גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי ראש הממשלה נתניהו השתתף ב-27 בספטמבר בכינוס חשאי של נציגים ערבים שהתקיים באיחוד האמירויות בראשות הנשיא השיח' מוחמד בן זאיד.
לדבריהם, במפגש השתתפו גם נציגים מסעודיה וממדינות ערביות נוספות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל אך הן חולקות יחדיו את החשש מהסכנה האיראנית ליציבות האזור.
לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה רשמית על ביקור רה"מ בנימין נתניהו באיחוד האמירויות שבה נאמר כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו ביקרו אתמול באיחוד האמירויות בהזמנת נשיא איחוד האמירויות, השייח מוחמד בן זאיד", נמסר. "הביקור עסק בחיזוק היחסים בין שתי המדינות והאתגרים האזוריים, והשתתפו בו ראש המל"ל, ראש המוסד, המזכיר הצבאי והיועץ המדיני".
סוכנות הידיעות האמירתית פרסמה הודעה רשמית קצרה על הפגישה שבה נאמר כי הנשיא מוחמד בן זאיד "דן עם ראש ממשלת ישראל ביחסים הדו צדדים בין שתי המדינות ובדרכים לחיזוקם ולפיתוחם".
איחוד האמירויות לא פרסם שום תמונה מהפגישה ולא התייחס לפרסומים בישראל ובתקשורת הבינלאומית על שיחת הטלפון שהתקיימה כביכול בין הנשיא מוחמד בן זאיד לראש הממשלה נתניהו לפני 7 באוקטובר 2023 שבה הוא הזהיר את נתניהו מפני תקיפה של חמאס, דבר שהוכחש בתוקף על ידי ראש הממשלה.
על פי גורמים ביטחוניים, את הפגישה באיחוד האמירויות , שהתקיימה בידיעת ממשל טראמפ, ארגן ראש המוסד רומן גופמן והיא באה בעקבות בקשה של סעודיה מישראל לקבלת סיוע בעקבות מתקפת החות'ים בתימן והשתלטותם על איזור מיצר באב אלמנדב שמאפשרת להם לאיים על חופש השיט ולהטיל מצור ימי על סעודיה.
לדבריהם, הפגישה עסקה גם באפשרות קבלת מידע מודיעיני מישראל הקשור לחות'ים ואיראן ואפשרות להסתייע בידע הישראלי בתחום ההגנה האווירית וגם בהערכות מצב לקראת התרחישים האפשריים בעימות מול איראן והחות'ים.
כידוע ישראל סייעה לאיחוד האמירויות בתחום ההגנה האווירית והעבירה לה במהלך המלחמה האחרונה סוללה של מערכת "כיפת ברזל" עם צוות ישראלי שהפעיל אותה.
פרשנים במפרץ שעמם שוחחתי העריכו כי המפגש באבו דאבי נועד לבחון אפשרות להעמקת התיאום הביטחוני בין ישראל למדינות ערביות החוששות מהמשך התבססותה של איראן באזור ומהתחזקות החות'ים בתימן.
לדבריהם, המפגש עשוי לסמן מעבר מתיאום חשאי וממוקד בין מדינות לשיח אזורי רחב יותר סביב האיומים המשותפים.
לדברי הפרשנים, אחד הנושאים המרכזיים הוא האפשרות לנצל את היכולות הישראליות בתחום המודיעין וההגנה האווירית כדי לסייע למדינות המפרץ להתמודד עם איומים מצד איראן והחות'ים. בהקשר הזה, ההתפתחויות בבאב אלמנדב ובים האדום מוסיפות מימד חדש לאיום, משום שהן עלולות להשפיע לא רק על ישראל אלא גם על סעודיה, איחוד האמירויות ונתיבי הסחר והאנרגיה באזור.
פרשנים אחרים במפרץ סבורים כי עצם השתתפותן האפשרית במפגש של מדינות ערביות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל מצביעה על שינוי בדפוס ההתמודדות עם איראן. לדבריהם, החשש המשותף עשוי לדחוף מדינות ערביות להעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראל גם בלי להכריז עליו בפומבי.
