מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
הלחץ האמריקני מכוון למשטר הקיצוני אך המחיר משולם ברחוב האיראני.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן באזור הורמוז היא שברירית וזמנית בלבד, השיחות על מיצר הורמוז נמשכות, אך הסיכון להסלמה צבאית גדולה נותר בעינו, כאשר מיצר הורמוז עומד במרכז העימות האסטרטגי.
המאבק סביב מיצר הורמוז אינו רק על חופש השיט, טהרן מנסה להפוך את הישגיה הצבאיים למעמד מדיני קבוע, בעוד ארה"ב ומדינות המפרץ מבקשות למנוע ממנה שליטה באחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם.
מחיקת דבריו של הנשיא מסעוד פזשכיאן על שינוי עמדתו של המנהיג העליון כלפי המו"מ עם ארה"ב חושפת את עומק המאבק בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה על עיצוב דרכה של הרפובליקה האסלאמית.
ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
הלחץ האמריקני מכוון למשטר הקיצוני אך המחיר משולם ברחוב האיראני.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן באזור הורמוז היא שברירית וזמנית בלבד, השיחות על מיצר הורמוז נמשכות, אך הסיכון להסלמה צבאית גדולה נותר בעינו, כאשר מיצר הורמוז עומד במרכז העימות האסטרטגי.
המאבק סביב מיצר הורמוז אינו רק על חופש השיט, טהרן מנסה להפוך את הישגיה הצבאיים למעמד מדיני קבוע, בעוד ארה"ב ומדינות המפרץ מבקשות למנוע ממנה שליטה באחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם.
מחיקת דבריו של הנשיא מסעוד פזשכיאן על שינוי עמדתו של המנהיג העליון כלפי המו"מ עם ארה"ב חושפת את עומק המאבק בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה על עיצוב דרכה של הרפובליקה האסלאמית.
ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
