האם העימות בין ישראל לטורקיה על אדמת סוריה הוא בלתי נמנע?

גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים כי עימות צבאי בין ישראל לטורקיה על אדמת סוריה הוא בלתי נמנע ורק שאלה של זמן בגלל אינטרסים מנוגדים של שתי המדינות. לדבריהם, רק התערבות ישירה של הנשיא טראמפ יכולה למנוע עימות כזה.

אחד האתגרים הגדולים של סוריה החדשה בראשותו של הנשיא אבו מוחמד אלג'ולאני הוא השמירה על שלמותה הריבונית של סוריה ומניעת פיצולה כתוצאה מתוכניות של כוחות זרים, במיוחד מדינות שכנות כמו איראן וישראל שלהערכת אלג'ולאני מבקשות לנצל את המצב החדש שנוצר לאחר נפילת משטר בשאר אסד  כדי להגביר את השפעתן בסוריה, כך מדווחים פרשנים בתקשורת הסורית.

 

גורמים ביטחוניים אומרים כי אבו מוחמד אלג'ולאני הוא בעצם "סוכן השפעה" של טורקיה והוא חייב לה את הצלחת ההפיכה  הצבאית שהוא עשה נגד הנשיא בשאר אסד ושהביאה לנפילת משטרו, בזכות טורקיה הוא הפך לנשיא החדש של סוריה.

 

אבו מוחמד אלג'ולאני ואנשי ארגונו הג'יהאדיסטי "הייאת תחריר א-שאם" אומנו והוכשרו על ידי המודיעין הטורקי לקראת המשימה הגדולה של הפלת משטרו של בשאר אסד, הם קיבלו כסף ונשק ובמשך כשנה התאמנו לקראת ביצוע המשימה.

 

סוריה איננה יכולה להתעלם משכנתה טורקיה, שכן היחסים בין המדינות החלו עוד בשנת 1516, כאשר הסולטן סלים הראשון כבש את האזור מידי הממלוכים.

 

טורקיה נותרה שחקן מרכזי בהיסטוריה של סוריה.

 

המשטר הקודם של סוריה בראשות הנשיא בשאר אסד הידרדר לעימות עם טורקיה עקב תמיכתו במחתרת הכורדית ה-PKK, עם פרוץ מלחמת האזרחים הסורית בשנת 2011, פתחה טורקיה את שעריה לכ-4 מיליון פליטים סורים והפכה לשחקן מרכזי בסכסוך, לצד רוסיה ואיראן, אך בניגוד לשתי האחרונות, היא תמכה באופוזיציה הסורית, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה צבאית.

 

טורקיה אף השתתפה בלחימה נגד הכוחות הכורדיים הנתמכים על ידי ארה"ב. בעוד מדינות ערב, פרט לקטאר, נטשו את המורדים הסורים והתקרבו למשטר הסורי הקודם, טורקיה נותרה נאמנה להתנגדותה למשטר זה ואף תמכה בהפלתו ב-8 בדצמבר 2024.

 

עמדה זו הציבה את טורקיה בעימות ישיר מול רוסיה, איראן וישראל, אשר הייתה בקשרים חשאיים עם המשטר הסורי הקודם ושמרה על יציבותו.

 

ישראל פעלה באופן חופשי בשטחי סוריה מאז פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011, והנחיתה התקפות על חיזבאללה, על "משמרות המהפכה" האיראניים ועל מליציות פרו-איראניות נוספות שהובאו לסוריה כדי לחזק בה את ההתבססות הצבאית האיראנית.

 

כעת פועלת ישראל למנוע את התבססותה הצבאית של טורקיה בשטח סוריה.

 

ישראל ממשיכה לתקוף מטרות צבאיות סוריות, בעוד הממשל החדש של אבו מוחמד אלג'ולאני נמנע מלהגיב כדי להימנע מהסלמה ולנוכח מגבלותיו הצבאיות והכלכליות.

 

טורקיה נערכת מצדה להתבסס צבאית בשטח סוריה כדי להגביר את השפעתה על המשטר ולחזק את מעמדה האזורי, הנשיא ארדואן רואה במשימה הזו את החזרת העטרה ליושנה של טורקיה ושלב חשוב בבנייה מחדש של האימפריה העותמאנית החדשה, כך אומרים גורמים ביטחוניים.

