העיתון "וול סטריט ג'ורנל" דיווח אמש כי ארצות הברית הזהירה מדינות במפרץ והודיעה להן להיות מוכנות לתקיפה אמריקנית באיראן, על פי הדיווח, סעודיה ומדינות נוספות באזור פועלות מול הממשל האמריקני למנוע את התקיפה.
בעוד גל המחאה באיראן נמשך, גורמי המודיעין בישראל עוקבים אחרי התגובות של מדינות ערב הסוניות לאפשרות קריסת משטר ההיאתולות באיראן.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים בישראל,מדינות ערב, ובמיוחד סעודיה, שקיוו בעבר לנפילת משטרו של עלי ח'מינאי, מודאגות כיום מהשלכות נפילת המשטר על האזור כולו, הן חוששות שנפילת המשטר תביא למצב של חוסר יציבות פנימית באיראן, על רקע התמשכות המשבר הכלכלי הקשה, והן חוששות מפיצול מדיני ומאיום על מדינות המפרץ.
פרשנים ערבים עושים השוואה בין המצב באיראן כיום לבין המצב בסוריה, ערב נפילת משטרו של בשאר אסד.
המעורבות הישראלית בסוריה לאחר נפילת משטר בשאר אסד מדליקה עבורם "אור אדום" ומשמשת מודל אזהרה,קיים חשש ערבי שקריסה פתאומית של המשטר האיראני עלולה לגרום לפיצוץ גדול, לכאוס פנימי, למאבקי כוח בתוך המדינה ולהשלכות אזוריות חמורות.
החשש המרכזי של מדינות ערב כיום הוא שישראל תנצל את המשבר באיראן לטובתה, תוך התערבות ישירה או עקיפה שתפגע ביציבות האזור, מדינות המפרץ רואות בישראל כיום גורם פוטנציאלי למתח ולחוסר יציבות, ולא רק כאיום על איראן.
סעודיה, לדוגמא, שהינה ראש הציר הסוני הנמצא ביריבות עם איראן, נותנת עדיפות ליציבותה הפנימית והכלכלית, היא נמנעת מתמיכה פומבית בגל המחאה באיראן כדי לשמור על חזון 2030 של יורש העצר מוחמד בן סלמאן ולמנוע השפעות שליליות על תחומי ההשקעות והביטחון.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי מדינות ערב כיום אינן מעוניינות בנפילה פתאומית של המשטר האיראני, אלא שואפות למזער סיכונים ולשמור על איזון כוחות, החשש הוא שהיום שאחרי נפילת המשטר עלול להיות מסוכן יותר מהמשטר עצמו. למרות שהמחאות באיראן הן תוצאה ישירה של משבר כלכלי חמור וקשיים אמיתיים של הציבור האיראני בחיי היום יום, הבסיס האידיאולוגי והארגוני של המדינה מאפשר לה עדיין להכיל אותן.
להערכת גורמים ביטחוניים,המשטר האיראני אינו מצוי בסכנת התמוטטות מיידית, עבור המשטר, המחאה היא אות אזהרה לשינויים אפשריים, אך לא איום קיומי, לכן המשטר מגלה איפוק ולא נכנס עדיין במלוא העוצמה של מנגנוני הביטחון שלו במפגינים אלא מנסה להכיל אותם.
השאלה שנותרה פתוחה היא באיזו דרך יבחר המשטר בהמשך להגיב על גל המחאה על מנת לשמר את היציבות הפנימית שלו מול רוחות השינוי. לעומת מדינות ערב השומרות על שתיקה ביחס לגל המחאה באיראן, טורקיה מביעה תמיכה פומבית במשטר האיראני ושר החוץ שלה הקאן פידאן קרא לשלטונות איראן לקיים "פיוס ושיתוף פעולה אמיתיים" עם מדינות האזור.
לדברי הגורמים הביטחוניים,החשש המרכזי של העולם הערבי כיום הוא ששינוי המשטר באיראן עלול להוליד משטר פרו-מערבי, אשר יחזור למלא את תפקיד "שוטר האזור" בסגנון שלטון השאה, כולל אפשרות לבריתות ישירות עם ארה"ב וישראל. תרחיש כזה מהווה, מבחינתו, איום אסטרטגי הן על הביטחון הלאומי הערבי והן על טורקיה.
כל שינוי מהותי במבנה המשטר האיראני מעורר דאגה גדולה אצל המדינות הערביות, אף אחת מהן אינה רוצה לראות ברית חדשה בין איראן לישראל כפי שהייתה בין איראן בתקופת השאה מוחמד רזא פהלווי לבין ישראל עד נפילתו בשנת 1979. מבחינת מדינות המפרץ וטורקיה, עדיף שאיראן תישאר במצבה הנוכחי אפילו מוחלשת, אך יציבה, מאשר שהיא תקרוס או תהפוך לבעלת ברית של המערב וישראל.
לכן, מתקיימים בין איראן למדינות המפרץ מגעים שמטרתם למנוע תרחישים של קריסת המשטר, ולוודא שישראל לא תהיה זו שתקבע את סדר היום האזורי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
