עיני הקהילה הבינלאומית נשואות למסקט, בירת עומאן, שם יפתח הבוקר המשא ומתן בין איראן לארה"ב בניסיון להגיע להסכם מדיני שימנע תקיפה אמריקנית באיראן. הבוקר צפויים להיפגש נציגי הנשיא דונלד טראמפ, השליח המיוחד סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י.
טהרן מציגה את השיחות ככאלו שיתמקדו בתוכנית הגרעין בלבד, אך לפי ה"ניו יורק טיימס" היא הסכימה לדון גם בתוכנית הטילים הבליסטיים ובסיוע לשלוחותיה במזרח התיכון, כל עוד סוגיית הגרעין תישאר במוקד.
איראן מגיעה לשיחות תחת לחץ צבאי אמריקני כבד, על רקע משבר כלכלי חריף, מחסור חמור במים ובחשמל ודיכוי אלים של גל מחאה רחב.
גורמי ביטחון בכירים מעריכים כי למרות הקשיים, ההנהגה האיראנית ממשיכה לפעול מתוך תפיסה מהפכנית נוקשה, תוך ניסיון למשוך זמן מבלי לוותר על קווים אדומים, בתקווה להגיע להבנות זמניות עד בחירות האמצע בארצות הברית בנובמבר, ואם לא, לשרוד עד תום כהונתו של טראמפ ולחדש לאחר מכן את פרויקט הגרעין במלוא העוצמה כדי לייצר נשק גרעיני.
גורמים מדיניים בכירים בישראל מעריכים כי ארצות הברית מודעת היטב לקווים האדומים של ירושלים בנושאי הגרעין, הטילים והשלוחות האזוריות של איראן, זאת לאחר ביקורו של וויטקוף בישראל ופגישותיו עם ראש הממשלה ועם בכירי מערכת הביטחון.
גורם מדיני בכיר מדגיש כי התיאום האסטרטגי בין וושינגטון לירושלים מצוי ברמה הגבוהה ביותר. עם זאת, ההערכה הרווחת בקרב גורמים מדיניים וביטחוניים היא שסיכויי ההצלחה של המשא ומתן נמוכים, וכי טראמפ לא יאפשר לאיראנים למשוך זמן, תוך המשך השלמת ההיערכות הצבאית האמריקנית במפרץ והיערכות גם לאפשרות של התלקחות אזורית.
לצד זאת, בישראל ובקרב גורמים אמריקניים קיימת הערכה כי ייתכן שתיווצר מסגרת שתאפשר המשך שיחות, אך וושינגטון אינה מתכוונת ליפול למלכודת של סחבת, בין היתר בשל העלות הגבוהה של הנוכחות הצבאית המוגברת באזור.
ההנחה היא שבשלב מסוים יוצב בפני טהרן אולטימטום ברור, הסכם בתנאים אמריקניים או עימות צבאי.
קטאר, טורקיה וסעודיה הן שלחצו על טראמפ לפתוח במשא ומתן בעומאן, מחשש למלחמה אזורית שתערער את יציבות המשטרים הערביים ותפגע קשות בתעשיית הנפט והגז.
לפי גורמים מדיניים בישראל, טראמפ נענה ללחץ גם כדי להציג לציבור האמריקני ולעולם כי מיצה את הערוץ המדיני, ובכך לבסס לגיטימציה למהלך צבאי, במקביל להשלמת תגבור הכוחות במפרץ.
בדיון בוועדת החוץ והביטחון אתמול התייחס ראש הממשלה נתניהו לנושא האיראני ואמר כי מצטברים תנאים שעשויים להביא להפלת המשטר בטהרן, אם כי לא ברור אם הם מספיקים לכך.
הוא שיגר איום ישיר לאיראן והבהיר כי ישראל ערוכה למכה קשה בהרבה מזו שניתנה בעבר, תוך הדגשת רמת התיאום הגבוהה וההדוקה עם ארצות הברית, אך הוסיף כי אינו יודע מה יחליט בסופו של דבר הנשיא טראמפ.
לפי ה"ניו יורק טיימס", הפשרה שאפשרה את קיום השיחות כללה הסכמה אמריקנית לערוך אותן בעומאן וללא מעורבות אזורית, ומנגד הסכמה איראנית לשיחות ישירות, תוך מיקוד בגרעין ודיון גם בטילים הבליסטיים ובתמיכה בשלוחות החמושות של איראן, במטרה לגבש מסגרת להסכם.
אלה השיחות הראשונות מאז סבבי המו״מ שנערכו במחצית הראשונה של השנה שעברה, אז נוהלו המגעים בעיקר בעומאן ובתיווך עומאני, והובלו גם אז בידי וויטקוף ועראקצ'י.
מדוע איראן העבירה את השיחות עם ארה״ב מעומאן?
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ההחלטה האיראנית להעביר את השיחות עם ארה"ב מאיסטנבול למסקט איננה מהלך טכני או לוגיסטי, אלא צעד מחושב המעיד על מאזן האיומים, שיקולי הכוח והחשדנות העמוקה שמלווה את חידוש המגעים בין הצדדים. עבור טהראן, שינוי הזירה הוא חלק מהמאבק על עצם אופי המשא ומתן, גבולותיו והמחיר שהיא תידרש לשלם.
ברקע המהלך ניצבת מציאות אזורית נפיצה, הסלמה צבאית מתמשכת, איומים הדדיים בין וושינגטון לטהראן ולחצים גוברים מצד שחקנים אזוריים החוששים מהסכם לא פחות משהם חוששים ממלחמה.
בעיני ההנהגה האיראנית, עומאן אינה רק מתווכת ניטרלית אלא מרחב המאפשר שליטה הדוקה במסלול השיחות. בניגוד לטורקיה, שבה תוכנן פורמט רחב יותר עם נוכחות ערבית ואסלאמית, מסקט מספקת לטהראן סביבה דיסקרטית, שקטה ומנוהלת, כזו שמקטינה את הסיכון להרחבת סדר היום מעבר לנושא הגרעין.
איראן מתעקשת לצמצם את המשא ומתן לסוגיה אחת בלבד, התוכנית הגרעינית, ולהשאיר מחוץ לחדר את סוגיות הטילים הבליסטיים והשלוחות האזוריות, הנתפסות בעיניה כמרכיבי ליבה של תפיסת הביטחון הלאומית. המעבר לעומאן, ובמקביל ההתעקשות על פורמט דו־צדדי, נועדו לחסום מראש כל ניסיון אמריקני או אזורי להרחיב את הדיון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
