסוריה. הוא אמר לנתניהו:
“אם יש לך בעיה עם טורקיה… אני חושב שאני מסוגל לסדר את זה."
טראמפ הזהיר את ראש ממשלת ישראל כי עליו להיות "הגיוני" ולכבד את העדיפויות הטורקיות בסוריה, במטרה לבלום פעילות ישראלית שעלולה להסלים עימות אפשרי עם טורקיה.
בינואר 2025, טראמפ הציג תנאי ברור: יציאת הכוחות האמריקנים מסוריה תהיה מותנית בהתקרבות והעמקת הקשרים בין טורקיה לישראל. כלומר , שיקום הדיפלומטיה בין שתי המדינות יהווה תנאי להפחתת הנוכחות האמריקנית באזור.
טראמפ מינה את תום באראק לשגריר ארה״ב בטורקיה ולשליח מיוחד לסוריה במאי 2025. הוא שימש מתווך חשוב במשבר הדמים האחרון בדרום סוריה, כולל קידום שביתת נשק בסווידא, תוך פנייה לפלגים דרוזים, בדואיים וסונים והדגשת זהות סורית מאוחדת עם תמיכת טורקיה וירדן.
ב-22 ביולי דווח כי באראק יזם ועומד בראש פגישה של בכירים ישראלים וסורים במטרה לטפל במתיחות בדרום סוריה, ולמנוע המשך הסלמה מלחמתית ישירה.
האתר האמריקני "אקסיוס" דיווח כי זו הפעם הראשונה מאז המשבר בדרום סוריה שמתקיימת פגישה משולשת כזו שמיועדת לקדם הבנות ביטחוניות ותקשורת בין הצדדים.
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי באופן כללי,השגריר תום באראק משמש סוכן מפתח במאמץ למנוע הסלמה צבאית בין ישראל לטורקיה בתוך סוריה, באמצעות גישור דיפלומטי, הבאת הסכמות לשולחן, וחיזוק מעורבות אזורית שקטה יחסית.
דו"ח ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניית הכוח, שפורסם בינואר השנה, התריע כי טורקיה עשויה להוות איום אזורי חמור אף יותר מאיראן אם תעמיק את מעורבותה בסוריה, כולל באמצעות פרוקסים מזוהים. הדו"ח הזהיר כי המצב עלול להחליף עימות עקיף בעימות ישיר אם טורקיה תגביר את הכוחות שלה בסוריה .
עם זאת, יושב ראש הוועדה יעקב נגל הבהיר כי אין המלצה יזומה לפתוח במלחמה פעילה עם טורקיה אלא לספק מענה הולם והיערכות אסטרטגית.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי למרות המתיחות והאינטרסים הסותרים, שני הצדדים, ישראל וטורקיה, יעדיפו כנראה להימנע ממאבק צבאי ישיר.
תרחיש סביר יותר הוא תחרות לא אלימה דרך פרוקסים, עימותים מדודים ודיאלוג טכני, בתיווך אמריקני.
להערכתם, מדובר בהתמודדות תחרותית שהאמריקנים יכולים לנהל ולמנוע הסלמה שחורגת מהשליטה,למרות היריבות, התחרות איננה אמורה להפוך לוויכוח מזוין וישיר כל עוד מעורבת בה ארה״ב שרוצה לייצב את המצב.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
