מלחמתה של סעודיה בחות'ים נמשכת כבר יותר מעשור, אך ריאד עדיין מתקשה להשיג את יעדיה ולנטרל את האיום שמציב הארגון הנתמך בידי איראן.
ניתוח בעיתון הלבנוני "אל אח'באר", שופרו של חזבאללה, מצביע על שורה של כשלים מודיעיניים ואסטרטגיים, ובהם הערכת חסר של יכולות החות'ים, קושי לתרגם מידע מודיעיני לפעולה צבאית אפקטיבית והסתמכות מתמשכת על ארצות הברית.
במאמר שפרסם ב-15 באוקטובר 2026, טוען הפרשן לוקמאן עבדאללה כי הכישלון הסעודי נובע, בין היתר, מחוסר הבנה של המציאות בתימן ומהערכת חסר של היריב.
לדבריו, סעודיה פעלה במשך שנים מתוך "מבט מתנשא כלפי תימן, שהוביל להערכת חסר של יכולותיה ושל הפוטנציאל הטמון בה".
הגישה הזאת, לפי עבדאללה, מנעה מריאד להבין את עומק השינוי שעברו החות'ים ואת יכולתם להתאים את עצמם למציאות הצבאית המשתנה. במקום להכיר בכך שמדובר בכוח צבאי בעל יכולות הולכות ומתפתחות, סעודיה המשיכה להעריך כי תוכל להכריע אותו באמצעות יתרונה הצבאי והאווירי.
הכישלון המודיעיני בא לידי ביטוי גם בהיערכות לקראת סבבי הלחימה האחרונים. לדברי עבדאללה, "אי אפשר לומר שסעודיה הופתעה ממנה". החות'ים נערכו מראש, גייסו פעילים, הגבירו את האימונים והכינו את כוחותיהם לקראת אפשרות של הסלמה. למרות זאת, סעודיה לא הצליחה למנוע את התפתחות האיום ולא נערכה באופן מספק להתמודד עמו.
על פי גורמים ביטחוניים, ארה"ב הזהירה את סעודיה מבעוד מועד מפני האפשרות שהחות'ים ישתלטו על אזורים הקרובים למיצר באב אלמנדב.
לדבריהם, המידע הזה מעלה שאלה קשה, האם הבעיה של סעודיה היא היעדר מודיעין, או חוסר היכולת להפוך את המידע שברשותה להחלטות ולפעולות בזמן? נראה כי גם כאשר מגיעות אזהרות, אין בהן בהכרח כדי להבטיח היערכות מתאימה או שינוי בתפיסת הלחימה.
בעיה נוספת היא היכולת הצבאית שפיתחו החות'ים לאורך השנים. ארגון "אנצאר אללה" אינו מסתמך עוד רק על אמצעי לחימה שהועברו אליו מבחוץ, אלא מפעיל מערך הכולל טילים, כטב"מים ואמצעים טכנולוגיים נוספים. היכולות האלה מאפשרות לו לאיים על מטרות צבאיות ואסטרטגיות, לפגוע בתשתיות ולשבש את התנועה הימית באזור.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי רובו של הנשק האסטרטגי של החות'ים, ובכלל זה טילים וכטב"מים, מוסתר במתקנים תת קרקעיים ומבוצרים. להערכתם, פריסת הנשק במתקנים כאלה מקשה על איתורו ועל השמדתו בתקיפות אוויריות, ומאפשרת לחות'ים לשמר חלק ניכר מיכולותיהם גם תחת לחץ צבאי מתמשך.
ההערכה הזאת מתיישבת עם מידע פומבי על קיומם של מתקני נשק תת קרקעיים של החות'ים.
באוקטובר 2024 הודיע הפנטגון כי כוחות אמריקניים תקפו חמישה מתקני אחסון נשק תת קרקעיים ומבוצרים באזורים שבשליטת החות'ים. לפי ההודעה האמריקנית, המתקנים הכילו רכיבי נשק מתקדמים ששימשו את הארגון בתקיפות נגד כלי שיט. גם פיקוד המרכז של צבא ארה"ב דיווח על תקיפת מתקנים תת קרקעיים שבהם אוחסנו טילים, רכיבי נשק ותחמושת.
מבחינת סעודיה, משמעות הדבר היא שיתרון אווירי אינו מבטיח את נטרול האיום. כל עוד חלק משמעותי מהיכולות הצבאיות של החות'ים מוסתר מתחת לפני הקרקע, קשה יותר להשמיד את מאגרי הנשק ולמנוע מהארגון להמשיך להפעילם. מדובר באתגר מבצעי שמחייב מודיעין מדויק, יכולת לאתר מתקנים מוגנים ותוכנית פעולה שאינה מסתמכת על תקיפות אוויריות בלבד.
לצד הקושי הצבאי, אומרים גורמים ביטחוניים, סעודיה מתמודדת גם עם שחיקה במערך הבריתות שלה בתימן.
ריאד לא הצליחה לשמר את רשת הכוחות המקומיים שאיחוד האמירויות סייעה לבנות.
הקושי לשמר בריתות מקומיות פוגע ביכולתה של סעודיה להשפיע על המתרחש בשטח באמצעות בעלי ברית תימנים. הוא גם מקשה על יצירת חזית אחידה נגד החות'ים, בעוד הארגון עצמו מצליח לשמור על מבנה צבאי ופוליטי שמאפשר לו להמשיך במאבק.
לכך מצטרפת התלות הסעודית בארה"ב. למרות השקעותיה העצומות של ריאד בביטחון ובחימוש, היא עדיין זקוקה לסיוע אמריקני בתחומי המודיעין, ההגנה האווירית והיכולות הצבאיות המתקדמות.
התלות הזאת נעשית בעייתית במיוחד כאשר וושינגטון עסוקה בעימותים בזירות אחרות, ובראשן המלחמה מול איראן. ארה"ב אינה יכולה או אינה בהכרח מעוניינת להפנות את מלוא משאביה לכל זירה שבה סעודיה מבקשת סיוע. גם מדינות אירופה נזהרות ממעורבות צבאית רחבה נוספת באזור.
מבחינת ריאד, מדובר בבעיה אסטרטגית, היא מבקשת להגן על האינטרסים שלה ולבלום את החות'ים, אך אינה יכולה להניח שארה"ב תתערב בכל פעם שהאיום מתגבר. במקביל, אין בידיה פתרון צבאי פשוט שיביא להכרעה מהירה.
לסיכום, אומרים גורמים ביטחוניים, הכישלון הסעודי בתימן אינו נובע מסיבה אחת. הוא משקף שילוב של הערכת חסר של היריב, קשיים מודיעיניים, התפתחות היכולות הצבאיות של החות'ים, קושי לשמר בריתות מקומיות ותלות בגורם חיצוני שאינו מחויב להתערב בכל עימות.
הנשק המוסתר במתקנים תת קרקעיים ממחיש עד כמה קשה לנטרל את האיום באמצעות כוח אווירי בלבד.
יותר מעשור לאחר תחילת המערכה, סעודיה עדיין ניצבת בפני אותה שאלה אסטרטגית, כיצד ניתן להכריע ארגון שהצליח לשרוד שנים של תקיפות, לפתח יכולות צבאיות ולשמר את שליטתו בחלקים נרחבים מתימן. כל עוד ריאד לא תגבש מענה משולב למודיעין, ללחימה, לבריתות המקומיות ולתלות שלה בסיוע אמריקני, קשה לראות כיצד תצליח להשיג הכרעה יציבה.
הרעה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
