גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי הפגישה ביום שני בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ בפלורידה אינה עוד פגישה שגרתית עם בעלת הברית המרכזית של ישראל.
מדובר במפגש רגיש ורב־משמעויות עם הנשיא האמריקני, שכל המזרח התיכון עוקב אחריו וממתין לתוצאותיו, מפגש שבמרכזו עומדת סכנת תוכנית הגרעין הבליסטית האיראנית, פירוק חזבאללה מנשקו, השגת הסכם ביטחוני בין ישראל לסוריה ושאלת עתיד הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ובעיקר, האם וכיצד ניתן להתקדם לשלב השני של תוכנית טראמפ.
בנוסף לכך, ליישום השלב השני של תוכנית טראמפ יש השפעה על עתיד תוכנית השלום שלו במזרח התיכון וטראמפ רוצה לשדר לעולם הערבי והמוסלמי כי הוא מתקדם לעבר יישום התוכנית למרות כל המכשולים.
מאחורי הקלעים של הביקור מסתתרת מחלוקת עמוקה, בעוד הממשל האמריקני מבקש לקדם מהלך מדיני רחב שיבסס רגיעה ארוכת טווח, ראש הממשלה נתניהו מתעקש על עיקרון אחד שהוא אינו מוכן לוותר עליו והוא פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה כתנאי מוקדם לכל התקדמות נוספת.
בממשל טראמפ רואים בהתקדמות לשלב השני של ההסכם הכרח מדיני והומניטרי.
תוכנית טראמפ, הכוללת כ־20 סעיפים, שואפת להגיע להפסקת אש כוללת, לשחרור כל החטופים הישראלים ולהקמת ממשל אזרחי זמני ברצועה בפיקוח בינלאומי.
מבחינת האמריקנים, עיכוב נוסף ביישום התוכנית עלול למוטט את הישגי הרגיעה הזמנית ולהחריף את המצב ההומניטרי בעזה.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מזהירים מפני סכנה אסטרטגית, לדבריהם, נסיגה הדרגתית של צה"ל מהרצועה והעברת סמכויות אזרחיות, ללא פירוק מוחלט של חמאס מנשקו ופירוז הרצועה, עלולה לשמר את כוחו הצבאי של ארגון הטרור, לחזקו מבחינה מדינית ולהעניק לו לגיטימציה מחודשת בזירה הפלסטינית והאזורית.
לדברי גורמים מדיניים,עבור הנשיא טראמפ, הפגישה עם ראש הממשלה נתניהו היא הזדמנות למצב את עצמו מחדש כ"שחקן שלום" בזירה הבינלאומית.
הנשיא האמריקני מבקש להציג הישג מדיני מוחשי , כזה שיסמן את סיום המלחמה בעזה ,יחזק את תדמיתו כמתווך אפקטיבי, ייתן לו הישג במדיניות החוץ לקראת בחירות האמצע בארצות הברית בנובמבר הבא ויסייע לו לזכות בפרס נובל לשלום.
לדברי הגורמים המדיניים, קיימים הבנה מלאה ותיאום בין הנשיא האמריקני לבין ראש הממשלה נתניהו, הנשיא טראמפ רואה בנתניהו את שותפו העיקרי להובלת תוכנית השלום שלו במזרח התיכון, גם בסביבתו של טראמפ מבינים כי יכולתו ללחוץ על נתניהו מוגבלת.
להערכתם, ללא נוסחת ביטחון שתספק את ישראל לא ניתן להתקדם לעבר יישום השלב השני, ישראל חייבת לשמור על הישגי צה"ל ברצועה לקראת פירוק חמאס מנשקו, הרתעתו ומיטוט שלטונו, מעבר לכך טראמפ מבין כי מדובר בשנת בחירות בישראל וראש הממשלה נתניהו לא יוכל לעשות ויתורים שיפגעו בו מבחינה פוליטית ויסכנו את האפשרות שינצח בבחירות.
ראש הממשלה נתניהו שומר את הקלפים צמוד לחזה, מהבית הלבן יוצאות הדלפות המיוחסות ליועציו של הנשיא טראמפ, אך קשה לדעת מהי עמדתו של הנשיא טראמפ בנושאים השונים, האם יקבל את עמדת יועציו או ישתכנע מהעמדות וההערכות שיציג בפניו ראש הממשלה נתניהו.
ההערכה של גורמים מדיניים בירושלים לגבי הפגישה היא כי סדר היום שלה יתמקד בשני נושאים מרכזיים, סיום המלחמה בעזה והסוגיה האיראנית.
נושא הסכנה האיראנית וגורל שלוחותיה יידון בארבע עיניים והסיכומים וההבנות יישארו חשאיים, ואילו הכניסה לשלב השני של תוכנית טראמפ ברצועת עזה צפויה לעמוד במרכז ההצהרות הפומביות.
