גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי ההסלמה בהתקפות של החות'ים על סעודיה והאפשרות שיתקפו גם את מכה ומדינה, הערים הקדושות ביותר באסלאם, שכנעו סופית את הסעודים כי הם אינם יכולים לסמוך על טורקיה ופקיסטן שעימן הם חתמו על ברית ההגנה המשותפת הנקראת "הסכם מכה".
לדבריהם, הסעודים מאוכזבים קשות מטורקיה ופקיסטן אשר מחויבות על פי ההסכם לסייע זו לזו במקרה שאחת מהן מותקפת, גורם מדיני בכיר אומר כי "הדיו לא הספיקה להתייבש על נייר הסכם מכה וכבר טורקיה ופקיסטן מתחמקות ממנו",לדבריו, במקום סיוע צבאי ממשי לסעודיה הן מסתפקות בגינויים, ההשתלטות החות'ית על מיצר באב אלמנדב חשפה כי הסכם מכה נכשל כבר במבחן המעשי הראשון שלו.
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מיהר אתמול ונסע לקהיר כדי לפגוש את נשיא מצרים א-סיסי כדי לטכס עמו עצה כיצד להסיר את האיום החות'י על מיצר באב אלמנדב.
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי המצור החות'י על נתיבי השיט בים האדום גבה ממצרים מחיר כלכלי כבד. הירידה הדרמטית בתנועת האוניות דרך תעלת סואץ, בעקבות מעבר חברות הספנות לנתיבים עוקפי אפריקה, גרמה למצרים לאבד בשנת 2024 כ-6 מיליארד דולר בהכנסות מט"ח מתעלת סואץ, לפי קרן המטבע הבינלאומית. ההכנסות מהתעלה צנחו ביותר מ־60 אחוז, ופגעו באחד ממקורות המט"ח המרכזיים של המדינה, דווקא בתקופה שבה מצרים מתמודדת עם מחסור במטבע זר ולחצים כלכליים כבדים. גם בשנת 2026 התנועה בתעלה נותרה נמוכה משמעותית מהרמה שלפני משבר ים סוף, כאשר מספר האוניות הממוצע עמד על כ־39 ביום, לעומת 73 בשנת 2023.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הסעודים נחלו כישלון צבאי מחפיר במלחמתם נגד החות'ים ומצבם האסטרטגי הורע, החות'ים, בתמיכה ובעידוד איראני, סגרו עליהם את מיצר באב אלמנדב בנוסף לסגירת מיצר הורמוז שכבר נסגר על ידי האיראניים עצמם, כמו כן, האיראנים הצליחו באמצעות המליציות הפרו איראניות בעיראק לפגוע בצינור היבשתי "מזרח מערב" שנודע לעקוף את מיצר הורמוז, הסעודים תקועים חזק מבחינת ייצוא הנפט שלהם ותיקון הצינור ייקח כמה שבועות לפחות.
ברית מכה כשלה במבחנה המעשי הראשון
הסכם מכה שנחתם ב-7 באוגוסט בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציג עיקרון של הגנה הדדית. על פי ההסכם, מתקפה מזוינת על אחת המדינות אמורה להיחשב מתקפה על כולן. אבל ההסכם אינו מפרט בפומבי כיצד בדיוק תופעל המחויבות הזאת, מהו סף ההפעלה שלה ומה סוג הסיוע הצבאי שכל אחת מהמדינות אמורה להעניק.
וזה בדיוק הפער שנחשף עכשיו,סעודיה היא המדינה שהכי מעוניינת להפוך את ההסכם ממסגרת מדינית למנגנון ביטחוני בעל משמעות, נוכח התקפות החות'ים, אומרים גורמים ביטחוניים.
מבחינת ריאד, ברית מכה נולדה בתקופה שבה האיומים על הממלכה מגיעים מכמה כיוונים, מאיראן, מהחות'ים ומארגונים חמושים הנתמכים על ידי טהרן. לכן סעודיה אינה יכולה להרשות לעצמה שההסכם יהפוך להצהרה בלבד.
עם זאת, גם ריאד נזהרת מלהציג את הברית כציר צבאי נגד איראן. כבר בעת חתימת ההסכם הבהירה סעודיה כי מדובר בברית הגנתית ולא ב"ציר צבאי" או בגוש עדתי סוני שמכוון נגד הציר השיעי בראשות איראן.
