ביקורו של מפקד כוח "קודס" במשמרות המהפכה, אסמאעיל קאא'ני, השבוע בבגדאד איננו ביקור שגרתי במסגרת התיאום בין איראן לעיראק, גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הוא משקף בראש ובראשונה את עומק החרדה האיראנית מהאפשרות שהזירה העיראקית הופכת בהדרגה לחוליה מרכזית במאבק האזורי בין טהראן לישראל, ואולי אף לשטח חדירה מבצעי שמאיים ישירות על הביטחון הלאומי האיראני.
העיתוי של הביקור איננו מקרי. הוא מגיע על רקע הדיווחים בתקשורת המערבית על קיומו של בסיס ישראלי חשאי במדבר העיראקי, לצד ההסלמה המתמשכת בין איראן לישראל והחשש מפני התרחבות העימות האזורי. מבחינת טהראן, עצם האפשרות שישראל הצליחה לבסס תשתית מבצעית בתוך עיראק מהווה התפתחות אסטרטגית מדאיגה במיוחד.
מאז נפילת משטר סדאם חוסיין ב-2003 השקיעה איראן מאמצים עצומים בהפיכת עיראק לעומק אסטרטגי עבורה. טהראן בנתה לאורך השנים רשת מורכבת של השפעה פוליטית, ביטחונית וצבאית באמצעות מפלגות שיעיות, מליציות חמושות ומנגנוני תיאום כלכליים וביטחוניים. מבחינתה, עיראק איננה עוד מדינה שכנה בלבד, אלא קו ההגנה הראשון של הציר האזורי שהיא מובילה.
אלא שהמלחמה האחרונה מול ישראל חשפה בפני איראן מציאות חדשה ומטרידה. במקום שעיראק תהיה רק מרחב השפעה איראני בטוח יחסית, היא מתחילה להצטייר כזירה חדירה, שבה פועלים גם שחקנים עוינים,כמו ישראל וארה"ב, בעלי יכולות מודיעיניות ומבצעיות מתקדמות.
להערכת הגורמים הביטחוניים, הביקור של הגנרל אסמאעיל קאאני נועד ככל הנראה להשיג כמה מטרות במקביל. הראשונה היא הידוק השליטה והתיאום עם המליציות החמושות הפרו-איראניות כדי למנוע הידרדרות בלתי מבוקרת לעימות רחב מול ארה"ב או ישראל. איראן מבינה כי כל פעולה לא מחושבת מצד אחת המליציות עלולה לספק עילה לתקיפות ישראליות או אמריקניות עמוק בתוך עיראק.
המטרה השנייה היא העברת מסר ברור לממשלת עיראק. טהראן רוצה להבטיח שבגדאד לא תאפשר שימוש בשטחה לפעילות ביטחונית או מודיעינית נגדה, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות העלמת עין.
מבחינת האיראנים, כל חדירה ישראלית לעומק עיראק נתפסת כפגיעה ישירה במעמדם האזורי ובמערך ההרתעה שלהם.
העיתון "א-שרק אלאווסט" דיווח ב-12 במאי כי בעקבות ביקורו של הגנרל קאאנ'י,הנהגת המליציות החמושות הפרו איראניות הנקראת "אלחשד א-שעבי" בעיראק, הודיעה על פתיחת מבצע צבאי בשם “כפיית ריבונות” במדבר נג’ף וכרבלא, זאת בעקבות דיווחים על הקמת אתר צבאי ישראלי חשאי במדבר העיראקי.
אולם, ביקורו של אסמאעי קאא'ני חושף גם את חולשתה של המדינה העיראקית עצמה. העובדה שבכיר איראני מגיע לבגדאד בעיצומו של משבר אזורי כדי לדון בסידורי ביטחון פנימיים, בתפקוד המליציות ובמאזן הכוחות האזורי, ממחישה עד כמה עיראק עדיין מתקשה להשתחרר מהשפעתם של איראן.
המלכוד של ממשלת עיראק
הממשלה העיראקית ניצבת כעת בפני דילמה מורכבת במיוחד, מצד אחד היא אינה יכולה להתעמת חזיתית עם איראן והמליציות המזוהות עמה, בשל כוחן הפוליטי והצבאי בתוך המדינה. מצד שני, היא חוששת להפוך לזירת עימות ישירה בין איראן לישראל, תרחיש שעלול לערער עוד יותר את היציבות הביטחונית והכלכלית במדינה.