 

ארדואן מתכנן להקים כמה בסיסי צבא בסוריה, אחד באזור 4-T, בין היתר הוא מתכנן להכניס לסוריה סוללות הגנה אוווירית מתקדמות כדי להרתיע את ישראל מלטוס במרחב האווירי הסורי.

 

כל הפעילות הזו תעוגן בהסכם ביטחוני ובברית הגנה בין טורקיה לסוריה, נשיא סוריה אבו מוחמד אלג'ולאני ביקר באחרונה בטורקיה והגיע להבנות עם הנשיא ארדואן בנושא הזה.

 

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל לא יכולה לעמוד מנגד ולהשלים עם הפגיעה באינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה.

 

שיתוף הפעולה הצבאי בין דמשק לאנקרה מעמיד את טורקיה במתיחות ישירה מול ישראל, ישראל חוששת מבנייה מחדש של הצבא הסורי ומהתחדשות הדרישה  הסורית כי  היא תיסוג מרמת הגולן.

 

גורם ביטחוני ישראלי מעריך כי עימות בין ישראל לטורקיה בשטח סוריה הוא בלתי נמנע, שכן הנשיא ארדואן שואף לפגוע בחופש הפעולה הישראלי.

 

 בינואר 2025 דרש ארדואן מישראל להפסיק את פעילותה הצבאית בסוריה, והזהיר מהשלכות חמורות אם לא תעשה זאת. מצב זה מסבך את ישראל, שכן טורקיה היא חברה מרכזית בנאט"ו, ופעולה נגדה עלולה לגרור תגובות בינלאומיות קשות.

 

העמדה האמריקאית בסוגיה זו אינה חד-משמעית, הנשיא דונלד טראמפ הבהיר כי אינו מעוניין בפתיחת חזיתות חדשות מעבר למאבק מול איראן, וכי סדר היום האמריקאי מתמקד בהרחבת תהליכי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, במיוחד עם סעודיה.

 

גורם ביטחוני בכיר אומר כי מלבד הסכנה הטורקית, גובר האיום מצד פעילי ארגון חמאס שנמצאים בסוריה וכי הנשיא הסורי אבו מוחמד אלג'ולאני שחרר באחרונה מהכלא את ראשי חמאס והגי'האד האסלאמי שנעצרו על ידי משטרו של הנשיא המודח בשאר אסד.

 

כעת הם עסוקים בארגון פעילות טרור נגד ישראל משטח סוריה.

 

כדי לסכל את האיומים מסוריה, ישראל הקימה את מרחב הביטחון ממזרח לרמת הגולן, שרוחבו כ-18 ק"מ ואורכו כ-80 ק"מ. לאורכו נבנו תשעה מוצבים גדולים, אשר המרכזי שבהם מוקם בכתר החרמון. "צה"ל ישהה באזורים האלה עד הודעה חדשה. הצבא יחצוץ בין האויבים לבין תושבי ישראל. לא יחזור המצב שהיה לפני 7 באוקטובר", אמר הגורם הביטחוני.

 

לדבריו, ישראל מודאגת מאוד מהשליטה הגוברת של טורקיה בסוריה. הטורקים רוצים להשתמש בבסיס T-4 במדינה, ומבחינת ישראל מדובר בבעיה חמורה ביותר. ההערכה בישראל היא שהכסף למימון הקמת השדה יגיע לא רק מטורקיה, אלא ממדינות נוספות מציר "האחים המוסלמים" כיום, המרחב האווירי בסוריה פתוח בפני ישראל, ואין לה עניין בחיכוך עם טורקיה. ישראל הפציצה כמה פעמים מטרות צבאיות ב-T4.

 

גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי רק הנשיא טראמפ  יכול לעשות סדר בנושא ולהרחיק את הנשיא ארדואן מלבצע את התוכניות הצבאיות שלו בסוריה, אחרת, ישראל וטורקיה כבר נמצאות על מסלול התנגשות צבאית בינהן על אדמת סוריה.

 

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

 

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי