גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מתקפות החות'ים האחרונות חושפות את חולשת ההרתעה הסעודית, לדבריהם, מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והשליט בפועל של סעודיה, ניצב בפני אתגר ביטחוני ואסטרטגי קשה. מתקפות החות'ים מתימן נגד מטרות בממלכה ממחישות את הקושי של סעודיה לתרגם את עוצמתה הצבאית והכלכלית להרתעה אפקטיבית מול מליציה חמושה היטב הנתמכת בידי איראן.
הפער בין יכולותיה של סעודיה לבין אלה של החות'ים אינו מבטיח לריאד יתרון בשדה המערכה. החות'ים משתמשים בטילים ובכטב"מים כדי לאיים על מתקנים רגישים, לשבש את שגרת החיים ולהטיל על הממלכה מחיר ביטחוני וכלכלי.
מבחינתם, אין צורך לכבוש שטח סעודי או להביס את הצבא במלחמה כוללת. די להוכיח כי גם הבירה והמתקנים החיוניים של הממלכה אינם חסינים מפני תקיפה.
המתקפות על נמל התעופה הבינלאומי בריאד, שעל פי הדיווחים כללו שלוש תקיפות בשבוע אחד, המחישו את חומרת האיום. לפי הדיווחים בתקשורת הסעודית בתקיפה הקשה ביותר נהרגו לפחות 12 בני אדם ויותר מ־300 נפצעו, ובעקבותיה הושעתה פעילות נמל התעופה. גורמים ממדינות המפרץ והממשל האמריקני מסרו כי הטרמינל הותקף בטיל שיוט.
האירועים מעוררים שאלות על יכולתה של סעודיה להגן על המרחב האווירי שלה, גם כשהיא נהנית משיתוף פעולה צבאי אמריקאי הכולל סיוע מודיעיני, איתור מטרות ותדלוק אווירי. מערכות הגנה מתקדמות עשויות ליירט חלק מהאיומים, אך הן אינן מבטיחות הגנה מוחלטת מפני מתקפות חוזרות ונשנות.
לדברי גורמים ביטחוניים,הבעיה של בן סלמאן אינה רק במספר הטילים החודרים את מערכות ההגנה הסעודיות, אלא באסטרטגיה שמתקשה להביא להכרעה.
סעודיה מנהלת במשך שנים מערכה צבאית נגד החות'ים בתימן, אך למרות התקיפות האוויריות והמשאבים שהשקיעה, הארגון שרד, ביסס את שליטתו באזורים נרחבים בתימן ושמר על יכולתו לאיים על שכנותיו.
גורמים ביטחוניים אומרים כי הניסיון הזה ממחיש את מגבלותיו של כוח אווירי כאשר אין לצדו כוח מקומי מאורגן המסוגל להשתלט על שטח, לפגוע בתשתיות הצבאיות של היריב ולמנוע ממנו להתאושש. הכוחות התימניים החוקיים המתנגדים לחות'ים מתקשים לאורך השנים לפעול במסגרת אחידה, והפיצול ביניהם מקשה על סעודיה להפוך הישגים צבאיים נקודתיים לשינוי אסטרטגי מתמשך.
התמיכה האיראנית מסייעת לארגון "אנצאר אללה" החות'י לשמר את יכולותיו, אך כוחו נשען גם על שליטתו בשטח, על מנגנוני השלטון והכפייה שהקים ועל יכולתו לגייס פעילים ולנהל את האזורים שבידיו. פגיעה בקשריו עם טהראן עשויה להחלישו, אך אינה מבטיחה את קריסתו.
מבחינת ריאד, המשמעות היא שהמשך התקיפות לבדו לא בהכרח יפתור את הבעיה. בלי אסטרטגיה המשלבת מודיעין, הגנה אווירית, סיכול הברחות נשק וחיזוק הכוחות התימניים המתנגדים לחות'ים, סעודיה עלולה להמשיך לשלם מחיר כבד מבלי להשיג ביטחון יציב בגבולה הדרומי.
טראמפ אינו ממהר להיחלץ לעזרת סעודיה
לדבכרי גורמים מדיניים, אחת הבעיות המרכזיות של בן סלמאן היא התלות בארה"ב. וושינגטון מספקת לסעודיה סיוע צבאי ומודיעיני, אך אין פירוש הדבר שהיא מוכנה להתערב ישירות בכל עימות שבו הממלכה נתונה למתקפה.
הפער בין התמיכה האמריקאית בסעודיה לבין הפעילות הצבאית שנקטה וושינגטון נגד החות'ים כאשר תקפו את ישראל מעלה שאלות על סדרי העדיפויות של ממשל דונלד טראמפ. מבחינת ריאד, קשה להתעלם מהאפשרות שבשעת מבחן ארה"ב מעדיפה לנהל את העימות האזורי בהתאם לשיקוליה שלה, גם אם הדבר יותיר את סעודיה חשופה לאיומים.