גם סוגיית הקמת הממשלה החדשה בעיראק בראשות עלי א-זאידי, מושפעת מהמציאות הזו.
ההתפתחויות הביטחוניות האזוריות הפכו לחלק בלתי נפרד מהמאבק הפוליטי הפנימי בעיראק.
ככל שהחשש מהסלמה אזורית גובר, כך גם גוברת השפעתם של שיקולי הביטחון והנאמנויות האזוריות על תהליך קבלת ההחלטות בבגדאד.
בסופו של דבר, ביקורו של אסמאעיל קאא'ני איננו רק ביקור תיאום ביטחוני. הוא עדות לכך שעיראק שבה והופכת לזירת מבחן מרכזית במאבק בין איראן לישראל. ככל שהעימות בין הצדדים יחריף, כך תתקשה בגדאד לשמור על מדיניות מאוזנת, ותמצא את עצמה נגררת עמוק יותר לתוך הסכסוך האזורי.
פרשנים ערבים אומרים כי הדיווחים על קיומו של בסיס ישראלי חשאי במדבר המערבי של עיראק אינם עוד פרשה ביטחונית נקודתית או מבוכה מודיעינית מקומית.
לדבריהם, הם משקפים תהליך עמוק ומסוכן הרבה יותר, הפיכתה של עיראק למדינה שאיבדה בהדרגה את היכולת לשלוט באופן מלא במרחביה הגאוגרפיים, הביטחוניים והאסטרטגיים, עד שהפכה לזירת עימות פתוחה בין איראן, ישראל וארה"ב.
גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי ההשפעה האיראנית ההולכת ומתרחבת בעיראק, שחקה את הריבונות העיראקית ויצרה במקביל גם אינטרס ישראלי ואמריקני גובר לחדור לזירה העיראקית.
מבחינת ישראל, עיראק איננה רק מדינה שכנה לאיראן מבחינה גאוגרפית, אלא חוליה מרכזית ב"ציר ההתנגדות" שמחבר בין טהראן, לחיזבאללה בלבנון. לכן, כל התבססות איראנית בעיראק נתפסת בירושלים כאיום אסטרטגי ישיר.
במשך שנים התמקד המאבק הישראלי בסיכול הברחות נשק ובתקיפות נגד יעדים של המליציות הפרו-איראניות בסוריה ובעיראק. אולם, המלחמה נגד איראן טרפה את הקלפים, אם אכן פעל בסיס ישראלי במדבר העיראקי, אומרים גורמים ביטחוניים מבלי לאשר את הדיווחים בתקשורת הזרה, הרי שמדובר באיתות ישראלי ברור לכך שהזירה העיראקית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמערכה האזורית נגד איראן.
מבחינת ישראל, המדבריות העצומים במערב עיראק מספקים מרחב פעולה נוח יחסית, בשל דלילות האוכלוסיה, חולשת הפיקוח הממשלתי והקרבה לצירי ההברחות.
פרשת הבסיס הישראלי על אדמת עיראק מעוררת עניין רב בעולם הערבי ומגחכת את שלטונות עיראק, פרשנים ערבים אומרים כי היא חושפת את עומק המשבר המדינתי בעיראק.
עצם האפשרות שכוח זר מסוגל להקים תשתית צבאית במדינה לאורך זמן, מבלי שהדבר ייחשף באופן מיידי על ידי מנגנוני הביטחון המקומיים, מעידה על פער מסוכן ביכולת השליטה של הממשלה המרכזית.
ממשלת עיראק מתקשה מאוד לייצר מדיניות ביטחונית אחידה או להבטיח שליטה מלאה בגבולות ובאזורים המרוחקים.
גם ארה"ב ממלאת תפקיד מרכזי במורכבות הזו. וושינגטון אמנם מצהירה על תמיכתה בריבונות עיראק, אך במקביל היא רואה במדינה זירה חשובה לבלימת ההשפעה האיראנית. לכן, מבחינת בגדאד, מדינת עיראק ממשיכה לשלם את מחיר המאבק האמריקני-איראני על אדמתה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הסכנה הגדולה עבור עיראק היא שהמדינה עלולה להפוך בהדרגה למרחב קבוע של מלחמות צללים אזוריות. כל עוד נמשך העימות בין איראן לישראל, וכל עוד המליציות הפרו-איראניות ממשיכות לפעול מתוך עיראק, קשה להאמין שהזירה העיראקית תישאר מחוץ למעגל ההסלמה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
