המערכה הנוכחית של איראן מול הציר האמריקני-ישראלי איננה עוד סבב לחימה אזורי, אלא מבחן אסטרטגי גורלי למשטר ההיאתולות באיראן, כך מעריכים גורמים מדיניים בכירים בישראל.
לדבריהם, כבר בימים הראשונים של המערכה ברור היה כי איראן עשתה טעויות מיידיות וגם כמה טעויות מצטברות בשנים האחרונות, טעויות בתחום ההרתעה, בניהול הסביבה האזורית ובהערכת המציאות הבינלאומית המשתנה.
איראן לא הפיקה את הלקחים הדרושים ממבצע "עם כלביא" בחודש יוני שעבר, וממבצע "עריפת הראשים" שעשתה ישראל במכת הפתיחה שלו כאשר חיסלה את ראשי "משמרות המהפכה" ומדעני פרוייקט הגרעין.
למרות שהיא הייתה יכולה להעריך בסבירות גבוהה כי ישראל תנסה לחסל את המנהיג העליון עלי ח'מינאי היא לא חיזקה במידה מספקת את ההגנה על הנהגתה הבכירה ועל מוקדי קבלת ההחלטות. עצם האפשרות לפגיעה חוזרת בדפוס דומה מצביעה, על כשל מודיעיני ומערכתי עמוק.
בהקשר הרחב יותר, ההתמהמהות של איראן בהשלמת פרויקט הגרעין הצבאי וייצור פצצת גרעין ראשונה בחודשים האחרונים, פגעה ביכולתה לבסס הרתעה אפקטיבית כלפי ארה"ב וישראל.
ייתכן שעצם החזקת נשק השמדה המונית הייתה מחזקת את ההרתעה האיראנית, כפי שטוענים פרשנים ערבים ביחס לעיראק של סדאם חוסיין ערב הפלישה האמריקנית ב-2003.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, איראן טעתה באופן ניהול המשא ומתן עם ארה"ב ולא קראה נכון את רצינות הכוונות של הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, לא היה לה כל מידע מודיעיני על התיאומים ההדוקים בין שני האישים וההכנות הצבאיות למתקפת פתע והנחתת המכה המקדימה האווירית על ההנהגה האיראנית.
גורם ביטחוני בכיר אומר כי שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הגיע זחוח למשא ומתן עם סטיב וויטקוף וג'ראד קושנר, סטיב וויטקוף עצמו סיפר בראיון טלוויזיוני כי הצוות האיראני התפאר בכך שמדינתם צברה אורניום מעושר בכמות שמספיקה לאיראן לייצר בתוך זמן קצר 11 פצצות גרעין.
איראן עשתה במשך השנים עוד כמה טעויות שהצטברו לרעתה.
א.מדיניות התפשטות אזורית שגרמה להקמת גוש נגדי-במהלך שני העשורים האחרונים פעלה איראן להרחיב את השפעתה בעולם הערבי באמצעות בריתות, שלוחות ומנגנוני השפעה פוליטיים וצבאיים.
ואולם, מדיניות זו נתפסה בחלק ממדינות האזור כניסיון לחדירה והשתלטות, להפצת דת השיעה ולערעור יציבותן, והיא הובילה להתגבשות הדרגתית של גוש מדיני ודתי סוני המתנגד לה.
השלוחות של איראן, שאמורות היו להגן עליה באמצעות אספקת הנשק שקיבלו במימונה, לא מילאו את חובתן ועיקר הנטל נפל על הכוחות הצבאיים של שלוחותיה השונות, במקום שהמלחמה נגד ישראל וארה"ב תתקיים על אדמות של מדיניות זרות שבהן מצויות השלוחות כמו לבנון, סוריה או עיראק , היא הגיע בסופו של דבר לאדמתה של איראן וגרמה להרס מוחלט של כל התשתיות הצבאיות שלה ואתרי הגרעין.
ב.הרחבת מעגל המלחמה הנוכחי למדינות המפרץ-צירופן של מדינות המפרץ למעגל האיומים והפגיעה הישירה בהן באמצעות טילים בליסטיים וכטב"מים.
צעד כזה אינו מהווה רק את הרחבתה של זירת הלחימה, אלא הוא מהלך בעל השלכות ארוכות טווח, הוא מגביר את בידודה של איראן ומדינות בעלות משקל כלכלי ומדיני משמעותי עלולות להפוך מייד יחסית לחזית עוינת מובהקת.
איראן גם איבדה גם חלק מהאהדה הציבורית שצברה ברחוב הערבי, במיוחד לאחר שהעימות חרג מהזירה הישירה מול ישראל.
ג.אי הבנת השינוי האסטרטגי שעברה ישראל לאחר 7 באוקטובר-המתקפה של חמאס על עוטף עזה ב־7 באוקטובר 2023 והתגובה הישראלית שבאה בעקבותיה יצרו מציאות אזורית חדשה.
ישראל הרחיבה את מעגל העימות, פעלה בעוצמה ושינתה את דפוסי הפעולה הקודמים שלה. מאידך גיסא, איראן לא התאימה את האסטרטגייה שלה לשינוי הזה והמשיכה לפעול לפי כללי המשחק הישנים.
הערכת חסר של השינוי בתפיסת הביטחון הישראלית, לצד קריאה שגויה של המערכת הפוליטית האמריקנית והלחצים הפועלים בה, תרמו להידרדרות נוספת.
הבנה טובה יותר של הדינמיקה בוושינגטון הייתה עשויה לאפשר לאיראן לנקוט במהלך דיפלומטי שימנע את המתקפה עליה, כך מעריכים גורמים ביטחוניים בכירים.
ד.שחיקה מעמדה ודימויה של איראן-המערכה האחרונה חשפה, את הפער בין הדימוי שטיפחה איראן כמעצמה אזורית חזקה, מלוכדת ועמידה לבין המציאות בשטח.
היחלשות בעלות בריתה ברצועת עזה, בלבנון בעיראק ובתימן, נפילתו של משטר בשאר אסד, הביקורת הפנימית הגוברת בתוך איראן והפגיעה הישירה בבכירי משטר ההיאתולות כל אלה שחקו את הנרטיב של חסינות ועוצמה שאיראן ניסתה לשדר.
המשבר אינו רק צבאי אלא גם תודעתי. במזרח התיכון, שבו לדימוי יש משמעות אסטרטגית, פגיעה במיתוס עלולה להשפיע לא פחות מפגיעה בתשתיות הצבאיות
לסיכום,אם המשטר האיראני הנוכחי ישרוד את המלחמה, הוא יידרש לחשבון נפש עמוק ולשינוי יסודי בתפיסותיו בתחומי ההרתעה, ניהול הבריתות והקריאה האסטרטגית של המציאות האזורית.
אולם גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי ייתכן שכבר מאוחר מדי לשינוי כזה, וכי גורלו של המשטר כבר נגזר.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
