למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
האולטימטום של טראמפ לאיראן הופך למבחן אמינות אישי ולצומת אסטרטגי, כאשר איום אמריקני ישיר מתנגש בהרתעה האיראנית ובחשש מפגיעה בכלכלת האנרגיה העולמית, ייתכן שבסופו של דבר טראמפ יבחר במהלך מדוד שימנע הידרדרות לעימות אזורי רחב אך ישמר את אפקט ההרתעה.
האם חזרתו האפשרית של רזא פהלווי לאיראן תוכל להפוך לזרז להפלת המשטר, או שתישאר מהלך סמלי מול עוצמת מנגנוני הביטחון והיעדר בסיס כוח פנימי?
הזירה התודעתית הפכה לאחד משדות הקרב המרכזיים של העימות האזורי, חיסולם של שחקני מפתח במכונת התעמולה של איראן ושלוחותיה יוצר ואקום תקשורתי, מערער את יכולת גיבוש הנרטיב ומחליש את השפעת ציר ההתנגדות על דעת הקהל והמערכת האזורית.
ישראל פוגעת בכוחות הבאסיג' באיראן ומחסלת את מפקדיו, משמרות המהפכה נשחקים בהדרגה, ומפגינים איראנים ממתינים לקריאה אסטרטגית של טראמפ לפתיחת גל מחאה המוני ברחובות.
העימות הצבאי הפך למלחמת התשה אזורית, שבה איראן מנצלת את קלף האנרגיה ומיצרי הורמוז כדי להגביל את ארה"ב וישראל, להציב אותן בפני דילמות קשות בין הסלמה להפסקת המלחמה, ולעצב מחדש את מאזן הכוחות באזור.
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
מי ינהיג את איראן ביום שאחרי? חיסולו של עלי לאריג'אני מטלטל את מוקדי הכוח בצמרת האיראנית ומציב את מוג'תבא ח'מינאי בפני מבחן הישרדות,מעמדם של מפקדי "משמרות מהפכה" מתחזק.
למרות התלות הכלכלית העמוקה של איראן במדינות המפרץ, ההנהגה האיראנית מהמרת על הסלמה צבאית נגדן כדי להפעיל לחץ אזורי ובינלאומי להפסקת המלחמה.
בזמן שאיראן שקועה במלחמה, מוג'תבא ח'מינאי, המנהיג העליון החדש נעלם מהזירה, ומותיר מאחוריו שמועות על פציעה, מאבקי כוח ושאלה מי באמת מנהל את המדינה.
למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
האולטימטום של טראמפ לאיראן הופך למבחן אמינות אישי ולצומת אסטרטגי, כאשר איום אמריקני ישיר מתנגש בהרתעה האיראנית ובחשש מפגיעה בכלכלת האנרגיה העולמית, ייתכן שבסופו של דבר טראמפ יבחר במהלך מדוד שימנע הידרדרות לעימות אזורי רחב אך ישמר את אפקט ההרתעה.
האם חזרתו האפשרית של רזא פהלווי לאיראן תוכל להפוך לזרז להפלת המשטר, או שתישאר מהלך סמלי מול עוצמת מנגנוני הביטחון והיעדר בסיס כוח פנימי?
הזירה התודעתית הפכה לאחד משדות הקרב המרכזיים של העימות האזורי, חיסולם של שחקני מפתח במכונת התעמולה של איראן ושלוחותיה יוצר ואקום תקשורתי, מערער את יכולת גיבוש הנרטיב ומחליש את השפעת ציר ההתנגדות על דעת הקהל והמערכת האזורית.
ישראל פוגעת בכוחות הבאסיג' באיראן ומחסלת את מפקדיו, משמרות המהפכה נשחקים בהדרגה, ומפגינים איראנים ממתינים לקריאה אסטרטגית של טראמפ לפתיחת גל מחאה המוני ברחובות.
העימות הצבאי הפך למלחמת התשה אזורית, שבה איראן מנצלת את קלף האנרגיה ומיצרי הורמוז כדי להגביל את ארה"ב וישראל, להציב אותן בפני דילמות קשות בין הסלמה להפסקת המלחמה, ולעצב מחדש את מאזן הכוחות באזור.
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
מי ינהיג את איראן ביום שאחרי? חיסולו של עלי לאריג'אני מטלטל את מוקדי הכוח בצמרת האיראנית ומציב את מוג'תבא ח'מינאי בפני מבחן הישרדות,מעמדם של מפקדי "משמרות מהפכה" מתחזק.
למרות התלות הכלכלית העמוקה של איראן במדינות המפרץ, ההנהגה האיראנית מהמרת על הסלמה צבאית נגדן כדי להפעיל לחץ אזורי ובינלאומי להפסקת המלחמה.
בזמן שאיראן שקועה במלחמה, מוג'תבא ח'מינאי, המנהיג העליון החדש נעלם מהזירה, ומותיר מאחוריו שמועות על פציעה, מאבקי כוח ושאלה מי באמת מנהל את המדינה.