זהו מסר חשוב, סעודיה רוצה לקבל ביטחון באמצעות ברית עם טורקיה ופקיסטן, אך אינה רוצה שהברית תיתפס כמסגרת שנועדה לפתוח מלחמה עם איראן.
הבעיה היא שהחות'ים עלולים לשנות את המשוואה.
אם התקיפות יימשכו ואם החות'ים יבססו שליטה לאורך החוף המערבי של תימן ובסביבת באב אלמנדב, סעודיה תתקשה להסתפק בהגנה עצמית.
מבחינתה, מדובר בניסיון איראני להרחיב את הלחץ על הממלכה מכיוון דרום, לאחר שהאיום האיראני כבר הורגש מכיוון המפרץ ומיצר הורמוז.
לכן, מבחינת סעודיה, המבחן אינו רק צבאי. הוא גם מבחן לאמינותן של טורקיה ופקיסטן.
פקיסטן, מצידה, משדרת מסר כפול, מצד אחד, איסלמבאד הבהירה כי היא מחויבת להסכם ההגנה עם סעודיה וטורקיה. משרד החוץ הפקיסטני גינה את התקיפות החות'יות על סעודיה והבהיר כי פקיסטן תפעל בהתאם לדרישות ההסכם כאשר יגיע הזמן.
מצד שני, ב-10 בספטמבר הבהיר דובר משרד החוץ הפקיסטני כי אין כרגע דיון בתגובה צבאית במסגרת ההסכם בעקבות התקיפות החות'יות.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי זוהי למעשה העמדה שמאפשרת לפקיסטן לשמור על שתי האפשרויות פתוחות.
היא אינה מתנערת מסעודיה ואינה מבטלת את ברית מכה, אך גם אינה מתחייבת לשלוח כוחות או להשתתף במלחמה נגד החות'ים. איסלמבאד אף העבירה מסר לאיראן שעליה לרסן את בעלות בריתה החות'יות.
לדברי הגורמים הביטחוניים,המשמעות היא שפקיסטן אינה מוכנה עדיין להפוך את ההסכם למנגנון אוטומטי לכניסה למלחמה.
וזו נקודה חשובה במיוחד משום שלפקיסטן יש מערכת יחסים ביטחונית ארוכת שנים עם סעודיה, אך יש לה גם אינטרסים משלה מול איראן. לכן היא מעדיפה להשאיר לעצמה מרחב תמרון מדיני.
גם לטורקיה יש עמדה דומה, אומר גורם מדיני בירושלים, הנשיא ארדואן איננו רוצה להסתבך בהרפתקאות צבאיות והוא זהיר מאוד.
לדבריו,אנקרה אינה מעוניינת להיגרר למלחמה בתימן. היא רואה בברית מכה כלי להרחבת השפעתה האזורית ולחיזוק יחסיה עם סעודיה ופקיסטן, אך אינה רוצה להפוך לשחקן צבאי ישיר במלחמה נגד החות'ים.
עד כה, העמדה הטורקית הרשמית הייתה זהירה. משרד החוץ הטורקי גינה את התקיפות נגד צינור הנפט הסעודי והדגיש את הצורך לשמור על שלמותה הטריטוריאלית של סעודיה, אך לא הכריז על כוונה להתערב צבאית בתימן.
גורמים מדיניים העוקבים אחר הלכי הרוח בטורקיה אומרים כי גם בתקשורת הטורקית המקורבת לממשלה ניכרת תחושה של אי נוחות. מצד אחד, יש פרשנים הרואים בהתקפות החות'ים ניסיון איראני לבחון את טורקיה ופקיסטן ולפגוע בברית מכה עוד לפני שהספיקה להתבסס. מצד שני, ברור שגם בטורקיה מבינים את הסיכון שבכניסה לעימות ישיר עם החות'ים ועם איראן.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי למעשה, החות'ים מעניקים לאיראן הזדמנות לבחון את ברית מכה החדשה בלי לתקוף ישירות את אחת משלוש המדינות.
