הנהגת חמאס ברצועת עזה ובחו"ל עוקבת בדאגה אחרי הדיונים בישראל והדיווחים על כך שראש הממשלה נתניהו מוביל את הקבינט הביטחוני לקבלת החלטה על כיבוש מלא של רצועת עזה.
התרחיש שצה"ל יכבוש את כל רצועת עזה הוא תסריט אימה עבור תנועת חמאס שנלחמת בכל כוחה להישרדות בשלטון, כלפי חוץ משדרת חמאס ביטחון עצמי ונחישות להילחם עד הסוף אבל גורמים ביטחוניים מעריכים כי כיבוש מלא של הרצועה על ידי צה"ל יביא לכך שהזרוע הצבאית שלה ברצועה צפויה להתרסק באופן סופי, שכבת הפיקוד שנותרה בראשות עז א-דין אלחדאד תתפרק, האחיזה האזרחית שלה באוכלוסיה תיעלם לגמרי ותעבור לידי ישראל, שצפויה להקים ממשל צבאי זמני ברצועה, והיא תאבד את השליטה הצבאית והמדינית.
עם זאת, צריך להבין את ההיגיון האידיאולוגי והאסטרטגי של חמאס הרואה את עצמת כתנועת "התנגדות" הבנויה על שני עקרונות: ג'יהאד (מלחמת קודש) ושהאדה (מות קדושים).
היא כבר עכשיו רואה במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 "ניצחון היסטורי" על ישראל והיהודים, הדומה לניצחונות של המצביא המוסלמי צלאח א-דין אלאיובי,גם אם המערכה ברצועת עזה תסתיים בתבוסה צבאית ואיבוד שלטונה, מבחינתה היא יצרה באמצעות התקפת ה-7 באוקטובר את הטלטלה העולמית הדרושה כדי להעלות מחדש את הבעיה הפלסטינית על סדר היום הבינלאומי.
בכיר חמאס ראזי חמד אמר ב-3 באוגוסט לערוץ אל-ג'זירה את הדברים הבאים:
"היוזמה של מספר מדינות להכיר במדינה פלסטינית היא אחת מפירות 7 באוקטובר. הראינו שניצחון על ישראל אינו בלתי אפשרי, ונשקנו הוא סמל כבוד פלסטיני."
על פי גורמים בחמאס, הזרוע הצבאית של התנועה נערכת ברצועת עזה לקרב ההישרדות האחרון שלה מול כוחות צה"ל לקראת כיבוש כל הרצועה והיא איננה מתכוונת להרים דגל לבן.
לטענתם,חמאס לחמה במשך שנים נגד ישראל כתנועת גרילה, תחת תנאים של כיבוש מלא עד להתנתקות מהרצועה ויש לה תשתית עמוקה של מנהרות, אמצעי לחימה מוסתרים, תאי טרור רדומים ויכולות שימור כוח וייצור אמצעי לחימה ,כמו רקטות ופצצות מרגמה, גם בתנאים קשים.
כיבוש של כל הרצועה על ידי צה"ל, יחזיר אותה אל אותו מצב שבו היא נהנית מלגיטימציה בינלאומית כ"קורבן" של הכיבוש הישראלי, במקום לשאת באחריות כ"שלטון כושל" ברצועת עזה שהביא עליה את הנכבה השנייה של ה-7 באוקטובר.
לטענת הגורמים בחמאס,החזרה לעמדה זו תשחק לטובתה בתודעה הפוליטית הערבית, ותסייע לה להאיץ תהליכי גיוס, תמיכה, מימון ושיקום.
על פי גורמים ביטחוניים בישראל, תנועת חמאס מעריכה כי ישראל תתקשה להחזיק בכוח צבאי בתוך אוכלוסייה של למעלה משני מיליון פלסטינים עוינים, תחת שחיקה יום-יומית של חיילים, התקפות גרילה, והתנגדות עממית. התוצאה, כך מאמינים בחמאס, תהיה דה-לגיטימציה בינלאומית של ישראל, ובידוד גובר.
מנקודת מבטה של חמאס ,ישראל תשקע בבוץ העזתי, הנוכחות הצבאית הישראלית בעזה תהפוך ל"וייטנאם פלסטינית", שתכרסם ביכולת של ישראל להמשיך בשליטה ובתמיכת בעלות בריתה.
עצם המראה של טנקים ישראליים ברחובות העיר עזה ישמש את חמאס לצריבה חדשה של התודעה הפלסטינית כי ישראל היא כוח כובש.
אף שמנגנוני השלטון של חמאס ייפגעו משמעותית מכיבוש כל רצועת עזה על ידי ישראל, חמאס רואה עצמה כבעלת כושר התאוששות גבוה, המבוסס על תשתית רחבה של תמיכה ציבורית, רצון לנקום בישראל על הפגיעות הקשות ברצועת עזה ועל זהות דתית ותחושת שליחות היסטורית. לכן, גם אם תאבד את המוסדות הרשמיים שלה, היא תמשיך להתקיים כתנועה פוליטית עם זרוע צבאית חשאית ומזוינת הפועלת מהשטח, כפי שעשתה בשנות ה-90 וה-2000.
עם זאת, איבוד השליטה של חמאס ברצועה היא גם מכה קשה לתנועת האם של חמאס, תנועת "האחים המוסלמים", שהצליחה בשנת 2007 להקים באמצעות חמאס, אמירות אסלאמית עצמאית במזרח התיכון, זו גם מכה קשה לקטאר שתומכת בחמאס ושתפסיד את דריסת הרגל שיש לה ברצועת עזה.
גורמים ביטחוניים מאשרים כי הבעיה המרכזית מבחינת ישראל איננה רק הצורך הצבאי בכיבוש, אלא השאלה: מה קורה ביום שאחרי.
יש סימני שאלה גדולים בנושא, האם ישראל תבצע את תוכנית ההגירה של הנשיא טראמפ? ואם לא, מי ישלוט ברצועת עזה אחרי שיוקם ממשל צבאי ישראלי זמני?
חמאס סומכת על כך שבסופו של דבר, הלחץ הבינלאומי, הפוליטי והצבאי יביא לנסיגה של ישראל מהרצועה או ליצירת ואקום שלטוני שיאפשר לה לשוב. ולשלוט בעזה.
לסיכום, חמאס חוששת מאיבוד שלטונה אך נערכת להמשך המאבק המזויין בישראל באופן מחתרתי, היא בטוחה שישראל לא תצליח להשמידה וסומכת על שחיקה של ישראל מבפנים.
להערכתה, ככל שמדינת ישראל תתקשה להציג חזון ל"יום שאחרי" , כך יגדל הסיכוי שחמאס תצליח למנף גם את כיבוש כל הרצועה למאבק חדש שבו היא שוב תופיע בעיני העולם כתנועה לוחמת נגד כוח כובש, ולא כדיקטטורה שמדכאת את תושבי הרצועה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
