גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הגנרל אחמד ואהידי, מפקד משמרות המהפכה, מתבסס בצמרת האיראנית כדמות המרכזית המשפיעה במוקדי קבלת ההחלטות בטהראן, על רקע מאבקי כוח פנימיים והסלמה אזורית.
על פי אותן הערכות, המלחמה האחרונה והטלטלה בצמרת הביטחונית של איראן הביאו להתחזקות מעמדו של הגנרל ואהידי כדמות מרכזית במנגנון קבלת ההחלטות של המשטר.
פגיעות משמעותיות בצמרת הפיקוד של משמרות המהפכה האיצו תהליכי התארגנות פנימיים והובילו לעלייה במשקלם של גורמים ותיקים במערכת.
הגנרל אחמד ואהידי נחשב לאחת הדמויות הוותיקות במערכת הביטחון האיראנית. לפי הערכות בישראל, הוא החל את דרכו בשורות משמרות המהפכה בראשית שנותיהן, בתקופה שבה עוצבה תפיסת הביטחון של המשטר לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979.
במהלך מלחמת איראן–עיראק שירת בתפקידי שטח ומודיעין, ובהמשך התקדם לתפקידי פיקוד בכירים. לאורך השנים נחשב לדמות בעלת השפעה במעגלים הביטחוניים, במיוחד בתחומי הפעילות האזורית והפעלת הכוח מחוץ לגבולות איראן.
בהמשך כיהן כשר ההגנה של איראן ולאחר מכן כשר הפנים. על פי הערכות, שילוב זה בין ניסיון צבאי לתפקידים פוליטיים חיזק את מעמדו כדמות ביטחונית-פוליטית בעלת השפעה רחבה בתוך המערכת.
בשנים האחרונות, ובעיקר על רקע ההסלמה הישירה בין איראן לישראל והלחץ האמריקני, שב שמו של הגנרל ואהידי ועלה בהערכות שונות בקהילת המודיעין במערב כדמות בעלת השפעה גוברת במערכת קבלת ההחלטות.
לפי גורמים ביטחוניים, הוא החליף בתפקיד את מוחמד פאכפור, מפקד משמרות המהפכה שחוסל על ידי ישראל במכת הפתיחה של מבצע "עם כלביא" בסוף פברואר 2026.
השינויים בצמרת האיראנית והלחץ על מוסדות המדינה הובילו, לפי אותם גורמים, להתחזקות משקלם של מפקדי משמרות המהפכה הוותיקים.
גורמים בכירים במערכת הביטחון מעריכים כי ואהידי עומד בראש קבוצה של גנרלים ממשמרות המהפכה, המשפיעה על עיצוב הקו האסטרטגי של המשטר, בעיקר בסוגיות ביטחון לאומי ובהמשך ההתמודדות עם ישראל ועם ארצות הברית, הקבוצה הזו היא שמכתיבה למנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי את המדיניות בנושא המלחמה מול ארה"ב וישראל כשהמנהיג העליון מעניק למעשה, מעצם תפקידו, את הלגיטימציה הדתית והמדינית לשליטה בפועל של משמרות המהפכה.
לדבריהם, ואהידי מפקח מרחוק על ניהול המשא ומתן עם ארצות הברית, וכי יושב ראש הפרלמנט, מוחמד באקר קאליבאף, שעמד בראש צוות המשא ומתן האיראני, פועל בהתאם לקווים המנחים שמתגבשים בצמרת הביטחונית.
הגנרל ואהידי מייצג קו נוקשה בהנהגה האיראנית, במיוחד כלפי הנשיא מסעוד פזשכיאן, ואינו מהסס לבקר אותו בפומבי.
על פי הערכות במערכת הביטחון, מתקיים מאבק פנימי בתוך ההנהגה האיראנית סביב ניהול המגעים עם ארצות הברית והקו שיש לנקוט כלפי הנשיא דונלד טראמפ, לרבות סוגיית ניטרול השפעתו של יורש העצר, מוחמד רזא פהלווי.
לצד ואהידי, בולטת דמות נוספת בצמרת האיראנית המשתייכת לאותה קבוצת גנרלים, והיא הגנרל עלי עבדאללהי עלי־אבאדי, מפקד בסיס ח'אתם אל-אנביאא' – מרכז העצבים של מערך ההגנה האווירית של איראן.
הגנרל עלי עבדאללהי עלי־אבאדי נחשב לאחת הדמויות הבכירות והמשפיעות במערכת הביטחון של איראן, במיוחד בתחום ההגנה האווירית והפיקוד האסטרטגי.
לאורך השנים הוא מילא שורה של תפקידים בכירים בצבא האיראני ובמערכת הביטחון, והוא משתייך לדור הקצינים שצמחו מתוך מלחמת איראן–עיראק והפכו לעמודי התווך של הממסד הביטחוני.
