מדינות המפרץ במסר ברור לוושינגטון כי אינן מוכנות לשתף פעולה נגד איראן

מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה חכמה וזהירה שמאפשרת להן לשמור על עמדה מרכזית בניהול העימות מול איראן מבלי להיות צד פעיל בסכסוך.

העימות המתמשך בין ארה"ב לאיראן נכנס כעת לזירה חדשה והיא מדינות המפרץ,סעודיה ואיחוד האמירויות, מבהירות כי לא יאפשרו שימוש בשטחיהן, במימיהן או במרחב האווירי שלהן למתקפות נגד טהראן.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי המהלך משדר מסר אסטרטגי ברור כי הזירה המקומית במפרץ לא תהפוך לזירת עימות בין מעצמות, ומציב את וושינגטון מול אתגר מורכב במימוש איומי התקיפה שלה על איראן.

בימים האחרונים נרשמות תנועות צבאיות רחבות היקף באזור ,הרחבות הגדולות ביותר מאז יוני 2025 , שמציבות את המזרח התיכון בפני סיכון להידרדרות פתאומית. במקביל, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ חיזק את נוכחות הצי האמריקני במפרץ והשמיע מחדש איומים פומביים על תקיפה ישירה באיראן.

סעודיה ואיחוד האמירויות מציבות גבול ברור, לא יהיה שום שימוש בשטחן או במשאבים הלוגיסטיים שלהן לטובת תקיפה בשטח איראן, וכי אין להן כל נכונות לקחת חלק פעיל בסכסוך.

העמדה הזו, שחוזרת על עצמה עוד ממלחמת 12 הימים מיוני 2025, ממקדת את המודעות לכך שכל מעורבות ישירה במלחמה עלולה לחשוף את סעודיה ואיחוד האמירויות לתגובות איראניות צבאיות קשות, מבלי להבטיח שליטה על האירועים.

מבחינתן,מדובר בצעד שמטרתו למנוע הסלמה אזורית, להגן על ביטחון התשתיות והאנרגיה, ולשמור על יציבות כלכלית באזורים הרגישים.

מדינות המפרץ משלבות את העמדה הפומבית שלהן עם פעילות דיפלומטית מאחורי הקלעים מול ממשל טראמפ כדי למתן כל תוכנית התקפה אפשרית.

לדברי הגורמים הביטחוניים, הסירוב של מדינות המפרץ מייצר עבור הממשל האמריקני דילמה אסטרטגית, מצד אחד, הנשיא טראמפ מעוניין לשמר איום אמין על איראן ולהראות נחישות, מצד שני, עקיפת התנגדות בעלי הברית שלו במפרץ עשויה לפגוע באמון ובקואליציה האסטרטגית באזור.

כל תקיפה אפשרית, אפילו מוגבלת, עלולה לעורר תגובה צבאית איראנית ישירה נגד בסיסים או תשתיות של בעלות הברית האמריקניות במפרץ, בדומה למתקפה על בסיס אל-עדיד בקטאר ביוני 2025.

המשטר האיראני הזהיר כי כל התקפה בשטח איראן תיחשב לפתיחת עימות רחב, כולל פגיעה בבסיסים וכוחות אמריקניים באזור. בנוסף, איראן עשויה להשתמש באמצעים נוספים, כולל מתקפות סייבר או פגיעה עקיפה ברכוש ומתקנים אזרחיים.

כך נוצר מצב שבו המדינות במפרץ מחויבות לאזן בין נייטרליות לבין הכנות ביטחוניות, שמירה על התשתיות החיוניות שלהן, הגברת העירנות והגנה על נתיבי האנרגיה החיוניים, במיוחד במפרץ הורמוז, מבלי להיכנס ישירות לעימות.

לצד ההיערכות הביטחונית, המדינות המפרציות משקיעות מאמצים דיפלומטיים בנסיון למנוע את ההסלמה.

הן מקיימות שיחות עם וושינגטון, שומרות על קשרים עם איראן, ויוצרות מנגנוני תיאום להקטנת הסיכון להתרחבות הסכסוך.

המסר המרכזי של מדינות המפרץ לממשל טראמפ הוא ברור, האזור שלהן אינו זירה למלחמה בין מעצמות, והן פועלות כדי למנוע כל חיכוך ישיר עם איראן.

הסירוב לשמש כחלק פעיל במתקפה, לצד הדיאלוג הדיפלומטי הממושך, מצמצם סיכונים ומגן על יציבות אזורית וכלכלית. כל תנועה לא זהירה עלולה להוביל לשרשרת תגובות בלתי צפויות, ולכן מדינות המפרץ בוחרות בניהול משבר מדוד ומחושב, ולא בהתלהמות או הסלמה.

גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ממשל טראמפ מבין את עמדת מדינות המפרץ ומזהה אותה כצורך אסטרטגי-מדיני, לא כפגיעה באמינותו או בגידה בארה"ב.

עם זאת, זה יוצר לו אתגר משמעותי בתכנון מהלך צבאי ועליו למצוא פתרון שמכבד את הגבולות של מדינות המפרץ בלי לפגוע ביעדים האמריקניים מול איראן.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי