המציאות ביהודה ושומרון נמצאת כיום בנקודת ביניים רגישה, לדברי גורמים ביטחוניים, היא מסוכנת יותר מאשר לפני שנה, אך עדיין רחוקה מהתנאים שהובילו לפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000.
הסכנה המיידית איננה התקוממות עממית רחבת היקף, אלא הצטברות של אירועי טרור נקודתיים והסלמות מקומיות שעלולות להתלכד למשבר רחב , במיוחד אם יצטרף אליהן משבר סביב הר הבית.
האירועים האחרונים בכפר תל שבשומרון, שבהם נהרגו ארבעה פלסטינים ושני חיילי צה"ל במהלך עימות אלים עם מתנחלים, הציתו מחדש את הדיון בשאלה האם יהודה ושומרון מתקרבת לאינתיפאדה שלישית.
גורמי ביטחון בכירים אומרים כי למרות השיח הער ברשתות החברתיות הפלסטיניות וההסתה החריפה נגד המתנחלים וכוחות צה"ל, בחינה מעמיקה של ההתפתחויות בשטח מצביעה על כך שהסיכוי להתפרצות עממית רחבת היקף עדיין נמוך. עם זאת, הם מזהירים מפני עלייה במוטיבציה לביצוע פיגועי טרור בידי מחבלים בודדים וחוליות מאורגנות של חמאס והג'יהאד האסלאמי.
לדבריהם, בשטח מתגבשת מציאות של שחיקה מתמשכת והחרפה הדרגתית של החיכוך בין הפלסטינים לבין המתנחלים וכוחות צה"ל.
מנקודת מבטה של הרש"פ, האירועים האחרונים אינם מקרה נקודתי אלא חלק ממדיניות ישראלית עקבית, שנועדה, לטענתה, להרחיב את ההתיישבות, להעמיק את השליטה הישראלית ביהודה ושומרון ולהכשיר את הקרקע למהלך עתידי של סיפוח.
לטענת גורמים ופרשנים פלסטינים, מאז הקמת הממשלה הנוכחית הואצו הרחבת ההתנחלויות, הקמת המאחזים והרחבת הפעילות הביטחונית בשטחי B, A ו-C . לדבריהם, מתקפת ה־7 באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה יצרו מבחינת ישראל הזדמנות להרחיב במקביל את הפעילות ביהודה ושומרון, בשעה שעיקר תשומת הלב הבינלאומית הופנה לעזה, ללבנון ולאיראן.
הם מצביעים על הרחבה משמעותית של הבנייה בהתנחלויות, הקמת חוות ומאחזים חדשים, החרפת החיכוך בין מתנחלים לפלסטינים והגברת פעילות צה"ל בערים ובמחנות הפליטים בצפון השומרון. במקביל, לטענתם, הרש"פ ממשיכה לאבד בהדרגה מסמכויותיה ומהשפעתה בשטח.
למרות הביקורת החריפה על מדיניות ישראל, גם בכירים ברש"פ מעריכים כי התנאים שהובילו לאינתיפאדה השנייה אינם קיימים כיום.
החברה הפלסטינית סובלת משחיקה עמוקה לאחר שנים של פעילות צבאית אינטנסיבית, מעצרים, פגיעה כלכלית והיחלשות משמעותית של מוקדי הטרור במחנות הפליטים בג'נין, שכם וטול כרם. לכך מצטרפים הפילוג המתמשך בין פתח לחמאס, היעדר הנהגה מאוחדת ומשבר האמון העמוק של הציבור הפלסטיני במוסדות הרש"פ.
גם מדיניותו של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, המבקש להימנע מעימות צבאי רחב עם ישראל ולשמור על יציבות מוסדות הרשות, מצמצמת את הסיכוי להתפרצות כוללת. המשמעות היא שגם כאשר המתח בשטח גבוה, הוא אינו מתורגם בשלב זה למרי עממי רחב היקף.
פרשנים פלסטינים מודים כי אף שהסוגיה הפלסטינית זוכה כיום לאהדה בינלאומית רחבה יותר מבעבר, התמיכה הזו אינה מתורגמת ללחץ מדיני אפקטיבי על ישראל, בעיקר בשל חולשת ההנהגה הפלסטינית והיעדר אסטרטגיה לאומית מאוחדת.
לפיכך, הן במערכת הביטחון הישראלית והן ברש"פ מעריכים כי מגמת ההסלמה המקומית תימשך, אך ללא התפרצות כוללת בדמות אינתיפאדה שלישית בעתיד הנראה לעין.
עם זאת, הם מזהירים כי המשך השחיקה, לצד היעדר אופק מדיני, עלולים ליצור בעתיד תנאים שבהם אירוע מקומי אחד יצית עימות רחב בהרבה.
הר הבית – הנפץ של האינתיפאדות
גורמי ביטחון בכירים מדגישים כי המשתנה היחיד שעלול לשנות במהירות את התמונה הוא המצב בהר הבית, ארגוני הטרור ניסו בשבוע שעבר להגביר את ההסתה ברשתות החברתיות על רקע עליית יותר מ-4000 יהודים להר הבית בתשעה באב.
מדובר בנקודה הרגישה ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני, משום שהיא משלבת מימדים דתיים, לאומיים וסמליים. בניגוד למחלוקות טריטוריאליות או ביטחוניות, כל שינוי בסטטוס קוו בהר הבית , ולעיתים אף שמועה בלבד על שינוי , נתפס בעולם המוסלמי כאיום ישיר על מסגד אל-אקצא, ועלול להצית בתוך זמן קצר גל אלימות רחב.
כך היה באינתיפאדה השנייה בשנת 2000, באינתיפאדת הסכינים בשנת 2015, במשבר המגנומטרים בשנת 2017, במשבר שער הרחמים בשנת 2019 ובאירועי "שומר החומות" בשנת 2021.
לדברי גורמים ביטחוניים, הר הבית אינו בדרך כלל הסיבה העמוקה למשברים, אלא הזרז שמפעיל מתחים פוליטיים, לאומיים ודתיים שהצטברו במשך שנים. משום כך, כל משבר במקום הקדוש עלול להפוך בתוך שעות מעימות מקומי בירושלים למשבר ביטחוני רחב ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ואף בזירה הערבית והמוסלמית.
מכאן נובעת גם ההמלצה הברורה של מערכת הביטחון, בתקופה הרגישה הנוכחית על ישראל לנהוג בזהירות מירבית בכל הנוגע לשמירה על הסטטוס קוו בהר הבית, להמשיך בתיאום ההדוק עם ירדן ולמנוע היווצרותם של משברים ממושכים.
בשורה התחתונה, ההערכה הרווחת במערכת הביטחון היא כי יהודה ושומרון עדיין אינה ניצבת על סף אינתיפאדה שלישית. אולם המציאות הביטחונית הולכת ונעשית נפיצה יותר, והצטברות של פיגועי טרור, עימותים אלימים והיעדר אופק מדיני עלולים ליצור את התנאים להסלמה רחבה.
אם יתווסף לכך גם משבר בהר הבית , הזירה הרגישה ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני , עלולה ישראל למצוא את עצמה בתוך זמן קצר מול מציאות ביטחונית חדשה, שתזכיר את ראשיתם של גלי האלימות הגדולים בעבר.
הערה:פורסם לראושנה ב"אפוק"
