המזרח התיכון ניצב בפני אפשרות של הסלמה צבאית נוספת. המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן, המתנהל באמצעות מתווכים, תקוע, האיומים מתחדשים וההיערכות הצבאית נמשכת. הסכנה המרכזית היא מיסקלקולציה, טעות בהערכת כוונות היריב, שעלולה לגרור את הצדדים למלחמה גם אם לא תכננו לפתוח בה בעיתוי הנוכחי.
העיתוי רגיש במיוחד. בישראל נערכות הבחירות לכנסת בשבוע הבא, ובארה"ב יתקיימו בחירות האמצע לקונגרס ב־3 בנובמבר. גורמים מדיניים בכירים בישראל מעריכים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא דונלד טראמפ מתואמים היטב ונחושים לקדם מהלך צבאי נרחב נגד איראן, שמטרתו להפיל את המשטר, להסיר את האיום הגרעיני וליצור סדר אזורי חדש, שיאפשר בין היתר להרחיב את הסכמי אברהם ולצרף אליהם את סעודיה.
עם זאת, גורמים מדיניים אומרים כי ישראל אינה מעוניינת במלחמה חדשה לפני הבחירות לכנסת. לדבריהם, אם יתקבל מידע מודיעיני מוצק שלפיו איראן מתכוונת לתקוף את ישראל, היא עשויה להחליט על מכת נגד מקדימה.
נתניהו מבקש לשנות את המשוואה
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי מבחינת ישראל, האיום האיראני אינו עניין שניתן להסתפק בניהולו לאורך זמן. בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1 אמר כי ישראל ניצבת בפני איום קיומי, והאשים את המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי בכך שהורה לחדש את פיתוח הפצצה הגרעינית.
נתניהו הציג את הפלת המשטר האיראני כדרך היחידה להסיר את האיום אחת ולתמיד, ואמר כי זו ההנחיה שנתן לצה"ל, למוסד ולגופי הביטחון. הוא הוסיף כי טראמפ שותף לעמדה שלפיה יש להשלים את המערכה נגד איראן, וציטט את הנשיא האמריקאי באומרו כי ארה"ב מוכנה לסיים את המלאכה יחד עם ישראל.
המסר הישראלי חורג אפוא מהשאיפה לפגוע בתוכנית הגרעין וביכולות הצבאיות של איראן. שינוי המשטר מוצג כיעד אסטרטגי, אך השאלה היא אם ניתן להשיגו באמצעות כוח צבאי בלבד, ומה יהיה המחיר האזורי של ניסיון כזה.
לפי דיווחים בעיתון הבריטי "פייננשל טיימס", נתניהו ביקש לחדש תקיפות רחבות היקף נגד איראן ואף הנחה את צה"ל לגבש תוכניות למתקפה חדשה. בדיווח שפורסם ב-21 באוקטובר נאמר כי ישראל נערכה לתקיפות שנועדו לפגוע במתקני גרעין, באתרים הקשורים למשטר ובתשתיות אזרחיות, לרבות מתקני אנרגיה. לפי מקורות שצוטטו בדיווח, טראמפ התנגד לחידוש המלחמה לפני הבחירות בארה"ב, אך האפשרות לחידוש הלחימה בשבועות שלאחר מכן לא נשללה.
גם טראמפ אינו מעוניין בעימות צבאי נרחב עם איראן לפני בחירות האמצע ב-3 בנובמבר. מלחמה ממושכת, נפגעים אמריקאים, עלייה במחירי האנרגיה והתרחבות העימות לזירות נוספות עלולים לפגוע בו פוליטית בתקופה שבה הוא מבקש לשמר את כוחו של מחנהו בקונגרס.
הדילמה של הנשיא מורכבת. תקיפה שלא תשיג תוצאה ברורה עלולה לגרור את ארצות הברית למלחמה נוספת ללא אסטרטגיית יציאה, ואילו הימנעות מפעולה עלולה להתפרש כחולשה ולאפשר לאיראן לשמר את יכולותיה ואת מנופי הלחץ האזוריים שלה.
