גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל עוקבים מקרוב אחר ההסלמה המחודשת בין איראן לארה"ב באזור מיצרי הורמוז, ומזהירים כי שרשרת האירועים האחרונה עלולה להוביל לקריסת הפסקת האש השברירית שהושגה בין הצדדים בתיווך פקיסטני.
העימות האחרון, שכלל חילופי תקיפות בין איראן לארה"ב, ממחיש עד כמה הפסקת האש רחוקה מלהיות הסדר יציב.
מבחינת טהראן, התקיפות האמריקניות נגד מתקני מכ"ם ומעקב באזור החוף מהוות הפרה בוטה של ההבנות שהושגו באפריל האחרון. מנגד, וושינגטון טוענת כי פעלה במסגרת הגנה עצמית לאחר שיגורי טילים וכטב"מים איראניים לעבר מטרות באזור המפרץ.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מאחורי חילופי ההאשמות מסתתרת מחלוקת עמוקה בהרבה. איראן מבקשת לכפות מציאות חדשה במפרץ הפרסי ובמיצרי הורמוז, שבה כל תנועה ימית משמעותית תתבצע בתיאום עמה ותחת השפעתה.
הצהרותיהם האחרונות של בכירים איראנים, שלפיהן מיצרי הורמוז הם חלק מהשטח הריבוני של איראן ולא נתיב מים בינלאומי, משקפות, לדברי גורמים ביטחוניים, שאיפה אסטרטגית להרחיב את השליטה האיראנית באחד מצווארי הבקבוק החשובים ביותר לכלכלה העולמית.
עבור ארה"ב, מדובר באתגר אסטרטגי מהמעלה הראשונה. מיצרי הורמוז הם עורק האנרגיה המרכזי של העולם, וכל ניסיון איראני להגביל את חופש השיט נתפס כאיום ישיר על האינטרסים האמריקניים ועל היציבות הכלכלית הבינלאומית. משום כך, וושינגטון מתקשה לקבל כל מהלך איראני שעלול להפוך את המיצרים לכלי לחץ פוליטי וצבאי.
הפשרת הכספים המוקפאים
לדברי גורמים ביטחוניים בכירים,אחת המחלוקות העיקריות שמונעות הגעה להסכם הינה הדרישה הכספית של איראן מארה"ב לקבל מיידית סכך 24 מיליארד דולר.
לדבריהם, הראיון שהעניק ב-5 ביוני מוחסן רזאאי, יועצו הצבאי של המנהיג העליון של איראן מוג'תבא ח'מינאי, לרשת CNN חשף את התנאי האיראני להתקדמות במשא ומתן, תנאי שהנשיא טראמפ דוחה על הסף מחשש שיאבד את אחד ממנופי הלחץ העיקריים על איראן במשא ומתן.
מוחסן רזאא'י אמר בראיון כי "כל הסכם שלום אפשרי בין ארצות הברית לאיראן מותנה בהסכמת ממשל הנשיא דונלד טראמפ לשחרר 24 מיליארד דולר מהנכסים האיראניים המוקפאים."
הוא הזהיר כי ארה"ב תיכנס ל"חשיכה אסטרטגית" אם תחליט לחדש את הלחימה נגד איראן, ברמז לאפשרות של התרחבות העימות.
בהתייחסו למשא ומתן אמר הבכיר האיראני כי השיחות הגיעו ל"מבוי סתום", וקרא לנשיא טראמפ "לשבור את הקיפאון". לדבריו, "הכדור נמצא כעת במגרשו של טראמפ".
על פי דיווחים בתקשורת האיראנית, טהראן דורשת שחרור מיידי של 12 מיליארד דולר מהכספים המוקפאים מיד עם חתימת הסכם ביניים עם וושינגטון, כאשר 12 מיליארד דולר נוספים ישוחררו בשלב מאוחר יותר.
באותו ריאיון הגדיר מוחסן רזאא'י את הדרישה לשחרור הנכסים המוקפאים כצעד לבניית אמון, וטען כי היא עשויה "לפתוח אופק חדש לעתיד היחסים בין איראן לארצות הברית".
הוא הוסיף: "אם טראמפ מעוניין להגיע להסכם, סכום של 24 מיליארד דולר הוא מבחן אמון שעל ארצות הברית לעבור".
במקביל, נמשכים המאמצים הדיפלומטיים שמובילה פקיסטן במטרה למנוע הידרדרות נוספת. ביקוריהם התכופים של בכירים פקיסטנים בטהראן ובוושינגטון מעידים על החשש הגובר מפני חזרה למלחמה פתוחה. עם זאת, ככל שהעימותים בשטח נמשכים, כך הולך ומצטמצם מרחב התמרון של המתווכים.
לדברי גורמים ביטחוניים, ההתבטאויות האחרונות של בכירים איראנים מצביעות גם על שינוי מסוים בתפיסת המשטר בטהראן. במקום להתמקד אך ורק בסוגיית הגרעין או בהסרת הסנקציות, איראן מבקשת לקשור בין כלל הסוגיות האזוריות, מהמפרץ הפרסי ועד הים האדום. בכך היא מנסה לבסס מחדש את מעמדה ככוח האזורי המרכזי ולהבטיח שכל הסדר עתידי יתחשב באינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים שלה.
במקביל, המתקפות ההדדיות ממחישות את הסיכון הטמון במצב הנוכחי.גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי גם אם אף אחד מהצדדים אינו מעוניין בשלב זה במלחמה כוללת, רצף של חיכוכים צבאיים עלול להוביל להסלמה בלתי מתוכננת. ככל שגדל מספר התקריות במפרץ ובמצרי הורמוז, כך גובר הסיכוי לטעות בחישוב(מיסקלקולציה) או להחלטה שתוביל לעימות רחב יותר.
החשש המרכזי בקהילה הבינלאומית הוא מפני פגיעה ממושכת בתנועת הסחר העולמית. מיצרי הורמוז מהווים נתיב מעבר לכחמישית מתעבורת הנפט הימית בעולם. כל פגיעה משמעותית בחופש השיט במיצרי הורמוז עלולה להביא לזינוק במחירי האנרגיה, לערער את השווקים הפיננסיים ולהגביר את חוסר היציבות הכלכלית הגלובלית.
נראה כי בשלב זה שני הצדדים עדיין מותירים פתח לדיפלומטיה, אולם הפערים ביניהם נותרו עמוקים. איראן דורשת הכרה רחבה יותר במעמדה האזורי ובאינטרסים הביטחוניים שלה, בעוד ארצות הברית מתעקשת לשמור על חופש השיט ועל מאזן הכוחות הקיים במפרץ.
להערכת גורמים מדיניים, השאלה המרכזית כעת אינה רק האם הפסקת האש תשרוד את המשבר הנוכחי, אלא האם ניתן יהיה לגבש מסגרת מדינית רחבה שתמנע ממיצרי הורמוז להפוך שוב למוקד של עימות צבאי מתמשך. התשובה לשאלה זו תשפיע לא רק על יחסי ארה"ב ואיראן, אלא גם על היציבות האזורית ועל הכלכלה העולמית בשנים הקרובות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
