מדינת סומלילנד עולה לכותרות לאחר שבמשך שלושה עשורים הייתה רחוקה מעין הזרקורים, גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי ההכרה הישראלית בסומלילנד עלולה להכניס אותה למעגל העימותים האזוריים בין ישראל לטורקיה ובין ישראל למדינות ערב, לכן סומלילנד עסוקה בימים אלה בהכחשת כל מיני שמועות שנפוצו בעולם הערבי לגבי התמורה שהיא נתנה לישראל תמורת ההכרה בה ובראשן השמועה כי היא תהייה מוכנה לקלוט עשרות אלפי פלסטינים מרצועת עזה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ההכרה הישראלית בסומלילנד נתפסת בעיני טורקיה ומדינות ערביות כמהלך ישראלי שמטרתו המרכזית היא להשיג דריסת רגל סמוך לשטח תימן כדי שתוכל להתמודד צבאית באופן יעיל מול האיום של החות'ים.
הן חוששות שישראל תהפוך את סומלילנד לפלטפרמה כדי לתקוף את החות'ים בתימן.
המרחק בין סומלילנד לתימן הינו מרחק של כ-200 ק"מ בלבד, ישראל יכולה להשתמש בשדה התעופה של סולמלילנד או להקים לעצמה מסלולי המראה, באישור סומלילנד, שממנו יכולים להמריא מטוסי חיל האוויר לתקיפות אינטסיביות על יעדי החות'ים בתימן במקום להטיס מטוסים מישראל למרחק של אלפי קילומטרים , צעד שכרוך בסיכון לוגיסטי גבוה ובעלויות כבדות.
אם אכן סולמלינד תאפשר מהלך כזה היא עשויה להפוך לשותפה של ישראל בכל מהלכיה לבלימת ההשפעה האיראנית באזור.
אך ההצטרפות האפשרית של סומלילנד לציר האנטי-איראני אינה התוצאה היחידה של ההכרה הישראלית במדינה הזו, מיקומה האסטרטגי של סומלילנד והפיכתה לבעלת ברית של ישראל מעוררים חששות אזוריים ובינלאומיים רבים, והופכים אותה לשחקנית בסכסוכי האזור.
בנוסף לכך, סומלילנד נכנסת כעת לעימות עם טורקיה מכיוון שלטורקיה יש מעורבות גדולה מאוד בסומליה, כולל בסיסי צבאי גדול, והיא רואה בהכרה הישראלית פגיעה בשלמותה הטריטוריאלית של סומליה ואיום על השפעתה בקרן אפריקה. ההכרה הישראלית בסומלילנד כמדינה עצמאית מעוררת חשש בעולם הערבי להעמקת תהליך המיליטריזציה באזור הים האדום, שבו כבר יש נוכחות צבאיות של מדינות רבות, שחלקן בעלות אינטרסים מנוגדים.
הנוכחות הצבאית הבינלאומית באזור חורגת בהרבה מהצורך להבטיח את נתיבי השיט והנמלים. כך, למשל, בג׳יבוטי , מדינה קטנה ששטחה כ־23,200 קמ"ר וקו החוף שלה משתרע על כ־370 ק"מ , פועלים שישה בסיסים צבאיים של מדינות שונות כמו ארצות הברית, צרפת, סין, יפן, ספרד ואיטליה.
ג׳יבוטי נשענת במידה רבה על דמי החכירה של הבסיסים הצבאיים הזרים כהכנסה מרכזית למשק.
החשש הערבי והטורקי הוא כי ההכרה הישראלית עלולה לשמש פתח להרחבת הנוכחות הצבאית הישראלית באזור הים האדום.
קיים חשש ממהלך ישראלי שעלול להחריף את הסיכונים הנובעים מהשפעתם הגוברת של כוחות צבאיים זרים בקרן אפריקה.
ממשלת סומליה מודאגת כי ההכרה הישראלית עשויה לאפשר לישראל נוכחות צבאית לאורך חופי הים האדום. ראש ממשלת סומליה, חמאזה עבדִי ברֵה, אמר בראיון טלוויזיוני ב-28 בדצמבר כי "נוכחות ישראלית בצפון סומליה תאפשר לה להקים בסיסים צבאיים באזור".
הערכה דומה הביע גם שגריר הליגה הערבית באו״ם, מג׳ד עבד אל-פתאח, שאמר בריאיון לטלוויזיה המצרית כי "ישראל אינה מסתפקת בתמיכה פוליטית בסומלילנד, אלא פועלת בפועל להקמת בסיסים צבאיים בשטחה".
גם סין,המחזיקה בסיס צבאי בג׳יבוטי, דחתה את ההכרה הישראלית בסומלילנד, ומשרד החוץ הסיני מסר כי מדובר בצעד "המנוגד באופן חמור לאמנת האו״ם". ראש ממשלת סומליה, חמאזה עבדִי ברֵה, דן עם שגריר סין במוגדישו, ואנג יו, בדרכים להתמודד עם "הפגיעה הישראלית בריבונותה של סומליה" ובשיתוף פעולה בתחומי הביטחון והמדיניות. על פי סוכנות הידיעות הסומלית, ואנג הביע את תמיכת בייג׳ינג בשלמות הטריטוריאלית של סומליה.
שר ההסברה הסומלי לשעבר, זכּריא מחמוד, אמר כי "המהלכים הישראליים יעמיקו את סכנות ההשפעה הצבאית הזרה באזור קרן אפריקה". לדבריו, ההתגברות בנוכחות הצבאית בים האדום משקפת מאבק אינטרסים בין המעצמות הגדולות, והשלכותיה אינן מוגבלות לסומליה בלבד אלא פוגעות גם באינטרסים של מדינות ערב ואפריקה באזור. הוא הזהיר גם מפני התרחבות פעילותם של ארגוני טרור על רקע המהלכים הישראליים.
גם רוסיה מבקשת להשיג דריסת רגל בחופי הים האדום, באמצעות הקמת בסיס ימי בסודאן. בפברואר האחרון אמר שר החוץ הסודני לשעבר, עלי יוסף א-שריף, כי מוסקבה וחרטום הגיעו להבנות בנוגע להקמת בסיס ימי רוסי בים האדום.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי כל נוכחות ישראלית בסומלילנד תשפיע ישירות על המצב הביטחוני והאסטרטגי באזור, אך ישראל נחושה להמשיך בקשרים עמה, למרות ההתנגדות הערבית העזה וההתנגדות הבינלאומית.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