טראמפ השיג הסכם הפסקת אש עם החות'ים במאי 2025, במסגרת ההסכם התחייבה ארה"ב להפסיק את התקיפות על החות'ים והחות'ים התייבו להפסיק לתקוף כלי שיט אמריקנים בים האדום ובמיצר באב אלמנדב.
לפי הערכת גורמים מדיניים, טראמפ מעוניין לשמור על הפסקת האש הזו ואינו רוצה להפר אותה בגלל בחירות האמצע לקונגרס, טראמפ עצמו אמר אמש כי"החות'ים מתנהגים בצורה רעה מאוד. חשבתי שהם למדו לקח לפני שנה כשהפצצנו להם את הצורה ולבקשתם עצרנו". לדבריו, "הם היו בשקט במשך הרבה זמן, אבל עכשיו הם צצו שוב, כנראה בהוראת איראן, שהיא מדינה כושלת , בלי צי, בלי חיל אוויר,בצורה מאוד לא נעימה, פוגעים בסעודיה, ובכוונה מנסים להביא לעליית מחירי הנפט, כנראה לפני הבחירות בארה"ב , לא יפה. אהיה שם אחרי הבחירות, ולעולם לא אשכח!
המצב מסבך את שיקוליו של בן סלמאן, אם יסתמך על וושינגטון שתספק את המענה הצבאי המכריע, הוא עלול לגלות שהממשל האמריקאי אינו מוכן לשאת בכל מחיר הכרוך בהגנה על הממלכה. מנגד, פעולה סעודית עצמאית ונרחבת עלולה להרחיב את המלחמה ולהגדיל את המחיר הכלכלי והביטחוני.
מותו של אזרח אמריקאי במתקפה החות'ית האחרונה עשוי להגביר את הלחץ על טראמפ להגיב, עם זאת, אין ודאות שהממשל ישנה את מדיניותו או יבחר בהתערבות צבאית ישירה. הימנעות אמריקאית ממענה משמעותי נגד החות'ים עלולה להעמיק את החששות בריאד בנוגע לאמינות התמיכה האמריקאית, ובמקביל להעניק לאיראן ולבעלי בריתה מרחב פעולה נוסף.
החות'ים מאיימים על חזונו הכלכלי של בן סלמאן
לדברי גורמים ביטחוניים,הפגיעה במתקנים הסעודיים אינה מסתכמת בנזק פיזי או בשאלת ההגנה על האזרחים. היא נוגעת בלב התוכנית הכלכלית של בן סלמאן( חזון 2030), המבקש להפוך את סעודיה ממדינה הנשענת בעיקר על הכנסות מנפט למרכז בינלאומי של עסקים, השקעות, תיירות ובידור.
החזון הזה מחייב יציבות ביטחונית ואמון מצד חברות בינלאומיות, משקיעים ואורחים זרים. מתקפות טילים על ריאד והשבתת נמל התעופה המרכזי של הממלכה עלולות לערער את התחושה שסעודיה היא יעד בטוח להשקעות ולפעילות עסקית.
להערכת גורמים ביטחוניים, הנזק שגורמות מתקפות החות'ים לתשתיות הסעודיות גדול מהנזק שהממלכה מצליחה להסב לארגון. מצב כזה עלול לפגוע באמון המשקיעים ולהעלות שאלות בנוגע ליכולתה של סעודיה להגן על נכסיה האסטרטגיים.
הנהגת הממלכה מנסה לשדר עסקים כרגיל ולהמשיך לקיים אירועים כלכליים ופוליטיים בינלאומיים. אולם הפער בין התדמית שסעודיה מבקשת להציג לבין המציאות הביטחונית עלול להתחדד כאשר אורחים זרים וחברות בינלאומיות נדרשים לשקול את הסיכונים הכרוכים בהגעה לממלכה או בניהול פעילות עסקית בה.
מבחינה זו, החות'ים מצליחים לפגוע בבן סלמאן גם בלי להשיג הישג צבאי מכריע. הם מאלצים אותו להקצות משאבים להגנה, להקדיש תשומת לב מתמדת לאיום ולשאת בסיכון שהסלמה נוספת תפגע בתוכניותיו הכלכליות.
הים האדום ובאב אל־מנדב-החזית מתרחבת
האיום החות'י אינו מוגבל עוד לשטח סעודיה. יכולתם לשגר טילים וכטב"מים, לאיים על אוניות מסחר ולשבש את התנועה הימית מעניקה להם השפעה החורגת ממשקלם הכלכלי והדמוגרפי.
הים האדום ומיצר באב אל-מנדב הם עורקי מסחר מרכזיים, והפגיעה בתנועת השיט בהם עלולה להשפיע על שרשראות אספקה, עלויות הובלה ושווקי אנרגיה. הסיכון מתעצם כאשר השיבושים בנתיבי השיט מצטרפים למשבר במיצר הורמוז, שהחריף בעקבות המלחמה עם איראן.
לאחר התקיפה בנמל התעופה בצנעא ביולי, שאותה ייחסו החות'ים לסעודיה, הכריז ארגון "אנצאר אללה" החות'י על מדיניות של תגובה הדדית והטיל מגבלות על התנועה הימית הסעודית בים האדום.
