גורמים מדיניים בכירים אומרים כי איחוד האמירויות היא המדינה הידידה הטובה ביותר של ישראל מבין מדינות המפרץ ודוגמא להצלחת תהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי המלחמה נגד איראן הדגישה את הקשרים הביטחוניים והמדיניים ההדוקים בין שתי המדינות.
לשכת ראש הממשלה נתניהו הודיעה ב-13 במאי כי ראש הממשלה ביקר בחשאי, במהלך המלחמה נגד איראן, באיחוד האמירויות ונועד עם הנשיא השיח' מוחמד בן זאיד.
איחוד האמירויות הכחישה רשמית את דבר הביקור, אבל גורמים מדיניים בכירים אמרו כי היא כנראה חוששת מתגובת איראן ומתגובת גורמים קיצוניים בעולם הערבי, לדבריהם, ביקורו של נתניהו חשף רמת תיאום מדיני וביטחוני חסרת תקדים בין שני הצדדים וכי הפגישה הובילה ל"פריצת דרך היסטורית" ביחסים בין שתי המדינות מבלי לפרט מעבר לכך.
שר החוץ האיראני עראקצ'י הגיב אתמול בציוץ ברשת X על הודעת לשכת ראש הממשלה וכתב:
"נתניהו חשף כעת בפומבי את מה ששירותי הביטחון של איראן העבירו להנהגתנו כבר לפני זמן רב. עוינות כלפי העם הגדול של איראן היא הימור טיפשי. שיתוף פעולה עם ישראל בביצוע מהלך זה – בלתי נסלח". עראקצ'י גם שיגר איום מרומז לאמירויות וציין כי "אלו המשתפים פעולה עם ישראל כדי לזרוע פילוג יובאו לדין".
גורמים ביטחוניים בכירים מסרו כי הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא איחוד האמירויות התמקדה בתיאום ביטחוני ובהתפתחויות סביב הסוגיה האיראנית, במיוחד לאחר התקיפות האיראניות נגד האמירויות, וכי היא התקיימה על רקע שיח גובר על הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני.
לדבריהם, ישראל פרסה במהלך המלחמה באיחוד האמירויות מערכות הגנה אווירית מתוצרתה כדי לסייע בירוט טילים בליסטיים וכטב"מים איראניים.
העיתון "וול סטריט ג'ורנל" דיווח ב-13 במאי כי ראש המוסד דדי ברנע ביקר באמירויות לפחות פעמיים לצורך תיאום פעולות נגד איראן.
גורמים ביטחוניים בכירים מסרו כי גם ראש השב"כ דוד זיני ביקר באיחוד האמירויות בשבועות האחרונים, במהלך הפסקת האש השברירית מול איראן, וכי הביקור משקף העמקה של התיאום הביטחוני והמודיעיני בין הצדדים.
פרשנים בעולם הערבי טוענים כי כל הביקורים של הבכירים הישראלים באיחוד האמירויות נועדו לסייע לה להתגונן מפני ההתקפות האיראניות וגם לתכנן את התגובה הצבאית שלה נגד איראן על ההתקפות האלה.
על פי דיווחים של כלי תקשורת בינלאומיים ובמיוחד של עיתון "וול סטריט ג'ורנל", איחוד האמירויות ביצע שורה של פעולות צבאיות חשאיות נגד איראן בין מרץ למאי 2026.
אחת הפעולות שיוחסה לו היא תקיפה של מתקן זיקוק באי לאוואן באיראן, הפעולות של איחוד האמירויות היו תגובה על התקיפות האיראניות והוא לא לקח עליהן אחריות למרות שאיראן יודעת היטב מי עומד מאחורי התקיפות האלה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי כתוצאה מההתקפות האיראניות על מדינות המפרץ, נוצרה בפועל "מלחמת צללים" בין מדינות המפרץ לאיראן, לא רק איחוד האמירויות הגיב בתקיפה צבאית על איראן, אלא גם סעודיה הנחשבת למנהיגה של מדיניות המפרץ.
גורמים מדיניים מעריכים כי ההתקרבות בין ישראל לאיחוד האמירויות אינה מבוססת רק על אינטרסים ביטחוניים, אלא גם על תפיסה אסטרטגית רחבה יותר של עיצוב סדר אזורי חדש במזרח התיכון, הנשען על ברית בין מדינות פרגמטיות המתנגדות להגמוניה האיראנית ולתנועות האסלאם הפוליטי כמו חמאס ו"האחים המוסלמים".
פרשנים במפרץ טוענים כי ישראל סיפקה לאיחוד האמירויות מידע מודיעיני, אמצעי סייבר ויכולות טכנולוגיות שסייעו לה בביצוע התקיפות נגד איראן ובהגנה על מתקניה האסטרטגיים.
לפי הערכות של גורמי מודיעין במערב, שיתוף הפעולה בין הצדדים הפך בשנה האחרונה לקרוב מאי פעם, עד כדי יצירת ציר ביטחוני אזורי בלתי רשמי בהשתתפות ישראל, איחוד האמירויות, סעודיה וגורמים אמריקניים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