גם טהראן מבינה את הרגישות הפוליטית בוושינגטון. בדיווח של רויטרס מ-20 באוקטובר, שהתבסס על שיחות עם בכירים איראנים, נטען כי איראן מאריכה במכוון את המשא ומתן כדי להחליש את טראמפ לקראת הבחירות, ואינה מעוניינת להעניק לו הישג מדיני שיוכל להציג לבוחריו.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן מנסה להפוך את הזמן לכלי לחץ. היא אינה חייבת לנצח את ארה"ב בשדה הקרב כדי להקשות עליה. די לה להאריך את המשבר, לשמר את האיום על נתיבי האנרגיה ולהגדיל את המחיר הכלכלי והפוליטי שמשלמת וושינגטון. אלא שהאסטרטגיה הזאת עלולה גם לשכנע את טראמפ כי המשא ומתן מיצה את עצמו וכי נדרשת פעולה צבאית כדי לשבור את המבוי הסתום.
איראן משדרת מוכנות למלחמה, על רקע הדיווחים על אפשרות לחידוש התקיפות, צוטט אתמול גורם ביטחוני איראני בכיר בטלוויזיה הממלכתית באומרו כי טהראן נערכת ל"מלחמה כוללת, רב שכבתית ורחבת היקף". לדבריו, איראן קיבלה "החלטה סופית" להגיב לכל מעשה תוקפנות, פעולה צבאית או התנקשות, ללא הגבלות.
ההצהרות נועדו להרתיע את ישראל ואת ארה"ב, אך הן גם מצמצמות את מרחב התמרון של ההנהגה האיראנית. הימנעות מתגובה לאחר תקיפה עלולה להתפרש כחולשה, ואילו תגובה רחבה עלולה לגרור את איראן למלחמה שהיא מבקשת למנוע.
במקביל, איראן מתעקשת על תנאיה לחידוש המשא ומתן. יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קאליבאף, אמר למפקד צבא פקיסטן, אסים מוניר, כי ארצות הברית לא תזכה באמון איראן אלא אם תמלא את שבעת התנאים שהציגה טהראן בניו יורק. שר החוץ עבאס עראקצ'י הבהיר כי חידוש השיחות מותנה בהסרת האיומים והסנקציות האמריקאיים ובמילוי תנאיה של איראן לסיום המלחמה. לדבריו, הדרך להתקדמות תיפתח רק כאשר הממשל האמריקאי יכיר בכך שאין לו אפשרויות צבאיות.
הפער בין העמדות נותר עמוק. וושינגטון מבקשת להוכיח שהלחץ הצבאי והכלכלי יכול לשנות את התנהלותה של טהראן, ואילו איראן מנסה להוכיח שלא ניתן לכפות עליה הסדר באמצעות כוח. ככל שהמבוי הסתום נמשך, גובר החשש שההכרעה תעבור משולחן המשא ומתן לשדה הקרב.
גורמים ביטחוניים אומרים כי הבעיה אינה רק הפער בין דרישות הצדדים, אלא גם היעדר אמון בכך שהסכם אפשרי יישמר. איראן טוענת כי תקיפות אמריקאיות וישראליות בעבר פגעו בתהליכי משא ומתן, ולכן היא דורשת ערבויות והסרת איומים. בישראל ובארה"ב, מנגד, חוששים שהפסקת הלחץ תאפשר לטהראן לשקם את יכולותיה הצבאיות והגרעיניות.
במצב כזה, המשא ומתן עלול להימשך באופן פורמלי בלי להתקרב להסכם. הצדדים עשויים להשתמש בו כדי להרוויח זמן ולשפר את היערכותם, בעוד שהחשדנות ההדדית מקשה עליהם להבחין בין צעדים הגנתיים לבין הכנות לתקיפה.
