העולם הערבי עוקב בעניין רב ובדאגה אחר הפסקת האש במלחמה בין ארה"ב וישראל לבין איראן ומדינות המפרץ מודאגות מאוד מכך שהמשטר האיראני לא קרס, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים, לדבריהם, יש רצון עזה אצל מדינות המפרץ שארה"ב תחזור ללחימה ותכריע את המשטר באיראן שממשיך להוות סכנה עליהן.
במאזן הביניים עד כה,פרשנים במפרץ וגורמי ביטחון בכירים מעריכים כי למרות המחיר הכבד ששילמה איראן, הן במונחים של פגיעה בתשתיות הצבאיות שלה והן באבידות בנפש, היא מסתמנת בשלב זה כמי שיצאה עם יתרון אסטרטגי יחסי מהמערכה.
לדבריהם, עצם הישרדות המשטר האיראני תחת מתקפה משולבת של ארצות הברית וישראל, לצד המשך יכולת תפקוד צבאית, העניקה לה הכרה מחודשת ככוח אזורי משמעותי, כלכלית, צבאית ופוליטית.
להערכת אותם גורמים, אחד ההישגים המרכזיים של איראן אינו בהכרח בשדה הקרב, אלא בזירה התודעתית והמדינית.
איראן הצליחה לבסס נרטיב של "עמידה איתנה" (צומוד-בערבית) מול מעצמה עולמית, דבר שמחזק את מעמדה הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.
גורם ביטחוני בכיר אומר כי מבחינתו של המשטר האיראני עצם הישרדותו הוא הישג, ובמקרה הזה מדובר בהישרדות תחת לחץ קיצוני שמתורגמת ליוקרה אזורית.
במקביל, ההערכה בקרב גורמי הביטחון היא כי גם בזירה הדיפלומטית איראן מחזיקה ביתרון מסוים. למרות כישוריו של הנשיא דונלד טראמפ כנושא ונותן שמתמחה בעשיית דילים, האיראנים מגיעים לשולחן השיחות עם קלפי לחץ משמעותיים, ובראשם שליטה פוטנציאלית על מיצרי הורמוז ואיום עקיף גם על מיצרי באב אל-מנדב. שני נתיבי השיט הללו מהווים עורקי חיים לכלכלה העולמית, וכל פגיעה בהם עלולה להוביל לזעזועים חריפים בשוקי האנרגיה והסחר הבינלאומי.
גורמים ביטחוניים מדגישים כי לאיראן יתרון נוסף, והיא כבר הוכיחה יכולת ספיגה גבוהה.
האמריקנים נותרו בעיקר עם האופציה הצבאית, אך האיראנים הוכיחו שהם מסוגלים לעמוד בהפצצות כבדות וממושכות, דבר שמשנה את כללי המשחק.
גם לאחר סיום הלחימה, ההערכה היא כי איראן תישאר שחקן מרכזי במפרץ, כל עוד המשטר לא קורס, ואף תצא מחוזקת ביחס למדינות ערביות באזור.
יכולת ההישרדות של המשטר, יחד עם הישגים אפשריים במשא ומתן עם וושינגטון, עשויים לבסס את מעמדה האזורי לאורך זמן.
כבר עתה ניכר כי הלך הרוח האזורי רואה באיראן מדינה שעמדה מול הלחץ הצבאי הכבד ביותר ולא קרסה.
מנגד, במדינות המפרץ שוררת תחושת אי נוחות גוברת. למרות שלא היו צד ישיר בלחימה, הן חשופות להשלכותיה, ביטחונית וכלכלית כאחד.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי מדינות אלו ימשיכו לנהוג בזהירות יתרה כלפי טהראן, מבלי שחל שינוי מהותי במאזן הכוחות האזורי לטובתן.
בהיבט האזורי הרחב, מציינים פרשנים ערבים כי איראן הצליחה לשמר את רשת בעלי בריתה, ובראשם חזבאללה, ואף לחזק את תדמיתה כמי שאינה נוטשת את שותפיה בעת עימות.
גורם ביטחוני מציין כי המסר ברור, איראן לא רק שורדת אלא גם שומרת על ציר ההשפעה שלה.
אחד הצעדים האסטרטגיים המשמעותיים שאיראן בוחנת כעת הוא מינוף השליטה במיצרי הורמוז לצרכים כלכליים. על פי ההערכות, טהראן שוקלת להטיל עמלות מעבר על ספינות העוברות במפרץ הפרסי, מהלך שעשוי להפוך למקור הכנסה משמעותי ואף לעלות על הכנסותיה מנפט.
לפי גורמים מדיניים, איראן אינה מתכוונת לחלוק את הרווחים עם גורמים אזוריים אחרים, והיא פועלת לקדם הבנות מהירות עם עומאן שיאפשרו לה לממש את המהלך תוך יצירת יציבות יחסית באזור המיצר.
עם זאת, גורמי ביטחון מזהירים כי מהלך כזה עלול להיתקל בהתנגדות בינלאומית חריפה ואף להצית מתחים חדשים. גורם מודיעין מערבי מציין כי שליטה במיצר היא לא רק קלף כלכלי אלא גם פוטנציאל לעימות נוסף.
לסיכום, ההערכה הרווחת בקרב גורמי ביטחון היא כי איראן הצליחה, לפחות בשלב זה, לתרגם את עמידתה במלחמה להישג אסטרטגי, גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי המשחק עדיין לא נגמר וכי אם איראן לא תקבל את הדרישות האמריקניות במשא ומתן, המלחמה תתחדש וארה"ב תהרוס את התשתיות הלאומיות של איראן במגמה להביא להכרעת המשטר.
מנגד, מדינות האזור, ובעיקר מדינות המפרץ, נותרות במצב של אי ודאות גוברת, כאשר מאזן ההרתעה לא השתנה עד כה באופן דרמטי, אך התדמית האזורית של איראן התחזקה באופן משמעותי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
