לשכת ראש הממשלה הודיעה אמש כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להיפגש עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ביום רביעי הקרוב בוושינגטון.
לפי ההודעה, השניים צפויים לדון על המשא ומתן שמקיימת ארה"ב עם איראן, עוד נמסר כי ראש הממשלה סבור שחייבים לכלול בכל משא ומתן את הגבלת הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה בציר האיראני.
הנשיא טראמפ התייחס אמש לשיחות שהחלו ביום שישי בעומאן וטען כי "היו טובות מאוד". עם זאת, הוא הוסיף כי אם לא יושג הסכם, "ההשלכות יהיו חמורות מאוד".
מועד הסבב השני של השיחות בין ארה"ב לאיראן עדיין לא נקבע.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי ראש הממשלה היה אמור להגיע לארה"ב להשתתף בכנס איפא"ק ב-18 בחודש וגם להיפגש עם הנשיא טראמפ אך הפגישה הוקדמה על פי בקשתו, החשש הישראלי הוא שהממשל יתקפל מעמדותיו במשא ומתן מול איראן כדי להימנע ממלחמה אזורית במזרח התיכון.
לדבריהם, ראש הממשלה ינסה לשכנע את הנשיא טראמפ לעמוד במשא ומתן על הקווים האדומים של ישראל בנושא תוכנית הגרעין, סכנת הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה של איראן בשלוחות שלה במזרח התיכון.
הנשיא טראמפ עדיין שומר את האופציה הצבאית מול איראן ותגבור הכוחות האמריקניים באזור המפרץ נמשך.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן מנסה למשוך זמן במשא ומתן עם ארה"ב ככל האפשר כדי לשבש את האפשרות שארה"ב וישראל יתקפו אותה, לכן, ביקור ראש הממשלה בבית הלבן נועד בין היתר לתאם מבחינה צבאית עם הנשיא טראמפ את התקיפה במקרה שהמשא ומתן ייכשל.
קיימת גם אפשרות, שעד עכשיו שום גורם מדיני או ביטחוני אינו יכול להכחיש, כי ביקור נתניהו בבית הלבן הוא מהלך הטעיה וכי הנשיא טראמפ כבר החליט על תקיפה צבאית וביקור נתניהו בוושינגטון נועד למעשה להכין את התקיפה הצבאית באיראן.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי הסבב הראשון של השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים ללא פריצת דרך, השיחות אמורות להימשך השבוע והמשא ומתן מהווה מבחן חשוב הן ליכולתה של איראן לשרוד את המשבר הפנימי והחיצוני, והן לנכונותה של ארה"ב לגבש עסקה מקיפה שתצמצם את האיום האיראני מבלי להיגרר למלחמה.
לפי דיווח בסוף השבוע בעיתון "דה נשיונל" בשפה האנגלית היוצא לאור באבו דאבי, ג'ראד קושנר, חתנו של הנשיא טראמפ, מוביל את מאמצי הבית הלבן להרכיב גוף מייעץ של אנשי עסקים איראנים-אמריקנים, שיהיה מוכן לנהל את המעבר במידה והמשטר האיראני יקרוס, כולל פגישה עתידית עם גורמי אופוזיציה איראניים בפלורידה.
המשטר האיראני ניצב כיום בנקודת חולשה חסרת תקדים מאז המהפכה האסלאמית ב-1979.
המשבר הכלכלי החריף, קיימת שחיקה חברתית עמוקה באיראן והפגיעה הישראלית בשלוחות המשטר האיראני מאז ה-7 באוקטובר 2023, ונסיגת הכוחות האיראניים מסוריה לאחר נפילת משטר אסד ,יצרו מציאות שבה טהרן מוגבלת מאוד ביכולת התמרון שלה. לצד זאת, גל המחאות העממי הגדול של סוף 2025, שדוכא באלימות קיצונית, הדגיש את הפגיעות הפנימית של המשטר.
הסבב הראשון של השיחות הוגבל לנושא הגרעין בלבד, אך השאלה הגדולה האם יעסוק גם בהמשך בנושא הטילים הבליסטיים והשלוחות של איראן במזרח התיכון, איראן מתנגדת לכך בתוקף.
