לאחר שנים של תמיכה במשטר אסד, שייח' חכמת אל־היג'רי הופך לדמות מפתח בהתנגדות הדרוזית בדרום סוריה, הוא קורא לבינאום, שולל את ההנהגה החדשה, ואינו רואה בישראל אויב.
טורקיה ניצבת בפני אתגר כפול: כיצד לתמוך בשיקומה של סוריה מבלי לאבד את השפעתה עליה. להערכת גורמים מדיניים, טורקיה לא תטרפד הסכם ביטחוני או נורמליזציה אפשרית בין ישראל לסוריה אך תעמוד על הקווים האדומים והאינטרסים שלה בסוריה.
מאחורי הקלעים מתנהלים מגעים חשאיים במטרה להגיע להסכם בין ישראל לסוריה, בשלב הראשון הסכם ביטחוני ואחר כך הסכם נורמליזציה מלא בין שתי המדינות.
השאלה הגדולה היא האם אבו מוחמד אלג'ולאני, טרוריסט סלפי לשעבר, מסוגל, מבחינה רעיונית ופוליטית , להנהיג מהלך מהפכני של שלום.
ישראל מקיימת פעילות מדינית חשאית מאחורי הקלעים עם הממשל האמריקני וכמה מדינות ערביות כדי לנסות ולקדם בקרוב חתימת הסכמי נורמליזציה חדשים.
אחת המדינות הינה סוריה החדשה שנשיאה הינו אבו מוחמד אלג'ולאני המתקשה להשתלט על המצב הביטחוני במדינה, לכן, ייתכן שייחתם עמו הסכם ביטחוני מוגבל או הסכם אי לוחמה.
האווירה העדתית בסוריה ממשיכה להתחמם מבלי שאבו מוחמד אלג'ולאני מצליח להשתלט על המצב הביטחוני.
בעקבות שחרור מאות עצורים, גואה בסוריה גל אלימות עדתי המאיים על יציבות המדינה כולה. קבוצות קיצוניות מבצעות חיסולים והוצאות להורג של אזרחים, ובראשם משוחררי הצבא של בשאר אסד לשעבר, בעוד שהרשויות שותקות. במקביל, פסק הלכה נדיר קורא לבלום את מעשי הנקם – אך קולו נבלע בתוך כאוס מדמם.
הממשלה החדשה בדמשק מנסה לייצר יציבות פוליטית ושיקום מדיני־כלכלי, אך מציאות עדתית נפיצה, אתגרים אזוריים והרס מתמשך – מאיימים על החלום של "סוריה מאוחדת".
הנשיא הזמני של סוריה מצליח לשוב לקדמת הבמה הדיפלומטית ולזכות באמון המערב, אך ניצב מול אתגרי ליבה – שיקום הכלכלה, איחוי הקרעים הפנימיים והתמודדות עם סוגיית הלוחמים הזרים.
הופעת קבוצות סלפיות אלימות לצד התחזקות דאע"ש מחדש מאיימות על המשטר החדש בדמשק.
שיקום היחסים בין עמאן לדמשק מונע משיקולי תועלת הדדית, על רקע נסיגת איראן מדרום סוריה וחידוש המעורבות האמריקנית.
בירושלים מביטים בחשש ומדגישים כי ישראל לא תתנגד לשיקום סוריה, אך תדרוש שמנגנון הפיקוח שייכלל בהסדרה יבטיח הרחקת חזבאללה ואיראן מהדרום, וכן שימור חופש הפעולה של צה"ל בגזרה.
לאחר שנים של תמיכה במשטר אסד, שייח' חכמת אל־היג'רי הופך לדמות מפתח בהתנגדות הדרוזית בדרום סוריה, הוא קורא לבינאום, שולל את ההנהגה החדשה, ואינו רואה בישראל אויב.
טורקיה ניצבת בפני אתגר כפול: כיצד לתמוך בשיקומה של סוריה מבלי לאבד את השפעתה עליה. להערכת גורמים מדיניים, טורקיה לא תטרפד הסכם ביטחוני או נורמליזציה אפשרית בין ישראל לסוריה אך תעמוד על הקווים האדומים והאינטרסים שלה בסוריה.
מאחורי הקלעים מתנהלים מגעים חשאיים במטרה להגיע להסכם בין ישראל לסוריה, בשלב הראשון הסכם ביטחוני ואחר כך הסכם נורמליזציה מלא בין שתי המדינות.
השאלה הגדולה היא האם אבו מוחמד אלג'ולאני, טרוריסט סלפי לשעבר, מסוגל, מבחינה רעיונית ופוליטית , להנהיג מהלך מהפכני של שלום.
ישראל מקיימת פעילות מדינית חשאית מאחורי הקלעים עם הממשל האמריקני וכמה מדינות ערביות כדי לנסות ולקדם בקרוב חתימת הסכמי נורמליזציה חדשים.
אחת המדינות הינה סוריה החדשה שנשיאה הינו אבו מוחמד אלג'ולאני המתקשה להשתלט על המצב הביטחוני במדינה, לכן, ייתכן שייחתם עמו הסכם ביטחוני מוגבל או הסכם אי לוחמה.
האווירה העדתית בסוריה ממשיכה להתחמם מבלי שאבו מוחמד אלג'ולאני מצליח להשתלט על המצב הביטחוני.
בעקבות שחרור מאות עצורים, גואה בסוריה גל אלימות עדתי המאיים על יציבות המדינה כולה. קבוצות קיצוניות מבצעות חיסולים והוצאות להורג של אזרחים, ובראשם משוחררי הצבא של בשאר אסד לשעבר, בעוד שהרשויות שותקות. במקביל, פסק הלכה נדיר קורא לבלום את מעשי הנקם – אך קולו נבלע בתוך כאוס מדמם.
הממשלה החדשה בדמשק מנסה לייצר יציבות פוליטית ושיקום מדיני־כלכלי, אך מציאות עדתית נפיצה, אתגרים אזוריים והרס מתמשך – מאיימים על החלום של "סוריה מאוחדת".
הנשיא הזמני של סוריה מצליח לשוב לקדמת הבמה הדיפלומטית ולזכות באמון המערב, אך ניצב מול אתגרי ליבה – שיקום הכלכלה, איחוי הקרעים הפנימיים והתמודדות עם סוגיית הלוחמים הזרים.
הופעת קבוצות סלפיות אלימות לצד התחזקות דאע"ש מחדש מאיימות על המשטר החדש בדמשק.
שיקום היחסים בין עמאן לדמשק מונע משיקולי תועלת הדדית, על רקע נסיגת איראן מדרום סוריה וחידוש המעורבות האמריקנית.
בירושלים מביטים בחשש ומדגישים כי ישראל לא תתנגד לשיקום סוריה, אך תדרוש שמנגנון הפיקוח שייכלל בהסדרה יבטיח הרחקת חזבאללה ואיראן מהדרום, וכן שימור חופש הפעולה של צה"ל בגזרה.
