החלטתה של ישראל להכיר בעצמאותו של מחוז סומלילנד שבצפון סומליה הציתה בתוך זמן קצר גל נרחב של גינויים בעולם הערבי והאסלאמי, והובילה לשורת צעדים דיפלומטיים מתואמים , בראשם כינוסי חירום, הצהרות חריפות ואזהרות מפני פגיעה בסדר הבינלאומי וביציבות האזורית.
את ההתנגדות לצעד הישראלי מובילה מצרים שרואה בכך שלב בהכנות של ישראל לגרש את הפלסטינים מרצועת עזה, כחלק מתוכנית ההגירה של טראמן, כשאחד היעדים לקליטת המגורשים הוא סומלילנד.
בהצהרה משותפת שפרסמו מצרים ו־20 מדינות נוספות, לצד ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, הובעה התנגדות נחרצת להכרה הישראלית בסומלילנד, תוך הדגשה כי מדובר ב״הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ומגילת האו״ם״.
ההצהרה הדגישה את התמיכה המלאה בריבונותה של הרפובליקה הפדרלית של סומליה ואת הדחייה המוחלטת של כל צעד הפוגע באחדות המדינה ובשלמותה הטריטוריאלית.
בקהיר הבהיר משרד החוץ המצרי כי "הכרה בעצמאותם של חלקים משטחי מדינות ריבוניות מהווה תקדים מסוכן, העלול לערער את היציבות ולהציב איום ישיר על השלום והביטחון הבינלאומיים."
אחד המרכיבים הבולטים בהצהרה המצרית היה הדחייה החד־משמעית של כל ניסיון לקשור בין ההכרה הישראלית בסומלילנד לבין רעיונות או תרחישים של גירוש פלסטינים מרצועת עזה.
החותמים הזהירו מפני שימוש בסוגיות טריטוריאליות בינלאומיות לקידום מהלכים פוליטיים אחרים.
בעקבות המהלך הישראלי, הודיעה הליגה הערבית על כינוס חירום של הנציגים הקבועים של המדינות החברות, במטרה לגבש עמדה קולקטיבית ולדחות באופן רשמי את ההכרה בסומלילנד.
היוזמה לכינוס באה לבקשת סומליה עצמה שהיא חברה בליגה הערבית, שראתה במהלך הישראלי איום ישיר על ריבונותה.
שגריר סומליה בליגה הערבית, עלי עבדי אוראי, הגדיר את ההכרה הישראלית כ״החלטה בלתי אחראית״, וקרא לגינוי ברור וחד־משמעי מתוך סולידריות עם סומליה ומתוך הגנה על עקרונות היסוד של הריבונות הלאומית ושלמותן הטריטוריאלית של מדינות האזור. לדבריו, כל ניסיון להכיר בסומלילנד כישות עצמאית הוא בטל ומבוטל ואינו נושא כל תוקף משפטי.
הממשלה במוגדישו גינתה בחריפות גם את הצהרותיו של ראש הממשלה נתניהו, בדבר הכרה ב״רפובליקה העצמאית של סומלילנד״ ואת ההודעה על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים עמה.
בעיני סומליה, מדובר לא רק בפגיעה בריבונותה אלא גם בניסיון לערער את היציבות באזור קרן אפריקה , אזור רגיש ממילא מבחינה ביטחונית וגאופוליטית.
פרשנים ערביים אומרים כי המהלך הישראלי של הכרה בסומלילנד העניק לישראל שותף חדש בעל חשיבות אסטרטגית, המשקיף על חופי הים האדום , עורק ימי מרכזי לסחר עולמי ולמאזן הכוחות האזורי. לכן, העולם הערבי מודאג מאוד מהמהלך והוא מנסה לבלום אותו כבר בשלביו הראשונים.
כמה פרשנים ערבים מעריכים כי המהלך הישראלי נועד להקים בהמשך פלטפורמות ביטחוניות ישראליות לתקיפת איראן והחות'ים בתימן משטח סומלילנד, דבר שמשפר את היכולות האסטרטגיות של ישראל.
מלבד מצרים והליגה הערבית, גם מדינות כמו טורקיה וג׳יבוטי הצטרפו לגינויים, והמסר האזורי המתגבש הוא ברור, ההכרה הישראלית בסומלילנד נתפסת כמהלך חד־צדדי המסכן את עקרון שלמות המדינות ועלול ליצור תקדים בעל השלכות רחבות הרבה מעבר לזירה הסומלית.
במבחן התוצאה, ההתנגדות הערבית הרחבה מציבה את ישראל בעימות דיפלומטי חדש שמתפתח מול חלק ניכר מהעולם הערבי והאסלאמי , עימות שעשוי להשליך לא רק על היחסים עם סומליה, אלא גם על מאזן הרגישויות האזורי כולו.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