טהרן יכולה להפעיל לחץ באמצעות החות'ים, להמשיך לאיים על סעודיה, לפגוע בנתיבי השיט ולבחון עד כמה סעודיה, טורקיה ופקיסטן מוכנות לשלם מחיר עבור ההתחייבויות שלהן.
זהו מבחן מתוחכם יותר ממלחמה ישירה בין מדינות, להערכת גורמים ביטחוניים,אם טורקיה ופקיסטן לא יגיבו, ברית מכה עלולה להיתפס באזור כמסגרת פוליטית יותר מאשר צבאית. אם הן יגיבו בכוח, הן עלולות להיכנס לעימות אזורי רחב יותר.
מבחינת סעודיה, אין כאן הרבה מקום לתמרון. היא זקוקה לבעלות ברית שיחזקו את ההרתעה שלה, במיוחד לאחר שהאיום על שטחה ועל תשתיות האנרגיה שלה מתרחב.
הדבר מסביר גם את החשיבות הגוברת של באב אלמנדב. מי ששולט במיצר ובחוף המערבי של תימן אינו מחזיק רק בנקודה גיאוגרפית חשובה. הוא מקבל יכולת להשפיע על אחד מנתיבי הסחר והאנרגיה המרכזיים בעולם.
כאשר באב אלמנדב מתחבר לאיום על מיצר הורמוז, אומרים גורמים ביטחוניים, נוצרת למעשה קשת איראנית של לחץ על נתיבי האנרגיה מהמפרץ הפרסי ועד לים האדום. מבחינת סעודיה, זהו תרחיש אסטרטגי מסוכן במיוחד, משום שהממלכה נמצאת בין שני מוקדי החנק הללו.
המשבר הנוכחי גם מסביר מדוע בטורקיה נשמעות הצעות להרחיב את ברית מכה ולצרף אליה מדינות נוספות, ובראשן מצרים. הרעיון הוא להפוך את הברית ממסגרת משולשת למסגרת אזורית רחבה יותר שתוכל להתמודד עם איומים על נתיבי השיט והאנרגיה.
אלא שהרחבה כזאת עלולה להיות קשה לביצוע. ככל שמספר המדינות גדל, כך גדלים גם האינטרסים השונים והפערים בשאלת השימוש בכוח.
לכן דווקא החות'ים עשויים להיות אלה שיקבעו את עתידה של ברית מכה.
הם כבר הציבו בפני סעודיה בעיה ביטחונית ממשית. כעת הם מאלצים את טורקיה ופקיסטן להתמודד עם השאלה שממנה הן מעדיפות להימנע, מה המשמעות המעשית של התחייבות להגנה הדדית?
בשלב הזה, התשובה של פקיסטן היא זהירה, מחויבות להסכם אך ללא פעולה צבאית מיידית. התשובה הטורקית זהירה אף יותר, תמיכה בסעודיה אך הימנעות מהתחייבות להתערבות בתימן. סעודיה מצדה מעוניינת שהברית תייצר הרתעה אמיתית, אך גם היא אינה רוצה להפוך אותה לציר מלחמה נגד איראן.
וזו בדיוק חולשתה של ברית מכה בשלב הנוכחי,היא נולדה כדי לייצר הרתעה, אבל האיום הראשון שבא לבחון אותה אינו מגיע מצבאה של מדינה אלא מארגון חמוש הנתמך על ידי איראן.
אם החות'ים ימשיכו לתקוף את סעודיה ולהתבסס סביב באב אלמנדב, יגיע הרגע שבו אי אפשר יהיה עוד להסתפק בעמימות.
סעודיה תצטרך לדעת אם טורקיה ופקיסטן עומדות מאחוריה, טורקיה תצטרך להחליט כמה רחוק היא מוכנה ללכת, ופקיסטן תצטרך להגדיר מהו אותו "רגע" שבו היא עוברת מהתחייבות מדינית לפעולה צבאית.
לכן הקרב על מיצר באב אלמנדב אינו רק עוד פרק במלחמה בתימן, מעריכים גורמים ביטחוניים,הוא עשוי להיות המבחן שיקבע אם ברית מכה תהפוך לברית ביטחונית אמיתית, או תישאר בעיקר הצהרה אסטרטגית שנועדה לשדר כוח והרתעה ללא קבלות בשטח.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
