התקיפה הישראלית באיראן הפתיעה גורמים רבים בעולם הערבי, במיוחד לאחר שהנשיא דונלד טראמפ קרא בפומבי לראש הממשלה בנימין נתניהו להימנע, לפי שעה, מתגובה צבאית בשטח איראן בעקבות מטח הטילים ששיגרה לעבר ישראל.
פרשנים בעולם הערבי טוענים כי מדובר במהלך מתואם שנועד לנתק את הזיקה שאיראן מנסה ליצור בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית, ובמקביל להגביר את הלחץ על טהראן לחתום על הסכם עם ארצות הברית בהתאם לתנאיו של הנשיא טראמפ.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי איראן ביקשה באמצעות שיגור הטילים לעבר ישראל לבסס משוואה חדשה שלפיה כל תקיפה ישראלית בביירות או בדרום לבנון תיענה בפגיעה ישירה בשטח ישראל. בכך ניסתה טהראן ליצור זיקה מבצעית ישירה בין הזירה הלבנונית לזירה האיראנית ולהרתיע את ישראל מהמשך פעילותה נגד חזבאללה.
להערכת אותם גורמים, איראן ניסתה להציב את ישראל ואת ארצות הברית בפני דילמה: להסלים מחדש את הלחימה באזור או להיענות לדרישותיה לסיים את המלחמה במישור האזורי, ובמיוחד בזירה הלבנונית.
פרשנים ערבים טוענים כי הנשיא טראמפ הבהיר למספר מנהיגים באזור כי אינו שבע רצון מטיוטת ההסכם המתגבשת מול איראן. לדבריו, הוא מחויב לשימור הפסקת האש, אך אינו ממהר להגיע להסדר סופי. הוא הדגיש כי אין בכוונתו להעניק לאיראן הטבות ישירות תמורת פתיחת מיצרי הורמוז, וכי הוא מצפה לוויתורים משמעותיים, בעיקר בתחום הגרעין.
לדבריהם, איראן הודיעה לשליח הפקיסטני שהגיע באחרונה לטהראן עם הצעות אמריקניות כי אינה נותנת אמון במנגנון המשא ומתן הקיים וכי בכוונתה לשמור בידיה קלפי מיקוח משמעותיים לפני שתסכים להסכם כולל.
ארצות הברית דרשה מאיראן לפתוח לחלוטין את מיצרי הורמוז ולאפשר מעבר חופשי בתיאום עמה ועם מדינות האזור, ללא אגרות או מגבלות. כמו כן דרשה וושינגטון שלא לקשור בין הסוגיה האיראנית לבין הזירה הלבנונית ולהותיר את הטיפול בלבנון למשא ומתן ישיר בין ישראל ללבנון.
בנוסף ביקשה ארצות הברית לכלול בהסכם התייחסות מפורשת לגורל האורניום המועשר שבידי איראן, בעוד ששחרור הנכסים האיראניים המוקפאים יתבצע בהדרגה ובהתאם להתקדמות ביישום ההסכם.
מנגד, איראן הבהירה כי סוגיית הנכסים המוקפאים אינה נתונה למשא ומתן. היא דרשה שחרור של 24 מיליארד דולר מהכספים המוקפאים, אך הייתה מוכנה גם למנגנוני ביניים. אחת ההצעות שעלו הייתה שקטאר תעמיד לאיראן מקדמה בסך 12 מיליארד דולר, שתוחזר לה בעתיד מתוך הכספים שישוחררו.
לדברי הפרשנים הערבים, טהראן התעקשה על ארבעה עקרונות מרכזיים שעוררו את זעמו של טראמפ.
ראשית, היא הדגישה כי הפסקת האש בלבנון היא יעד מרכזי, וכי המטרה איננה רק עצירת הלחימה אלא סיום מוחלט של המלחמה, כולל קביעת לוח זמנים ברור לנסיגת ישראל משטחי לבנון. איראן אף טענה כי המשא ומתן המתנהל בין ישראל ללבנון חסר חשיבות ממשית.
שנית, היא קשרה את פתיחת מיצרי הורמוז במנגנון פיקוח משותף בינה לבין עומאן, כולל גביית אגרות מעבר, והבהירה כי פתיחת המיצרים תהיה הדרגתית ותלויה בהתקדמות המשא ומתן.
שלישית, היא דרשה נסיגה מיידית של הכוחות האמריקניים למרחק מהמים הטריטוריאליים של המפרץ הפרסי, ים עומאן, הים הערבי והאוקיינוס ההודי.
רביעית, היא הבהירה כי סוגיית הגרעין אינה עומדת כעת לדיון מפורט. לדבריה, התחייבותה היחידה היא שלא לפתח נשק גרעיני, בעוד שהסוגיות הטכניות והמבצעיות יידונו בשלב מאוחר יותר.
בכירים באיראן מזהירים כי כל תגובה ישראלית נוספת תיענה במתקפות קשות. מפקד מפקדת החירום "ח'אתם אל־אנביאא", עלי עבדאללהי, איים ב"התקפות הרסניות" על ישראל ותומכיה אם תימשך ההסלמה בלבנון. גם בכירים נוספים, ובהם יועצו של המנהיג העליון עלי אכבר ולאיתי ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, האשימו את ארצות הברית וישראל בהפרת ההבנות ובהחרפת המשבר.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי התקיפה הישראלית באיראן נועדה להעביר מסר ברור לטהראן כי ישראל לא תקבל שום ניסיון לכפות עליה כללי משחק חדשים או לפגוע בכושר ההרתעה שלה.
לדבריהם, ישראל מבקשת לנתק את הקשר שאיראן מנסה ליצור בין הזירה הלבנונית לבין הזירה האיראנית, ולהבהיר כי חופש הפעולה שלה נגד חזבאללה בלבנון אינו נתון למשא ומתן בין וושינגטון לטהראן.
הגורמים מוסיפים כי ישראל תמשיך לפעול נגד יעדי חזבאללה בלבנון,כולל בביירות, בהתאם לצרכיה הביטחוניים, ותשמור לעצמה את הזכות להגיב בעוצמה על כל תקיפה איראנית נוספת. מבחינתה, שמירת ההרתעה מול איראן נותרה יעד אסטרטגי מרכזי, גם בתקופה שבה ארה"ב ממשיכה לקדם מגעים מדיניים עם טהראן.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
