הנשיא טראמפ התייחס לפנות בוקר בנאומו על מצב האומה לעימות עם איראן והדגיש כי העדיפות שלו היא להגיע לפתרון דיפלומטי מולה אך הבטיח שלעולם לא יאפשר לה להשיג נשק גרעיני.
הוא גם טען שאיראן פועלת כעת לפתח טילים שיגיעו עד לאמריקה.
"אלה אנשים נוראים", אמר טראמפ אחרי שהזכיר את דיכוי מחאת הענק באיראן בחודש שעבר, דיכוי שבו נהרגו לדבריו 32,000 מפגינים.
"הם כבר פיתחו טילים שיכולים לאיים על אירופה ועל הבסיסים שלנו מעבר לים, והם עובדים על בניית טילים שיגיעו בקרוב לארצות הברית של אמריקה", הוא אמר.
טראמפ הוסיף: "ההעדפה שלי היא לפתור את הבעיה הזו באמצעות דיפלומטיה, אבל דבר אחד בטוח, לעולם לא אתיר למממנת הטרור מספר אחת בעולם, והם כאלה בפער גדול, להחזיק בנשק גרעיני, אי אפשר לתת לזה לקרות."
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי ההיערכות הצבאית האמריקנית המסיבית במזרח התיכון איננה הצגה, הצבת נושאות מטוסים, תגבור במאות מטוסי קרב וריכוז כוחות צבא גדולים יוצרים מציאות שבה האיום הצבאי על איראן להפלת המשטר הוא אפשרי אך לא יעד מוצהר, השאלה המרכזית נותרת בעינה מהו היעד האסטרטגי האמיתי שאליו חותר הנשיא טראמפ ביחס לאיראן?
כשנשאל על כך השיב הנשיא טראמפ כי הוא חותר ל"ניצחון" ולא פירט.
מהו "הניצחון" בעינו של טראמפ? האם מדובר בלחץ צבאי שנועד לכפות הסכם גרעין משופר,השונה בתכלית מההסכם שעליו חתם הנשיא אובאמה בשנת 2015 או במהלך שמטרתו שינוי עומק במבנה הכוח של המשטר האיראני והבאתו לקריסה?
הנשיא טראמפ הצהיר בפומבי כמה פעמים כי הוא מעדיף מסלול דיפלומטי רחב, כזה שיטפל לא רק בתוכנית הגרעין אלא גם ביכולות הטילים הבליסטיים ובתמיכה של טהראן בשלוחות שלה במזרח התיכון.
הסכם חלקי בנושא הגרעין שיגביל רק את יכולת העשרת האורניום לא יפתור את הבעיה האסטרטגית אלא ידחה אותה.
הדרישות האמריקניות חורגות בהרבה ממה שההנהגה בטהראן מוכנה לקבל.
ויתור על עקרון ההעשרה או פירוק משמעותי של מערך הטילים מתפרש באיראן כהכנעה ופירוק יכולות ההגנה וההרתעה של משטר ההיאתולות, מה שמגביר את הסיכוי לעימות צבאי מוגבל אך מסוכן.
לדברי הגורמים הביטחוניים,במערכת הצבאית האמריקנית נבחן מודל של מערכה קצרה וממוקדת שתפגע ביכולות הקריטיות של המשטר, במתקני הגרעין, בתשתיות של טילים בליסטיים וכטב"מים ובמוקדי הכוח של "משמרות המהפכה".
המטרה איננה בהכרח הפלת המשטר, אלא שינוי מאזן הכוחות והחזרת ההרתעה שנשחקה לאחר העימות הישיר בין ישראל לאיראן בקיץ שנה שעברה במבצע "עם כלביא".
אולם גם מהלך צבאי מוגבל טומן בחובו סיכונים כבדים. עשרות אלפי חיילים אמריקניים פרוסים באזור, בסיסים אמריקניים חשופים לאש הטילים הבליסטיים, והמערכת האזורית כולה רגישה לכל זעזוע, תקיפה צבאית כירורגית אמריקנית עלולה להתגלגל במהירות לעימות צבאי רחב בהרבה מכפי שתוכנן.
בדיונים בבית הלבן, עוסקים גם בתרחיש אפשרי של חיסול המנהיג העליון עלי ח'מינאי, תומכי הקו הניצי סבורים כי פגיעה בליבת המשטר תערער את יציבותו ותעודד תסיסה פנימית.
מנגד, בכירים בממסד הביטחוני מזהירים כי איראן איננה מדינה ריכוזית פשוטה , מוקדי הכוח שלה מפוזרים בין "משמרות המהפכה", הממסד הדתי והמנגנונים הכלכליים-ביטחוניים.
להערכתם, מהלך של "עריפת ראשים של מנהיגים" עלול ליצור ואקום מסוכן ולא להביא בהכרח להנהגה פרגמטית יותר.