התפקיד המרכזי המזוהה עמו הוא הפיקוד על בסיס ח'אתם אל-אנביאא', שהוא למעשה המפקדה העליונה של מערך ההגנה האווירית של איראן. למרות השם "בסיס", מדובר בפיקוד אסטרטגי רחב המנהל את כלל מערכות הגילוי, ההתרעה והיירוט האוויריות של המדינה.
זהו גוף מרכזי במערכת הביטחון האיראנית, האחראי להגנה על המרחב האווירי ועל מתקנים אסטרטגיים רגישים.
פיקוד זה כפוף ישירות למטה הכללי של הכוחות המזוינים ולמנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, ומתפקד כמרכז השליטה העליון של ההגנה האווירית. כל מידע הנוגע לתנועות אוויריות מעל איראן או בקרבתה מתנקז למערכות הפיקוד והשליטה של גוף זה.
שורשי הקמתו של הפיקוד נעוצים בלקחים הקשים ממלחמת איראן-עיראק, שבמהלכה ספגה איראן מתקפות אוויריות רבות מצד חיל האוויר העיראקי. פגיעות בתשתיות נפט, מתקנים תעשייתיים וערים מרכזיות המחישו את הצורך במערכת הגנה אווירית מאוחדת ויעילה.
בעקבות זאת החלה איראן לבנות בהדרגה מערכת שליטה ובקרה מרכזית, שתאפשר תיאום בין כלל מרכיבי ההגנה האווירית. בתחילה הייתה ההגנה האווירית כפופה לחיל האוויר, אך בהמשך הוחלט להקים פיקוד עצמאי, בסיס ח'אתם אל-אנביאא', הנקרא על שמו של אחד מתאריו של הנביא מוחמד.
הפיקוד אחראי לניהול כלל מערך ההגנה האווירית של איראן, ובמסגרת זו מפעיל רשת רחבה של מערכות מכ"ם, מרכזי שליטה וסוללות טילים נגד מטוסים הפרוסות ברחבי המדינה.
תפקידיו המרכזיים כוללים:
- ניהול רשת המכ"מים הארצית של איראן, המאפשרת גילוי מוקדם של מטוסים, טילים וכטב"מים
- תיאום הפעלת סוללות טילי הקרקע-אוויר
- הפעלת מערכות התרעה מוקדמת לזיהוי איומים
- הגנה על מתקנים אסטרטגיים, בהם מתקני גרעין, בסיסי טילים ומרכזי שלטון
- תיאום בין מערכות ההגנה של הצבא לבין אלו של משמרות המהפכה
מערכת זו בנויה מכמה שכבות הגנה, החל ממכ"מים ארוכי טווח ועד מערכות יירוט מתקדמות. בין הבולטות ניתן למצוא את מערכת ה-S-300 הרוסית ואת המערכת האיראנית באוואר-373, שנועדה להוות חלופה מקומית מתקדמת.
באוואר-373 היא מערכת הגנה אווירית ארוכת טווח מתוצרת איראנית, שנועדה להתמודד עם מטוסים, טילים בליסטיים וטילי שיוט.
היא נחשבת למערכת הדגל של איראן בתחום ההגנה האווירית, ונבנתה כחלופה מקומית למערכת הרוסית S-300 לאחר שנים שבהן רוסיה עיכבה את אספקת המערכת לאיראן.
אחת המשימות המרכזיות של הפיקוד היא הגנה על מתקנים רגישים במיוחד, בהם מתקני הגרעין המרכזיים של איראן, כגון נתנז ופורדו. מתקנים אלה מוקפים בכמה שכבות של הגנה אווירית, הכוללות מכ"מים, מערכות יירוט ומרכזי שליטה תת-קרקעיים.
המערכת האיראנית נבנתה מתוך תפיסה כי האיום המרכזי מגיע מארצות הברית ומישראל, ולכן פיתוח ההגנה האווירית התמקד ביכולת להתמודד עם תקיפות ארוכות טווח, מטוסים מתקדמים וטילים מדויקים.
בתוך מבנה זה ממלא הגנרל עלי עבדאללהי תפקיד מרכזי, הכולל ניהול המערכה להגנת שמי איראן, קבלת החלטות בזמן אמת בעת מתקפה אווירית ותיאום בין כלל הגופים המעורבים.
במלחמה מודרנית, שליטה במערכות הפיקוד והשליטה של ההגנה האווירית היא גורם מכריע. פגיעה במרכז שליטה כדוגמת בסיס ח'אתם אל-אנביאא' עלולה לשבש את פעילות רשת המכ"מים, ליצור בלבול בין יחידות ההגנה ולהחליש את יכולת התגובה של המדינה.
משום כך נחשב פיקוד זה לאחד היעדים האסטרטגיים החשובים ביותר באיראן, בהיותו "המוח" של מערכת ההגנה האווירית כולה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