גורמים ביטחוניים בכירים מזהירים כי התקופה הקרובה רגישה במיוחד למהלכים שיתפרשו כהכנות למלחמה. תנועות כוחות, שינויים בכוננות, פינוי אנשי צוות דיפלומטיים או מידע מודיעיני חלקי על שיקום היכולות האיראניות עלולים להתפרש כסימנים לכך שהחלטה לתקוף כבר התקבלה. כאשר האמון נמוך, גם צעד שנועד להרתיע עלול להיתפס כהוכחה לכך שהיריב עומד לתקוף, ולהוביל לתגובה מקדימה.
החשש מתרחב למפרץ ולתימן,החשש מהסלמה אינו מוגבל לזירה האיראנית. לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, ארצות הברית נערכת להורות על עזיבה של חלק מאנשי הצוות ובני משפחותיהם המוצבים בשגרירויות באזור המפרץ, בין היתר על רקע החשש מעימות מחודש עם החות'ים בתימן, הנתמכים בידי איראן.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, השגרירויות האמריקאיות בירדן, בסעודיה, באיחוד האמירויות, בקטאר ובבחריין קיבלו את ההוראה. לפי גורמים אמריקאים שצוטטו בדיווחים, ההיערכות עשויה לכלול גם פינוי נרחב של אנשי הצוות ובני משפחותיהם מסעודיה.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי אם הלחימה עם איראן תחודש, החות'ים עלולים לפתוח חזית נוספת באמצעות תקיפות נגד מטרות אמריקאיות, ישראליות או סעודיות, או באמצעות איום על נתיבי השיט בים האדום. התפתחות כזאת עלולה לסבך את ארה"ב במערכה רחבה יותר.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי היתרון האזורי של איראן מבוסס גם על יכולתה להפעיל לחץ באמצעות בעלי בריתה. החות'ים ממלאים תפקיד מרכזי במשוואה הזאת בשל מיקומם סמוך לבאב אל־מנדב ולנתיבי השיט בים האדום. אם העימות בין איראן לישראל ולארה"ב יתחדש, טהראן תוכל להרחיב את הלחץ על יריביה גם בלי להפעיל בעצמה את מלוא כוחה הצבאי.
האם המלחמה רק נדחתה?
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הכדור נמצא למעשה בידי איראן. לדבריהם, לישראל ולארצות הברית אין עניין לפתוח במלחמה לפני הבחירות, אך לאחר 3 בנובמבר עשויה התמונה להשתנות. הם מעריכים כי נתניהו וטראמפ נחושים להסיר את האיום הגרעיני האיראני ולפעול לשינוי המשטר, וכי אם לא תושג פריצת דרך מדינית, השאלה המרכזית תהיה עיתוי המהלך הצבאי והיקפו.
אולם אין ודאות שהמלחמה תידחה עד לאחר הבחירות. יש להביא בחשבון גם תרחיש הפוך, שבו ההנהגה האיראנית תחליט לטרוף את הקלפים וליזום מתקפה לפני הבחירות בישראל ובארצות הברית, מתוך הערכה שהיריבים מצפים לריסון זמני ושחלון ההזדמנויות שלה הולך ונסגר. אם טהראן תאמין שתקיפה ישראלית או אמריקאית מתקרבת, היא עלולה להעדיף פעולה מקדימה על פני המתנה.
זהו התרחיש המסוכן ביותר: כל צד מאמין שהיריב עומד לתקוף, וכל אחד מנסה להקדים אותו. כך עלולה להתרחש מיסקלקולציה שתהפוך את ההיערכות למלחמה למלחמה בפועל.
הבחירות עשויות לדחות החלטות, אך אינן מבטיחות למנוע אותן. אם המשא ומתן ימשיך להיות תקוע, האיומים יחריפו וההיערכות הצבאית תימשך, המזרח התיכון עלול למצוא את עצמו בדרך לעימות נוסף, שבו איראן, ישראל, ארה"ב והחות'ים יהיו חלק ממערכת אזורית אחת. במקרה כזה, גם פעולה מוגבלת עלולה להצית שרשרת תגובות שתהיה קשה לעצירה, ותוצאותיה יורגשו הרבה מעבר למזרח התיכון.
הערה:פורסם לראושנה ב"אפוק"