מבחינת ארה"ב,קיימות שלוש סוגיות מרכזיות על שולחן המשא ומתן, למרות התנגדותה של איראן לדון בשתיים מהן.
א.תוכנית הגרעין- ארה"ב דורשת פירוק מלא של היכולת לפתח נשק גרעיני, הפסקת העשרת האורניום והוצאת 400 קילוגרם אורניום מועשר ברמה גבוהה של 60 אחוזים מתחומי איראן למדינה מוסכמת על שני הצדדים.
טראמפ מציב דרישה של "אפס יכולת גרעינית", איראן מתנגדת ומוכנה לגמישות מסוימת, כפי שעשתה בעבר בהסכם משנת 2015. מדובר ב"קו אדום" מבחינת ההישרדות האסטרטגית של איראן שאינה מוכנה לוותר על העשרת האורניום.
ב.מערך הטילים הבליסטיים-איראן מתעקשת לשמור על היכולת הטילית שלה ל"צורכי הגנה על המדינה", אולם,חשיפת הטיל "חורמשהר 4" מדגישה את המסר שאיראן לא מוותרת על יכולותיה ההתקפיות גם כשהיא יושבת לשולחן המשא ומתן.
המשמעות היא שהסיכויים לכלול את הסוגיה הטילית בהסכם נמוכים ביותר והפערים בין הצדדים עמוקים.
ג.שלוחות הטרור של איראן במזרח התיכון-הפסקת התמיכה האיראנית במיליציות הנאמנות לה ובעצם והגבלת השפעתה האזורית של איראן מהווים אתגר משמעותי. איראן רואה בשלוחות אלו כלי מרכזי לשימור מעמדה האזורי, והוויתור עליהם ייחשב לפגיעה בכוח ההשפעה שלה במזרח התיכון.
להערכת גורמים מדיניים בירושלים, הנשיא טראמפ מבין כי הסכם שמנטרל את יכולותיה הגרעיניות של איראן עשוי להעניק ביטחון לאזור, אך כל צעד חד-צדדי עלול להוביל להסלמה צבאית רחבת היקף.
מתקפה אמריקנית על איראן עלולה לגרור תגובה איראנית ישירה על ישראל ומדינות המפרץ ועל תשתיות אזרחיות, כולל מתקפות על תשתיות נפט במפרץ ולהביא למלחמה אזורית.
לכן, הבית הלבן שומר על עמימות מכוונת בנוגע ללוחות הזמנים ולצעדים שינקוט במקרה של כישלון המו״מ, כדי להפעיל לחץ מבלי להיגרר למלחמה כוללת.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי הסכם שיפרק את היכולת הגרעינית של איראן יפחית איום מיידי, אך הוא לא יבטל את הסיכונים האזוריים.
המשטר האיראני שנותר על כנו יוכל לשקם חלק מיכולותיו הקונבנציונליות, ההתקפיות וההגנתיות, תוך שמירה על שלוחותיו במזרח התיכון, הקלה בסנקציות הכלכליות שהטיל המערב תיתן לאיראן אוויר לנשימה, היא תמתין בסבלנות עד לאפשרות היחלשותו של הנשיא טראמפ כתוצאה מבחירות האמצע בחודש נובמבר או לסוף כהונתו בעוד 3 שנים ואז תתחיל מחדש את פרוייקט הגרעין והייצור המוגבר של הטילים הבליסטיים.
המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן בעומאן הוא מבחן מרכזי לשתי המדינות.
איראן נאבקת כעת עם חולשה פנימית וחיצונית גדולה מאז הקמת משטר ההיאתולות בשנת 1979 ומנסה לשמור על עקרונותיה האסטרטגיים כמעצמה אזורית, ארצות הברית מצידה מנסה למקסם את עמדתה במו״מ תוך שמירה על מוכנות לעימות צבאי נרחב.
המשא ומתן בעומאן אינו רק שאלה של עצירת תוכנית הגרעין האיראנית אלא הוא הוא מבחן חשוב ליציבות האזורית במזרח התיכון ,שניצב כעת בפני מתיחות חסרת תקדים, ולהישרדות המשטר האיראני ולהשפעתו במזרח התיכון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
