ההערכה הרווחת בקרב גורמי ביטחון בישראל היא כי ההחלטה המפתיעה של הנשיא טראמפ להפסיק את ההתקפות האמריקניות על החות'ים בתימן היא, בסופו של דבר, ניסיון של טראמפ להימנע מהסתבכות עמוקה בזירה התימנית, גם במחיר פגיעה באמינותו בעיני ישראל ובעלות-ברית אחרות באזור.
בכך מתגלם העיקרון שהוביל את מדיניות החוץ של טראמפ – מינימום הסתבכויות, מקסימום תועלת ישירה לארה"ב.
ההכרזה המפתיעה של טראמפ התקבלה בעיתוי רע מבחינתה של ישראל, מייד לאחר שיגור טילי בליסטי של החות'ים לעבר נתב"ג.
ההכרזה של טראמפ על הסכם הפסקת האש עם החות'ים בתימן התקבלה בתדהמה הן בוושינגטון והן בירושלים, ונראתה בעיני רבים כניסיון של טראמפ להיחלץ מהעימות בים האדום — גם אם על חשבון ביטחון בת-בריתו, ישראל.
טראמפ טען כי החות'ים הביעו נכונות להפסיק את הלחימה, אך לגורמים מדיניים בירושלים הגיעו הערכות מוושינגטון שמדובר ב"יציאה אסטרטגית" מהבוץ התימני, במיוחד לפני ביקוריו הצפויים של טראמפ במדינות המפרץ.
מדובר באירוע שמדגים את עקרון "אמריקה תחילה" באופן קיצוני: ארה"ב דואגת קודם כל לאינטרסים הצרים שלה, גם אם זה פוגע בישראל בת-בריתה. החות'ים הבהירו שההפסקה בהתקפות שלהם נוגעת רק להתקפות על ספינות אמריקניות, ולא על ישראל, והם ימשיכו בפעולות עד לסיום הלחימה בעזה, והנשיא טראמפ הסכים לכך.
ההכרזה של הנשיא טראמפ באה על רקע אובדן שני מטוסי קרב מדגם F/A-18 מספינת נושאת מטוסים בים האדום תוך שבוע – והערכות כי מדובר באובדן ציוד בשווי מאות מיליוני דולרים.
גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים כי מדובר בצעד זמני שנועד להפחית מתיחות לפני מפגשי הנשיא טראמפ עם מנהיגי סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר, ואולי גם לקראת חידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין.
ייתכן גם כי הנשיא טראמפ מקיים הבטחת בחירות שלא לנהל מלחמות נוספות, תוך ניסיון ליצור מצג שווא בעיני האמריקנים כי הוא ניצח את החות'ים, אפילו שמדובר בניסיון מדומה, טראמפ טרח להדגיש בהודעתו על הפסקת האש עם החות'ים כי הם "נכנעו".
מבחינת ישראל, מדובר במכה קשה – שכן כעת היא עלולה למצוא את עצמה מתמודדת לבדה במאבק נגד החות'ים בתימן, ללא גב אמריקאי.
לפי הערכות גורמים ביטחוניים, החלטת טראמפ נובעת משורה של כישלונות טקטיים ואסטרטגיים שהפכו את המשך המעורבות הצבאית האמריקנית בתימן לנטל לא משתלם:
- אי יכולת לפגוע בעומק הכוח החות'י: ארה"ב הבינה כי הפצצות אינן שוברות את כוחו הצבאי או את רצונו הפוליטי של השלטון בצנעא.
- כישלון בהקמת קואליציה ערבית לפלישה קרקעית: מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות סירבו להצטרף למהלך אמריקאי שמשרת בעיקר את האינטרס הישראלי.
- שחיקה בכוחן של המיליציות המקומיות בתימן: ארגונים ממומנים על-ידי סעודיה ואיחוד האמירויות סירבו לפתוח חזית קרקעית נגד החות'ים.
- עלייה בפופולריות של החות'ים: התמיכה בעזה הקנתה לארגון "אנצאראללה" לגיטימציה אזורית והפכה אותה לסמל עמידה מול המערב וישראל.
- הפסדים טכנולוגיים וצבאיים לארה"ב: תימן הצליחה להפיל 22 מל"טים מתקדמים מדגם MQ-9, ולגרום לאובדן שלושה מטוסי F-18 .
בקרב הפיקוד האמריקני שוררת חרדה מפגיעה ישירה בנושאת מטוסים – תרחיש שייחשב "ביזיון נצחי" לצי האמריקאי.
- ביקורת פנימית בתוך ארה"ב: ההפצצות על אזרחים בתימן הפכו לכלי בידי יריביו הפוליטיים של טראמפ.
במצב שנוצר, טראמפ ניצב מול שתי ברירות קשות: הסלמה שעלולה לכלול פלישה קרקעית יקרה ומסוכנת, או המשך תקיפות אוויריות שהוכחו כחסרות תוחלת.
מתוך חשש מפני הסתבכות עמוקה ב"מבוץ התימני", בחר טראמפ באפשרות שלישית – לסגת מהעימות, מבלי להביא לסיומו.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