הנשיא טראמפ מתמודד עם הרבה סימני שאלה ללא תשובה ברורה, גלי המחאה שפרצו בתחילת השנה הדגישו את עומק המשבר הכלכלי והחברתי באיראן.
אולם, דיכוי ההפגנות בעוצמה אכזרית המחיש גם את יכולת המשטר לשרוד.
טראמפ התבטא בתחילת המשבר על תמיכה בעם האיראני והבטיח למפגינים כי "העזרה בדרך", אך לא נקט בצעדים ישירים. השאלה היא האם לחץ צבאי חיצוני נוסף יוביל להתקוממות רחבה או דווקא יחזק את תחושת המצור ויעניק למשטר לגיטימציה מחודשת.
הפריסה הרחבה של הצבא האמריקני במזרח התיכון הופכת את הכוחות הרבים ליעדים פוטנציאליים במקרה של תקיפה איראנית.
העימות עם טהראן אינו עומד לבדו. מבחינת הנשיא טראמפ, הסוגיה האיראנית קשורה בעיצוב מחודש של הסדר האזורי.
אם איראן תיחלש משמעותית מבחינה צבאית ותאבד חלק מיכולות ההרתעה שלה, הדבר ישפיע ישירות על חיזבאללה בלבנון,על המיליציות השיעיות בעיראק ועל כוחם של החות'ים בתימן.
מהלך אמריקני מוצלח עשוי לפתוח דלת רחבה במזרח התיכון לקידום תוכנית השלום של טראמפ, לחיזוק שיתופי פעולה בין מדינות ערב לישראל והעמקת התלות של מדינות המפרץ במטרייה האמריקנית.
גורמים ביטחוניים אמריקנים בכירים הזהירו את הנשיא טראמפ כי לחץ צבאי חיצוני עלול לעיתים לאחד את הציבור סביב הדגל, גם אם קיימת ביקורת חריפה על המשטר.
ייתכן כי מהלך חיצוני דרמטי של התקפה מסיבית על איראן עלול דווקא לחזק את "משמרות המהפכה" ולדחוק הצידה את הקולות הרפורמיסטיים.
גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי הנשיא טראמפ ניצב בפני צומת קבלת החלטות מורכב, מצד אחד, הוא מבקש להציג הישג ברור, להגיע להסכם הכולל את כל הנושאים השנויים במחלוקת עם איראן, לא רק בנושא הגרעין, או לצאת למהלך צבאי מוצלח.
מצד שני, הסתבכות צבאית ממושכת תסכן את התדמית שכבר השיג כמי שמביא יציבות ומסיים מלחמות.
ההכרעה איננה רק צבאית אלא גם פוליטית , במיוחד לאור בחירות האמצע בחודש נובמבר, האם להסתפק בלחץ שמטרתו לשפר עמדות במו"מ, או ללכת צעד נוסף לעבר עימות שמסכן את היציבות האזורית.
גורם מדיני בכיר אומר כי השאלה מה רוצה טראמפ מאיראן איננה רק על יעד צבאי אלא על תפיסת עולם, האם הוא מבקש לשנות את התנהגות המשטר, להחלישו משמעותית או לפרק את מבנה הכוח הקיים. כל אפשרות טומנת בחובה מחיר אחר וסיכון אחר.
תפיסת העולם של טראמפ ידועה כמי שמשתמש באיום צבאי כמנוף למשא ומתן, הוא מחפש הישג תדמיתי מהיר וברור ופחות נוטה למלחמות ממושכות ויקרות, הפעולה הצבאית בונצואלה היא דוגמא מצויינת לכך, אבל איראן היא מצב שונה לחלוטין בגלל כוחה הצבאי הרב והאידיאולוגיה של המשטר.
להערכת הגורם הבכיר, מה שטראמפ כנראה רוצה הוא הישג דרמטי שאותו יוכל להגדיר כ"ניצחון" ללא מלחמה ממושכת.
כלומר, פירוק משמעותי של תוכנית הגרעין, פגיעה קשה בתוכנית הטילים הבליסטיים, החלשת "משמרות המהפכה" אך לא בהכרח כיבוש או בניית משטר חדש.
בשלב זה. אין תשובה ברורה מצידו של טראמפ על השאלה, הנשיא טראמפ שומר על עמימות אסטרטגית, מגביר את הלחץ המדיני והצבאי על איראן מבלי להתחייב ליעד סופי.
אך ככל שריכוז הכוחות האמריקניים באזור מתגבר, המשא ומתן עם איראן מגיע לידי הכרעה והרטוריקה מחריפה, מרחב התמרון של הנשיא טראמפ הולך ופוחת, הוא מתקרב לרגע קבלת ההחלטה והבחירה המיידית בין עסקה לעימות הופכת לבלתי נמנעת.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
