מאז חתימת מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן באמצע חודש יוני, לא התקדם המשא ומתן אל הסוגיה שלשמה נועד, תוכנית הגרעין האיראנית.
גורמים מדיניים אומרים כי במקום לדון בהעשרת האורניום, בפירוק מתקני הגרעין ובמנגנוני הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מתנהלים הדיונים סביב סוגיות אזוריות ובהן מיצר הורמוז, שחרור הנכסים האיראניים המוקפאים והסדרים ביטחוניים במזרח התיכון.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מדובר בהתפתחות המעידה על הצלחתה של איראן להסיט את סדר היום של המשא ומתן, לדבריהם, טהראן מבקשת לקבע את הישגיה לאחר המלחמה ולמנוע מצב שבו תוכנית הגרעין תחזור להיות הנושא המרכזי שעל הפרק.
לעומת זאת, הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להציג תמונה אופטימית. ב־1 ביולי אמר לעיתונאים כי "הפירוק של איראן מנשק גרעיני מתקדם היטב. תקפנו אותם בעוצמה רבה במשך שלושה לילות, אבל אנחנו מסתדרים היטב, ולכן אני מכנה זאת פירוק מנשק גרעיני". הוא הוסיף כי הושגה "התקדמות" בשיחות האחרונות שנערכו בדוחה בין המשלחות האיראנית והאמריקנית.
אלא שלדברי גורמים מדיניים בירושלים, המציאות שונה לחלוטין. מאז חתימת מזכר ההבנות ב־17 ביוני לא התקיים כל דיון מהותי על עתיד תוכנית הגרעין. במקום זאת, הצדדים ממשיכים להתווכח על חופש השיט במיצר הורמוז, סוגיה שהייתה אמורה להיות מוסדרת כבר במסגרת ההבנות הראשוניות.
להערכת אותם גורמים, איראן פועלת מתוך תחושת ביטחון עצמי גבוהה. היא סבורה כי שרדה בהצלחה את המתקפה המשולבת של ישראל וארצות הברית, וכי מיצר הורמוז מעניק לה מנוף לחץ אסטרטגי שאין בידי וושינגטון להתעלם ממנו.
ההערכה בקרב גורמים מדיניים בירושלים היא כי טהראן נחושה לשמר את שליטתה ארוכת הטווח במיצר הורמוז, שדרכו עברו לפני המלחמה יותר מ־20 אחוזים מאספקת הנפט העולמית. לשם כך היא מבקשת לקדם, בשיתוף עם עומאן, מנגנון חדש של גביית דמי מעבר מכלי השיט החוצים את המצר.
מבחינת איראן, המהלך נועד לבסס את מעמדה כגורם הריבוני השולט באחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם. אולם מבחינת המשפט הימי הבינלאומי, מדובר ביוזמה המעוררת קשיים משפטיים ועלולה להציב גם את עומאן בעימות מול מדינות המערב.
במקביל, שב תיק הגרעין למוקד העימות בין איראן לבין הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. מנכ"ל הסוכנות, רפאל גרוסי, דורש לקבל גישה מיידית למתקני הגרעין האיראניים, בעוד שטהראן קובעת כי המתקנים שנפגעו בתקיפות האחרונות הם "קו אדום", ולא תותר כניסת פקחים אליהם.
בריאיון לסוכנות הידיעות הרוסית "ריה נובוסטי" הודה רפאל גרוסי כי בקשתו להגיע למתקנים טרם נענתה. לדבריו, הפער בין הצדדים מעיד כי איראן אינה רואה עוד בפיקוח הגרעיני הליך טכני בלבד, אלא חלק ממאזן הכוחות שנוצר בעקבות המלחמה.
גם התנהלותו של הנשיא טראמפ אינה תורמת להפחתת אי הוודאות.גורמים מדיניים בירושלים מצביעים על כך שהנשיא האמריקני משדר מסרים סותרים.
מצד אחד הוא מדבר על הסכם גרעין חדש שיכלול פיקוח מלא על מתקני הגרעין של איראן, ומצד שני הוא מצהיר כי אין כל דחיפות להשגת הסכם.
לדברי גורמים מדיניים, הסתירה הזו מחזקת את ההערכה כי וושינגטון מבקשת להפעיל לחץ על איראן באמצעות סוגיית הפיקוח, בעוד שטהראן מסרבת להפריד בין תוכנית הגרעין לבין מכלול הסוגיות האזוריות.
עמדה זו באה לידי ביטוי גם בדבריו של יו"ר הפרלמנט האיראני וראש צוות המשא ומתן, מוחמד באקר קאליבאף. בריאיון לטלוויזיה האיראנית הוא הבהיר כי לא תותר כניסת פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית למתקנים האסטרטגיים בנתנז, בפורדו ובאספהאן.
לדבריו, שיתוף הפעולה עם הסוכנות יוגבל למתקנים אזרחיים בלבד, ובהם תחנת הכוח בבושהר והכור המחקרי בטהראן, וגם זאת בכפוף לאישור מוקדם של המועצה העליונה לביטחון לאומי. המתקנים שהותקפו במהלך המלחמה האחרונה, כך הבהיר, אינם חלק משום משא ומתן.
לדברי גורמים מדיניים, איראן מבססת את עמדתה על הטענה שהמשפט הבינלאומי אינו מחייב פיקוח על מתקנים שנפגעו בפעולות מלחמה. מבחינתה, דרישת המערב לבצע ביקורות במתקנים אלה אינה נועדה לפיקוח גרעיני אלא לאיסוף מודיעין על היקף הנזק ועל היכולות שנותרו בידי איראן.
משמעות הדברים היא שכל דיון על פיקוח מקיף נדחה לשלב עתידי של הסכם כולל, אם וכאשר יושג. עד אז, איראן אינה מוכנה לבצע כל ויתור משמעותי.
בישראל עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות. גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי חרף הצהרותיו של טראמפ, שלפיהן ישיג הסכם טוב בהרבה מהסכם הגרעין שגיבש ממשל אובמה בשנת 2015, המציאות בשטח מצביעה על כך שאיראן מצליחה להכתיב את סדר היום ולדחות את העיסוק בסוגיות הרגישות ביותר מבחינתה.
על רקע זה צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת בקרוב לוושינגטון לפגישה עם הנשיא טראמפ, בעקבות שיחת הטלפון שקיימו השניים לקראת חגיגות 250 שנה לעצמאות ארה"ב. במקביל אמור לצאת לוושינגטון גם צוות ישראלי מקצועי המתמחה בסוגיית הגרעין, כדי להציג לממשל האמריקני את ההסתייגויות וההערות הישראליות בנוגע להסכם המתגבש.
בירושלים חוששים כי כל עוד איראן מצליחה למקד את הדיונים במיצר הורמוז, בנכסים המוקפאים ובהסדרים אזוריים, היא מרוויחה את המשאב החשוב ביותר מבחינתה, שהוא הזמן.
מבחינת טהראן, כל יום שחולף ללא דיון מהותי בעתיד תוכנית הגרעין הוא הישג אסטרטגי. זו בדיוק הסיבה שבמערכת המדינית בישראל גובר החשש שהמשא ומתן, שנועד להגביל את תוכנית הגרעין, הופך בהדרגה למשא ומתן שבו איראן היא זו שמכתיבה את סדר היום.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
