גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי גורמי המודיעין בישראל השלימו לחבר את תמונת המצב המודיעינית בקשר לשאלה מי שולט באיראן.
מתברר כי מוג'תבא ח'מינאי ממשיך להסתתר במקום הידוע למעטים בלבד מחשש שהוא יחוסל על ידי ישראל, למרות פציעתו החמורה היכולת הקוגנטיבית שלו לא נפגעה והוא מעודכן באופן שוטף בהתפתחויות, אולם,חיסולו של אביו, עלי ח'מינאי, שהיה המנהיג העליון, ביום הראשון למלחמה, ביחד עם הצמרת הבכירה של המשטר הובילו לשינוי עמוק במבנה השלטון.
המשטר האיראני ממשיך לפרסם הודעות כתובות בשמו של מוג'תבא ח'מינאי ללא שום תמונה שלו או הקלטה של קולו.
נראה על פי הצהרות שר הביטחון ישראל כ"ץ, כי ישראל מתכננת לחסל בקרוב את מוג'תבא ח'מינאי, ב-23 באפריל בתום דיון הערכת מצב אמר שר הביטחון:
“אנו ממתינים לאור ירוק מארצות הברית כדי להשלים את חיסול שושלת ח’מינאי ואת מחליפי המחליפים שלו”.
לאחר חודשיים של מלחמה מול ארה"ב וישראל, איראן אינה נשלטת עוד בידי מנהיג אחד בעל סמכות בלתי מעורערת. מדובר בשבירה מפתיעה של המסורת הפוליטית שהתקבעה מאז המהפכה האסלאמית בשנת 1979, מהלך שעשוי להוביל להקשחת עמדותיה של טהראן, בשעה שהיא בוחנת את האפשרות להגיע להסכם עם ארה"ב.
מאז הקמת הרפובליקה האסלאמית, התנהלה המערכת השלטונית סביב דמותו של המנהיג העליון, שהחזיק בסמכות ההכרעה בכל סוגיה מרכזית.
אולם, כעת אומרים גורמים ביטחוניים, המצב השתנה לגמרי, איראן נכנסה לשלב שבו מוקד הכוח עבר לידי המועצה העליונה לביטחון לאומי שבה שולטים מפקדי משמרות המהפכה, במציאות המתאפיינת בהיעדר סמכות מרכזית ברורה שמסוגלת להכריע.
מוג׳תבא ח'מינאי, המנהיג העליון החדש עדיין ניצב בראש המערכת באופן רשמי,הוא נבחר לתפקידו בזכות הלחץ שהפעילו מפקדי משמרות המהפכה בראשות הגנרל אחמד ואהידי על "מועצת המומחים", גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הוא חייב את בחירתו למשמרות המהפכה, הוא הפך למעין "חותמת גומי" שמעניקה את הלגיטימציה להחלטות של משמרות המהפכה,תפקידו מוגבל בעיקר לאישור החלטות שמתקבלות בידי הדרג הצבאי, ולא להובלתן.
הכוח השלטוני נמצא בידי מעגל מצומצם של שמרנים, הפועל דרך המועצה העליונה לביטחון לאומי, לשכת המנהיג העליון ומשמרות המהפכה, שהפכו לגורם הדומיננטי בקביעת האסטרטגיה הצבאית והמדינית.
השינוי במוקדי הכוח הפך את תהליך קבלת ההחלטות באיראן לאיטי ומסורבל, מבנה ההנהגה הוא מפוצל ולעיתים נדרשים ימים לקבלת תגובה במשא ומתן שמתנהל מאחורי הקלעים בין איראן לארה"ב.
מפקד משמרות המהפכה, הגנרל אחמד ואהידי הוא שממלא תפקיד מפתח בהחלטות האסטרטגיות, כולל בהפסקת האש ובמשא ומתן, יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף נדחק הצידה בינתיים, ושר החוץ עבאס עראקצ'י משמש רק כשליח מדיני ללא סמכויות.
על פי הערכת המודיעין הישראלי, במשטר האיראני חל מעבר מהותי ממודל של שלטון דתי-תיאוקרטי למודל שבו הממסד הביטחוני, ובראשו משמרות המהפכה, הוא שמוביל בפועל את קבלת ההחלטות.
ההערכה היא כי שינוי זה עשוי להוביל למדיניות חוץ תקיפה יותר ולהגברת הדיכוי הפנימי, נוכח תפיסת העולם האידאולוגית והביטחונית של הארגון.
גורם ביטחוני בכיר אומר ש"בקצב הזה, איראן היא בדרך לאמץ את שיטת המשטר בצפון קוריאה."
למרות הלחצים הצבאיים והכלכליים מצד ארה"ב וישראל, לא ניכרים סימנים להתפוררות המערכת השלטונית האיראנית. להיפך, נראה כי התגבשה הסכמה פנימית על קווים אסטרטגיים ברורים: הימנעות ממלחמה כוללת, שמירה על מנופי לחץ ובראשם מיצר הורמוז, וניסיון לצאת מהמשבר הנוכחי מחוזקים עוד יותר.
לסיכום,התמונה העולה מאיראן היא של מערכת שלטונית שבה הסמכות הפורמלית נותרה בידי המנהיג העליון, אך הכוח הממשי עבר לידי הממסד הביטחוני. משמרות המהפכה אינם עוד זרוע מבצעת בלבד, אלא הגוף המרכזי שמכתיב את הכיוון של המדינה, מוקד הכוח נמצא כיום בידי הממסד הצבאי-ביטחוני.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