לא מן הנמנע שראש הממשלה ייפגש עם הנשיא טראמפ במהלך שהותו בארה"ב יותר מאשר פגישה אחת,הדיונים צפויים לעסוק בהקמת מנגנוני שלטון חלופיים ברצועה, כינון מועצת שלום בינלאומית בראשות טראמפ, ורשות אזרחית שתורכב מאישים פלסטינים מקומיים.
במקביל, תיבחן הקמת מוסדות בינלאומיים לשיקום עזה, מהלך שנועד לאותת על תחילתו של "יום שאחרי".
גורמים מדיניים בכירים בירושלים, לא פוסלים את האפשרות שייתכן וראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ייבחרו בפתרון ביניים של הכרזה רשמית על יציאה לדרך של השלב השני של תוכנית טראמפ ברצועה, אך תוך יישום מרכיבים "קלים" יותר מבחינה פוליטית, כגון הקמת גופים אזרחיים וטכנוקרטיים, והימנעות מהכרעות כואבות בסוגיות הליבה.
בתרחיש כזה, הסוגיות הנפיצות כמו נסיגת צה"ל לפרימטר הביטחוני, פירוק חמאס מנשקו, פירוז הרצועה ופריסת כוח הייצוב הבינלאומי יידחו לשלב מאוחר יותר, ארה"ב מתקשה לקבל הסכמות של מדינות ערביות ומוסלמיות להצטרף לכוח הבינלאומי וישראל מתנגדת בתוקף להשתתפות כוח צבאי טורקי במסגרת הכוח הזה, מבחינתה, זהו "קו אדום".
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי סביר להניח שהמפגש בין נתניהו לטראמפ עשוי לייצר כותרות על "התקדמות" ו"פריצת דרך", אך השאלה המרכזית תישאר פתוחה: האם מדובר במהלך שמניח תשתית אמיתית לסיום המלחמה, או בעיקר בניסיון לייצר מומנטום ורושם של תהליך מדיני בלי לגעת בלב המחלוקת.
בין הלחץ האמריקני, הקווים האדומים של ישראל והמציאות הביטחונית בעזה, הדרך לשלב השני של תוכנית טראמפ נראית עדיין רצופה מוקשים.
עמדות חמאס והרש"פ
לדברי גורמים ביטחוניים בכירים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, הדיון על תחילת השלב השני של ההסכם מעורר דאגה עמוקה. הארגון רואה במהלך האמריקני־ישראלי ניסיון לעקוף אותו פוליטית באמצעות הקמת גופי שלטון אזרחיים חלופיים, תחת שמות הכיסוי של "טכנוקרטיה" ו"פיקוח בינלאומי".
חמאס אמנם מגלה נכונות טקטית להמשך הפסקת האש, אך דוחה על הסף כל תרחיש של פירוק נשקו או ויתור על מעמדו ככוח צבאי ודומיננטי ברצועה. בעיניו, הנשק הוא ערובה להישרדותו הפוליטית והאידיאולוגית ולא קלף מיקוח זמני.
בה בעת, חמאס מנסה לשמר לעצמו דריסת רגל ב"יום שאחרי", בין אם באמצעות שילוב אנשיו במנגנונים האזרחיים החדשים, ובין אם דרך השפעה עקיפה על מוסדות השלטון החדש שיקום ברצועה.
כל מהלך שינתק את הרצועה לחלוטין משליטתו נתפס בעיניו כהפסד אסטרטגי, גם אם ילווה בשיקום כלכלי ובהקלות הומניטריות.
הרש"פ, מצדה, מתבוננת בהתפתחויות בחשד לא פחות עמוק , אך ממניעים שונים.
ברמאללה חוששים כי המודל המתגבש בעזה ייצור ישות פלסטינית נפרדת נוספת, שתנוהל בפועל בידי גורמים בינלאומיים, ללא החזרת שליטה מלאה לרש"פ.
מבחינת הנהגת הרשות, כל הסדר שאינו כולל חזרה מוסדית, ביטחונית ומנהלית שלה לרצועה, עלול להנציח את הפיצול הפלסטיני ולהחליש עוד יותר את מעמדה בזירה הבינלאומית, הסדר כזה עלול לקבור מבחינתה את רעיון הקמת המדינה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה.
לצד זאת, הרש"פ רואה בהחלשת חמאס יעד רצוי, אך לא במחיר הדרתה מהמשחק.
לכן היא צפויה לדרוש תפקיד מרכזי בכל מנגנון אזרחי עתידי, ולהתנגד להסדרים שיבנו "מעל ראשה" באמצעות טכנוקרטים מקומיים או מועצות בינלאומיות.
בסיכומו של דבר, בעוד ישראל וארה"ב מתמקדות בשאלות של ביטחון, הרתעה ויציבות אזורית, הזירה הפלסטינית עצמה נותרת מפוצלת בין חמאס הנאחז בנשקו ובכוחו הצבאי, לבין רשות פלסטינית חלשה החוששת להידחק לשוליים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
