איראן ממשיכה בהתקפות על איחוד האמירויות ושלשום היא שיגרה 3 כטב"מים לעברה,לפי הודעה משרד ההגנה של איחוד האמירויות שניים מהם יורטו והשלישי פגע בגנרטור מחוץ למתחם תחנת הכוח הגרעינית "בראכה" באזור א-זפרה.
משרד החוץ של אבו דאבי כינה את "מתקפת הטרור הבוגדנית" ואמר כי מדובר בהסלמה מסוכנת ובהפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ומגילת האו"ם.
הביקור החשאי של ראש הממשלה נתניהו באיחוד האמירויות ופגישתו עם הנשיא מוחמד בן זאיד ממשיך להכות הדים במזרח התיכון ופרשנים במפרץ אומרים כי נראה שמוחמד בן זאיד קושר יותר ויותר את עתיד איחוד האמירויות לציר האמריקני-הישראלי נגד איראן מתוך הערכה שהוא יביא לקריסת משטר ההיאתולות.
להערכתם,מהלך זה מציב את המדינה בפני סיכונים גוברים, לא רק ברמה הביטחונית, אלא גם במישור המוסדי והפנימי של המודל הפדרלי שהוקם ב־1971.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי נשיא איחוד האמירויות בחר בעמדה תקיפה ובלתי מתפשרת מול טהראן, תוך שהוא מהמר באופן כמעט גלוי על תמיכת ארצות הברית וישראל, זה אינו שינוי פתאומי אלא תהליך ארוך שנים, שנבנה בהדרגה כחלק מתפיסת עולם הרואה בעימות האמריקני-ישראלי מול איראן התפתחות בלתי נמנעת, בין אם בטווח המיידי ובין אם בעתיד הקרוב.
לדבריהם,הקו הזה בא לידי ביטוי גם במדיניות הכלכלית של אבו דאבי, היציאה מהסכמות אופ"ק ואופ"ק פלוס, בניגוד לעמדת מדינות המפרץ האחרות, נתפסת כמהלך שמאפשר לאיחוד האמירויות להתכונן לכלכלת חירום, תוך הגדלת תפוקת הנפט כמעט פי שניים. מהלך זה עשוי לפצות על פגיעה אפשרית בכלכלת האמירויות, ובעיקר במודל דובאי, המבוסס על יציבות, מסחר ושירותים פיננסיים אזוריים, מודל שמתקשה להתקיים בתנאי מלחמה מתמשכת.
במקביל, מהלכים אלו מחזקים את אחיזתו של בן זאיד במבנה הפנימי של האמירויות. החשש שלו אינו מוגבל לאתגרי חוץ בלבד, אלא נוגע גם לשאלת היציבות של הפדרציה עצמה, שהוקמה בידי אביו בשנות השבעים. במציאות אזורית שבה שינויי גבולות אינם נתפסים עוד כתסריט דמיוני, עולות מחדש גם שאלות היסוד של הזהות והלכידות הפנימית של המדינה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי המלחמה במפרץ מחדדת גם את המתיחות האזורית בין איחוד האמירויות לסעודיה.
יחסי איחוד האמירויות עם סעודיה מאופיינים בתחרות גוברת על השפעה אזורית, מה שהופך את שתיהן לשחקניות מרכזיות אך גם מתחרות בתוך מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. מחלוקות אלו באות לידי ביטוי בזירות שונות, מתימן ועד קרן אפריקה, ומשפיעות גם על האופן שבו כל מדינה מתנהלת מול ישראל וארה"ב.
בהקשר הזה, ישראל וארה"ב מזהות את איחוד האמירויות כמדינה שנמצאת תחת איום ישיר מצד איראן, בין היתר בשל תקיפות טילים וכטב"מים מצידה של טהראן, ישראל נחלצה לעזרת איחוד האמירויות ובצעד חסר תקדים העבירה לה מערכות הגנה אווירית להגנה מפני איראן כחלק משיתוף פעולה ביטחוני מתהדק.
במקביל, היריבות בין סעודיה לאיחוד האמירויות הפכה גם לכלי משחק במערכת האזורית הרחבה יותר. על פי הערכות של גורמים ביטחוניים, איראן מנצלת את הפערים בין המדינות באמצעות אסטרטגיית “הפרד ומשול”, תוך שמירה על קו תקיף יותר מול אבו דאבי וקו זהיר יותר מול ריאד, במטרה למנוע התגבשות של חזית מפרצית אחידה נגדה.
דוגמה לכך ניתן לראות גם בפעילות הצבאית ההתקפית המיוחסת לאיראן מול איחוד האמירויות, כולל תקיפות טילים וכטב"מים לעבר יעדים אסטרטגיים, לצד מסרים תקשורתיים שמטרתם להפעיל לחץ פסיכולוגי ופוליטי על ההנהגה באבו דאבי.
במקביל, איראן מקפידה לשמר ערוץ דיפלומטי יציב עם סעודיה, מתוך הבנה כי יציבות יחסית מול ריאד משרתת את האינטרסים האסטרטגיים שלה ומונעת הידרדרות לעימות אזורי כולל. גם מעורבותה של סין בתיווך בין הצדדים מחזקת מגמה זו, כאשר בייג’ינג מבקשת לבסס את מעמדה כמתווכת מרכזית במזרח התיכון, תוך שמירה על יציבות אנרגטית וכלכלית.
בסיכומו של דבר, אומרים גורמים ביטחוניים בכירים, המערכת האזורית סביב המפרץ מתעצבת מחדש. איראן, שנחלשה במובנים מסוימים אך לא איבדה את יכולות ההשפעה שלה, מאמצת אסטרטגיה של פיצול היריבים במקום עימות ישיר כולל, ושל לחץ ממוקד במקום הסלמה רחבה. בתוך מציאות זו, איחוד האמירויות מוצאת את עצמה בחזית אחת הזירות הרגישות ביותר, עם בריתות חדשות עם ארה"ב וישראל וסיכוני הסלמה אזורית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