לדברי גורמים ביטחוניים,הסכנה האסטרטגית היא הפיכת חופש השיט הבינלאומי לקלף מיקוח בידי ארגון חמוש. מצב כזה אינו פוגע רק בסעודיה, אלא גם במדינות ובחברות התלויות בנתיבי הסחר. הוא מחייב שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי, אך גם מדיניות שתצמצם את יכולתם של החות'ים להשתמש באיום הימי להשגת יעדים פוליטיים.
למעשה, אומרים גורמים ביטחוניים,בפני בן סלמאן עומדות שתי אפשרויות מרכזיות, ושתיהן כרוכות בסיכונים. הראשונה היא להרחיב את המערכה הצבאית, בתקווה להחליש את החות'ים, לפגוע ביכולותיהם ולהחזיר לסעודיה את כוח ההרתעה. הממשלה התימנית החוקית הנתמכת בידי ריאד כבר הכריזה על מתקפה חדשה, וסעודיה חידשה את ההפצצות נגד הארגון.
אלא שניסיון העבר מעלה ספקות באשר ליכולת להכריע את החות'ים באמצעות כוח צבאי בלבד. לפני כעשור הובילה סעודיה מערכה נרחבת בתימן, שגרמה למשבר הומניטרי קשה, אך לא הביאה לחיסול הארגון או לסיום שליטתו בצפון המדינה. החות'ים צברו ניסיון קרבי והוכיחו כי הם מסוגלים להמשיך לפעול גם מול יריב בעל משאבים עדיפים.
האפשרות השנייה היא הסדר מדיני, אך גם היא אינה פשוטה, איראן כבר הציעה לתווך, כניסה למשא ומתן בשעה שהחות'ים ממשיכים לתקוף מטרות בשטח סעודיה עלולה להתפרש ככניעה ללחץ הצבאי. מנגד, הימנעות ממגעים מדיניים עלולה להאריך את המלחמה ולשחוק את המשאבים הסעודיים.
לא מן הנמנע כי סעודיה תנסה תחילה להחליש את החות'ים ורק לאחר מכן תבחן הסדר לסיום העימות. כנראה שבריאד סבורים כי מוקדם מדי לנהל משא ומתן עם ארגון שעדיין מסוגל לבצע מתקפות בהיקף כזה.
אולם ייתכן שהמפתח אינו נמצא רק בתימן, אלא גם במלחמה בין ארה"ב לאיראן. הדרך המעשית ביותר מבחינת סעודיה היא סיום המלחמה בין וושינגטון לטהראן, במסגרת הסכם מדיני שיחייב את איראן להביא להפסקת התקיפות החות'יות נגד הממלכה.
המבחן האמיתי של יורש העצר
לדביר גורמים ביטחוניים, הכישלון המרכזי של סעודיה אינו בהכרח חוסר היכולת ליירט כל טיל או כטב"מ, אלא הקושי לגבש אסטרטגיה שתשנה את המציאות הביטחונית לאורך זמן.
כל עוד החות'ים מסוגלים לבחור את מועד התקיפות ואת יעדיהן, בעוד סעודיה נדרשת להגיב ולשקם את הנזקים, נשמר בידיהם יתרון ביוזמה וביכולת להכתיב את סדר היום.
בן סלמאן צריך להתמודד בעת ובעונה אחת עם האיום על אזרחי הממלכה, עם הצורך להגן על מתקניה האסטרטגיים ועם הסיכון לפגיעה בחזונו הכלכלי. הרחבת המלחמה עלולה להעמיק את המחיר שהוא משלם, ואילו הסדר מדיני שאינו מטפל ביכולות הצבאיות של החות'ים עלול להותיר את האיום בעינו.
החות'ים אינם צריכים לנצח את סעודיה במלחמה כוללת כדי להשיג הישגים, אומרים גורמים ביטחוניים, די להם להמשיך לשבש את שגרת החיים, לאיים על מתקנים חיוניים, לפגוע בתחושת הביטחון ולהרתיע משקיעים כדי להפעיל לחץ על הנהגת הממלכה.
המבחן של מוחמד בן סלמאן הוא אפוא לא רק כיצד יגיב למתקפה הבאה, אלא כיצד יצליח לעצור את האיום בלי להיגרר למלחמת התשה נוספת. לשם כך הוא יידרש לשלב הגנה אפקטיבית, מודיעין מדויק, חיזוק הכוחות התימניים המתנגדים לחות'ים ומדיניות מדינית שתצמצם את מרחב הפעולה של הארגון.
בשלב זה, החות'ים מצליחים לכפות על סעודיה מציאות ביטחונית קשה, בעוד הפתרון תלוי לא רק בהחלטות שיתקבלו בריאד, אלא גם בהתפתחויות בוושינגטון ובטהראן. כל עוד אין אסטרטגיה המסוגלת לחבר בין הפעולה הצבאית לבין יעד מדיני ברור, סעודיה מסתכנת בהמשך מלחמה יקרה ומתישה, מבלי להבטיח את הביטחון שעליו נשען עתידה הכלכלי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
