העימות בין ממשל טראמפ לרש"פ עולה מדרגה, ארה"ב החליטה שלא להעניק ליו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, ולבכירים פלסטינים נוספים אשרות כניסה לארה״ב לקראת כינוס העצרת הכללית של האו״ם בניו יורק בשבוע הבא. זו השנה השנייה ברציפות שבה אבו מאזן אינו יכול להגיע בעצמו לאולם העצרת ולהשמיע את נאומו.
גורמים מדיניים אומרים כי החלטת וושינגטון אינה רק עניין טכני של אשרת כניסה. היא משקפת את העמקת המשבר ביחסים בין ממשל טראמפ לבין הנהגת הרש"פ ואת חוסר האמון האמריקני במדיניות שמוביל אבו מאזן.
משרד החוץ האמריקני הודיע כי יאריך את הסנקציות בתחום האשרות על חברי אש״ף ובכירי הרשות הפלסטינית.
בוושינגטון הסבירו כי הרשות לא ביצעה את הרפורמות שעליהן התחייבה בפני ארה״ב, ובמקביל המשיכה בפעולות שלדברי הממשל פוגעות בסיכויי השלום. בין היתר הצביעה ארה״ב על המשך המהלכים הפלסטיניים נגד ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית, לרבות בבית הדין הבינלאומי לצדק ובבית הדין הפלילי הבינלאומי, וכן על המשך תשלומים למשפחותיהם של פלסטינים שהורשעו בביצוע פיגועים נגד ישראלים.
מבחינת ממשל טראמפ, הרשות אינה יכולה מצד אחד לבקש הכרה ולגיטימציה בזירה הבינלאומית ומצד שני להמשיך במדיניות שאותה וושינגטון רואה כתומכת בטרור או כמקדמת את הבינאום של הסכסוך.
בירושלים מרוצים, ומזכירים את נאום 2015
גורמים מדיניים בכירים בירושלים מביעים קורת רוח רבה מהחלטת ממשל טראמפ שלא להעניק לאבו מאזן אשרת כניסה לארה״ב. לדבריהם, אבו מאזן ממשיך לעודד טרור באמצעות מערכת ההסתה של הרשות הפלסטינית ולשלם משכורות חודשיות למחבלים.
הגורמים בירושלים מזכירים בהקשר הזה גם את נאומו של אבו מאזן בעצרת הכללית של האו״ם בספטמבר 2015. בנאום שנשא ב־30 בספטמבר אותה שנה הוא הזהיר מפני המתרחש בהר הבית, טען כי ישראל פועלת לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית והזהיר כי המצב עלול להפוך את העימות מסכסוך פוליטי לעימות דתי.
גורמים ביטחוניים בכירים טוענים כי נאום זה תרם להגברת המתיחות ולגל האלימות שהוביל באותה תקופה ל"אינתיפאדת הסכינים".
מבחינת ירושלים, האירוע ממחיש את הפער שבין האופן שבו אבו מאזן מציג את עצמו בזירה הבינלאומית כמנהיג המבקש לקדם פתרון מדיני, לבין הביקורת הישראלית והאמריקנית על מדיניות הרש"פ בפועל ועל המסרים המעודדים אלימות שהיא מעבירה לציבור הפלסטיני.
אלא שבעוד וושינגטון סוגרת בפני אבו מאזן את שערי ארה״ב, האו״ם מאפשר לו להמשיך ולהופיע בזירה הבינלאומית.
העצרת הכללית אישרה ברוב של 152 מדינות מול שלוש לאפשר לאבו מאזן לנאום באמצעות הצהרה מוקלטת, לאחר שהממשל האמריקני לא אישר את אשרת הכניסה שלו. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת ארה״ב, ישראל ופרגוואי.
המשמעות היא שאבו מאזן אמנם לא יהיה בניו יורק, אבל קולו יישמע באולם העצרת. למעשה, זהו שיחזור של הסידור שנקבע בשנה שעברה, כאשר אבו מאזן נאם בפני העצרת באמצעות שיחת וידאו לאחר שארה״ב מנעה ממנו להגיע פיזית לניו יורק.
הרש"פ דחתה את החלטת ארה״ב והגדירה אותה "צעד בלתי מוצדק". במשרד החוץ הפלסטיני טענו כי הסנקציות פוגעות במאמצים לשקם את האמון בין הצדדים וליצור את התנאים המדיניים הדרושים לקידום פתרון שתי המדינות.
המסר של טראמפ לרש"פ
גורמים מדיניים אומרים כי הנקודה המרכזית בהחלטת טראמפ היא שהממשל האמריקני אינו מוכן להעניק לאבו מאזן את הלגיטימציה האמריקנית באופן אוטומטי רק בשל מעמדו כיו"ר הרש"פ.
ארה״ב ממשיכה להכיר במעמדה של הרשות כגורם פלסטיני מרכזי, אך היא מבקשת להציב תנאים להתנהלותה. מבחינת ממשל טראמפ, הרפורמות שהרשות התחייבה לבצע, המאבק בהסתה, שאלת התשלומים למחבלים ולמשפחותיהם והפנייה למוסדות המשפט הבינלאומיים הם חלק מאותו מבחן.
המסר האמריקני הוא למעשה שאי אפשר לדרוש מארה״ב הכרה ולגיטימציה פוליטית ובמקביל לפעול נגדה ונגד ישראל בזירה הבינלאומית.
אבו מאזן, מצדו, אינו מוותר על הזירה הזאת. גם כאשר נמנעת ממנו האפשרות להגיע לניו יורק, הוא עדיין מקבל מהאו״ם במה לנאום בפני מנהיגי העולם.
כך נוצר מצב פרדוקסלי, אומרים גורמים מדיניים, ארה״ב מנסה לצמצם את המרחב המדיני של אבו מאזן באמצעות סנקציות והגבלות, ואילו האו״ם מספק לו אפשרות להמשיך ולהשמיע את קולו מעל בימת העצרת הכללית.
בסופו של דבר,אומרים אותם גורמים, המאבק סביב הוויזה של אבו מאזן אינו רק מאבק על נאום אחד בעצרת האו״ם. הוא משקף את המאבק הרחב יותר על דמותה של הרש"פ, על מידת הלגיטימציה הבינלאומית שלה ועל השאלה אם הנהגתה תידרש לבצע שינוי ממשי במדיניותה כתנאי להמשך התמיכה האמריקנית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
