התקיפה האווירית שביצע חיל האוויר הישראלי בטהראן ב-6 באפריל בהכוונה מודיעינית מדויקת של אמ"ן, והובילה לחיסולו של מג'יד ח'אדמי, ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, מסמנת מעבר להיבט המבצעי, גם התפתחות בעלת משמעות אסטרטגית רחבה, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
מג'יד ח'אדמי לא היה רק יעד בכיר, אלא אחד מעמודי התווך של מערכת המודיעין האיראנית. בצה"ל הגדירו אותו כאחד המפקדים המרכזיים ביותר בארגון, וכמי שהיה אחראי לגיבוש תמונת המודיעין עבור הדרגים הבכירים של המשטר, תוך מעורבות ישירה בקידום פעולות טרור נגד ישראל ויעדים מערביים.
העובדה כי דמות כה מרכזית חוסלה בלב הבירה האיראנית ממחישה עד כמה הפכה זירת הפנים של איראן לחשופה, גם במקומות שנחשבו עד כה לחסינים.
ח'אדמי מונה לתפקידו לאחר חיסול קודמו, מוחמד כאט'מי, במהלך 2025. כעת, גם כהונתו שלו הסתיימה באותו אופן, הרצף זה אינו מקרי, אלא משקף תהליך עומק של שחיקה מתמשכת בשדרת הפיקוד של מערך המודיעין האיראני.
מדובר בפגיעה מצטברת, לא רק באנשים, אלא במנגנון כולו, ביכולת שלו לשמור על רציפות פיקודית, לנהל מידע רגיש ולתחזק אמון פנימי. כאשר ראשי המערכת עצמם הופכים לפגיעים, נשחקת גם תחושת החסינות של הדרג הבכיר.
על פי גורמים ביטחוניים, ייחודו של ח'אדמי טמון במסלולו. הוא לא היה איש של דיפלומטיה חשאית, אלא איש של "החדרים הסגורים", ביטחון נגד, פיקוח על נאמנות, ומניעת חדירות מודיעניות למערכת הצבאית האיראנית.
דווקא משום כך, מינויו לראש המודיעין בשנת 2025 שיקף את עומק המשבר הפנימי. הוא הוצב בראש המערכת לא כדי להרחיב פעילות מודיעין חיצונית, אלא כדי לייצב אותה מבפנים, לאחר סדרת חדירות מודיעיניות של ישראל, חיסולים ודליפות שהעידו על כשל מבני.
אלא שגם האיש שאמור היה לסתום את הפרצות, מצא עצמו בסופו של דבר קורבן לאותן פרצות בדיוק.
מערך המודיעין האיראני בנוי משני גופים מרכזיים, משרד המודיעין הרשמי, ומודיעין משמרות המהפכה, שפועל כמנגנון מקביל, חזק ואידיאולוגי יותר. לאורך השנים, ובעיקר מאז 2009, הפך מודיעין משמרות המהפכה למוקד כוח עצמאי, הקרוב ישירות למנהיג העליון.
בתוך המערכת הזו פועלת גם זרוע "ההגנה", האחראית על ביטחון הפנים של הארגון עצמו, איתור חדירות מודיעיניות, מניעת דליפות ופיקוח על נאמנות. זהו התחום שבו התמחה מג'יד ח'אדמי, וזה גם התחום שנכשל פעם אחר פעם מול חדירות חיצוניות.
הפער בין היכולת לפקח על החברה האיראנית, לבין הכשל להגן על ליבת המערכת עצמה, הוא אולי אחד המאפיינים הבולטים של המשבר הנוכחי.
בתפקידו, ח'אדמי לא עסק רק באיסוף מודיעין קלאסי. על פי גורמים ביטחוניים, הוא היה מעורב ישירות בקידום פעולות טרור נגד ישראל ויהודים ברחבי העולם, ואף בניסיונות לפגוע ביעדים אמריקניים.
במקביל, הוא היה אחראי גם על מעקב אחר אזרחי איראן, כחלק ממנגנון דיכוי המחאות הפנימיות. כלומר, אותו גוף מודיעיני פועל בשלושה מישורים, חוץ, פנים ותודעה, ומרכז בידיו כוח רב.
ריכוז כזה של סמכויות מגביר את חשיבותו של העומד בראש המערכת, אך גם הופך את הפגיעה בו למשמעותית הרבה יותר.
בשנים האחרונות הלכה והתחזקה בתוך איראן התחושה של "זיהום ביטחוני", חדירה עמוקה של גורמים זרים למנגנונים הרגישים ביותר. חיסולים חוזרים, פגיעות בתשתיות רגישות ודליפות מידע חיזקו את התחושה כי המערכת אינה מצליחה להגן על עצמה.
ח'אדמי עצמו ייצג את הניסיון להתמודד עם המשבר הזה, אך מותו מדגיש עד כמה הניסיון הזה נכשל. כאשר ראש מנגנון המודיעין הנגדי עצמו מחוסל, המשמעות רחבה הרבה מעבר לאובדן אישי.
מבחינת ישראל, חיסול ח'אדמי הצטרף לשורת פעולות שמטרתן לפגוע במערכי הפיקוד והשליטה של משמרות המהפכה. בצה"ל הדגישו כי מדובר בפגיעה ישירה ביכולת הארגון לנהל פעילות טרור.
שר הביטחון ישראל כ"ץ אף הבהיר כי מדובר במדיניות שיטתית, פגיעה בראשי המערכת לצד תקיפת תשתיות אסטרטגיות, במטרה לשחוק את יכולות המשטר.
גישה זו אינה מסתפקת בהרתעה, אלא שואפת לערער את יסודות הכוח של המערכת האיראנית לאורך זמן.
חיסולו של מג'יד ח'אדמי אינו רק עוד חוליה בשרשרת התקיפות, אלא סימפטום למשהו עמוק יותר, משבר מבני במערכת הביטחון האיראנית.
המערכת שנועדה להגן על המשטר מפני אויביו, מתקשה כיום להגן על עצמה. הפער הזה, בין עוצמה כלפי חוץ לחולשה פנימית, הוא שהגדיר את השלב האחרון בעימות לפני ההכרזה על הפסקת האש.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
