גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי איראן עומדת מאחורי התקיפות האחרונות בצפון עיראק, שכוונו לעבר מוקדי הנהגה בכירים בחבל כורדיסטן, להערכתם, אין מדובר באירועים ביטחוניים נקודתיים בלבד , אלא במהלך מחושב במסגרת מאבק אזורי רחב יותר.
מאחורי השיגורים המדויקים של כטב"מים לעבר בכירים כורדים והבחירה ביעדים רגישים מסתתר מסר אסטרטגי ברור מטהראן להיזהר מכיוון "שהם מתקרבים לקו האדום".
האיראנים חוששים, בעקבות פירסום ידיעות בתקשורת הישראלית והאמריקנית כי המוסד הישראלי גיבש תוכנית עם ה-CIA האמריקני במסגרתה יכנסו כוחות כורדים חמושים לשטח איראן וישתתפו במהלכים להפלת המשטר.
במוקד ההסלמה עמדה שורת תקיפות ממוקדות על יעדים של ההנהגה הכורדית,בין היתר, כטב"מ תקף את סביבת ביתו של נשיא חבל כורדיסטן, נג'ירוואן ברזאני, בעיר דוהוק.
במקביל, דווח על כטב"ם נוסף שיורט סמוך למתחם מגוריו של המנהיג הכורדי מסעוד ברזאני בארביל.
מדובר בפגיעה ישירה או כמעט ישירה בלב מוקדי קבלת ההחלטות של ההנהגה הכורדית , צעד חריג המעיד על שינוי באופי הלחץ המופעל על החבל.
בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר גוברים הדיווחים במערב על אפשרות לפעולות קרקעיות בתוך איראן, ואפילו על שיתוף פעולה פוטנציאלי עם קבוצות כורדיות, בחרה איראן , או מליציות חמושות הפועלות בהשראתה , להפעיל לחץ ישיר על הנהגת כורדיסטן העיראקית. לא מדובר בהסלמה אקראית, אלא באיתות מתוזמן היטב.
המסר האיראני הוא כפול: כל ניסיון להפוך את חבל כורדיסטן לבסיס לפעילות עוינת נגד איראן ייתקל בתגובה, וגם הנהגת החבל אינה חסינה.
הפגיעה בסביבת מגוריהם של מנהיגים כמו מסעוד ברזאני ונג'ירוואן ברזאני נועדה להמחיש כי הגבול בין זירה צבאית לזירה פוליטית מיטשטש וכי המחיר עלול להיות אישי וישיר.
מנקודת מבטה של טהראן, הסכנה ברורה, פתיחת חזית כורדית מתוך שטח עיראק, בתמיכה אמריקנית, עלולה לערער את היציבות הפנימית באיראן ולהצית מוקד מרד נוסף. לכן, עוד לפני שהתרחיש הזה מתממש, פועלת איראן לבלום אותו באמצעות הרתעה מוקדמת.
עם זאת, התקיפות אינן מכוונות רק כלפי הכורדים עצמם. הן גם מסר לבגדאד , שמתקשה לאזן בין לחצי המיליציות הפרו-איראניות לבין דרישות הקהילה הבינלאומית , וגם לוושינגטון. איראן מאותתת כי כל ניסיון להרחיב את המערכה לשטחה, דרך שליחים אזוריים, יגרור תגובות בזירות רגישות.
הכורדים, מצדם, מוצאים עצמם בעמדה מורכבת במיוחד. מצד אחד, הם נהנים מקשרים עם המערב ונתפסים כבעלי פוטנציאל לשמש שותף אסטרטגי. מצד שני, הם חשופים גיאוגרפית וללא הגנה מלאה מפני לחץ צבאי ישיר. עד כה, הנהגת כורדיסטן הקפידה להתרחק מעימות ישיר עם איראן אך ככל שהלחצים גוברים, מרחב התמרון שלה מצטמצם.
במקביל, הזירה העיראקית כולה הופכת לשדה משחק של מסרים. התקיפות האחרונות ממחישות כיצד מאזן הכוחות הפנימי בעיראק מושפע יותר ויותר מהעימות האזורי הרחב. בסופו של דבר, קשה לראות בתקיפות הללו ניסיון לגרור את הכורדים למלחמה אלא להפך. מדובר במאמץ למנוע מהם להצטרף אליה. איראן אינה מחפשת בהכרח עימות עם כורדיסטן, אלא מבקשת לוודא שהיא לא תהפוך לחזית נוספת נגדה.
השאלה שנותרת פתוחה היא האם מסרי ההרתעה הללו של איראן אכן ישיגו את מטרתם או שדווקא יגבירו את המתח וידחפו את הכורדים לבחור צד במערכה שרק הולכת ומתרחבת.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