להערכת גורמים במפרץ, המפגש עשוי להיות קשור גם להיערכות לתרחיש של הסלמה מחודשת מול איראן בשבועות הקרובים. החשש הוא שטהרן, המצויה תחת לחץ כלכלי ומדיני גובר, תנסה להרחיב את העימות באמצעות הפעלת שלוחיה באזור או באמצעות תקיפות ישירות נגד יעדים אמריקניים ובעלות בריתה במפרץ כדי לפגוע במעמדו של הנשיא טראמפ לקראת בחירות האמצע בתחילת נובמבר. בשלב זה מדובר בהערכה של גורמים אזוריים ולא במידע המצביע על החלטה איראנית קונקרטית.
לדבריהם, אם אכן מתגבש מנגנון תיאום אזורי חדש, איחוד האמירויות עשויה לשמש בו חוליה מקשרת בין ישראל לבין מדינות ערביות שאינן מעוניינות עדיין לחשוף בפומבי את היקף שיתוף הפעולה הביטחוני שלהן עם ירושלים.
התגובה בעולם הערבי
בעולם הערבי התקבלה הידיעה על ביקור נתניהו באבו דאבי בתערובת של הפתעה, חשדנות ועניין. הסיקור התמקד בעיקר בעובדה שהביקור נשמר בחשאיות, ובשאלה מדוע בחרו ישראל ואיחוד האמירויות שלא לפרסם אותו מראש. לאחר אישור הביקור מצד שתי המדינות, התגבר העניין הערבי בשאלה האם מאחורי הפגישה הרשמית על חיזוק היחסים עומד גם סדר יום ביטחוני רחב יותר.
חלק מהפרשנות הערבית רואה בביקור ביטוי להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למדינות המפרץ, בעיקר על רקע החשש מאיראן ומהחות'ים וההתפתחויות סביב באב אלמנדב וים סוף.
מנגד, בתקשורת הערבית הביקורתית כלפי איחוד האמירויות הוצגה הפגישה כהוכחה לכך שהקשרים הביטחוניים בין אבו דאבי לישראל ממשיכים להתפתח גם על רקע המלחמה בעזה.
בכמה מהפרשנויות הערביות בלטה גם השאלה אם הביקור קשור למאמץ אזורי רחב יותר להתמודד עם איראן. עצם הדיווחים בישראל על השתתפות אפשרית של נציגים ממדינות ערביות נוספות עורר עניין מיוחד, אך בשלב זה המדינות שיוחס להן חלק במפגש לא אישרו באופן רשמי את השתתפותן. לכן בעולם הערבי נותרה השאלה פתוחה אם מדובר בפגישה ישראלית-אמירתית בעיקרה, או בניסיון רחב יותר ליצור מסגרת ביטחונית אזורית.
במקביל, הביקור עורר מחדש את הדיון הערבי על המדיניות האמירתית כלפי ישראל. מצד אחד, אבו דאבי ממשיכה לשמור על היחסים עם ישראל ואף להעמיק אותם בתחומים מסוימים. מצד שני, ההנהגה האמירתית מבקשת לשמור על מעמדה בעולם הערבי ולהציג את עצמה כגורם המסוגל לקיים דיאלוג עם ישראל ועם מדינות ערביות במקביל. מבחינה זו, עצם קיום הפגישה באבו דאבי מחזק את מעמדה של האמירויות כצומת מדיני וביטחוני אזורי.
התגובה הערבית אינה אחידה. במדינות המפרץ בולטת יותר ההתעניינות באיום האיראני, בחות'ים ובביטחון נתיבי השיט, בעוד שבחלקים אחרים של העולם הערבי הדגש הוא על המשך שיתוף הפעולה עם ישראל בזמן המלחמה בעזה ועל הפער בין הקשרים הביטחוניים לבין העמדה הערבית הרשמית בסוגיה הפלסטינית. עם זאת, עצם הפגישה נתפס כסימן לכך שהמאזן האזורי משתנה, וכי החשש מאיראן ומהשלכותיו על מדינות ערב עשוי לדחוף מדינות נוספות לשיתוף פעולה ביטחוני שקט עם ישראל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
