במהלך שנועד להבטיח את השפעתה על הזירה הסורית, הודיעה טורקיה על מינויו של סגן שר החוץ הטורקי, נוה יילמאז, לשגריר בדמשק , במקומו של ממלא המקום בורהאן קור־אולו, שמונה לאחר נפילת משטר בשאר אל־אסד בסוף השנה שעברה.
גורמים מדיניים אומרים כי הצעד משתלב בגל שינויים רחב במשרד החוץ הטורקי, והוא מבטא מגמה מובהקת של טורקיה לבסס לעצמה דריסת רגל עמוקה בשטחה של סוריה, שכנתה מדרום.
ילמאז, נחשב לאחד הבכירים הבולטים שעסקו בשנים האחרונות בהינדוס מחדש של המדיניות הטורקית כלפי סוריה.
הוא שירת במשך שנים במערכת המודיעין, והיה שותף לניסיונות להפיל את המשטר הקודם בדמשק , עובדה המעניקה לו השפעה רבה במיוחד על רקע קשריו ההדוקים עם ארגון "הייאת תחריר א-שאם".
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי החלטת טורקיה למנות את יילמאז לשגריר משקפת רצון נחוש להדק את השליטה הטורקית בתיק הסורי ולכפות את תפיסתה, לנוכח התעצמות השפעתם של שחקנים אזוריים אחרים, ובראשם ישראל.
המהלך מגיע בשעה שטורקיה נהנית מהשפעה חסרת תקדים בסוריה, בחסות ארצות הברית, המבקשת מצידה לאזן את הזירה באמצעות שליחה המיוחד לסוריה, תומאס בראק, המשמש גם כשגריר ארה״ב באנקרה. כהונתו של בראק צפויה להתחדש בימים הקרובים, עם תום התקופה שנקבעה לו בצו המינוי המקורי.
לדברי הגורמים הביטחוניים, אין לראות במינויו של נוה יילמאז צעד דיפלומטי שגרתי. מדובר למעשה באדם הבקי היטב בפרטי־פרטים של התיק הסורי, בעל ניסיון צבאי ומדיני רחב וקשרים הדוקים עם מפקדי הפלגים שהרכיבו את הצבא הסורי החדש, כולל "הצבא הלאומי" הנתמך ישירות על ידי טורקיה.
צבא זה ממשיך לפעול בצפון סוריה, בעיקר לאורך קווי החיכוך עם כוחות "סוריה הדמוקרטית"(SDF).
יילמאז, נחשב למי שמכיר היטב את מבנה השלטון הסורי החדש של אחמד א-שרע( אבו מוחמד אלג'ולאני) ואת תהליכי השינוי העוברים עליו, כולל יחסי הרשויות עם מדינות האזור, סעודיה, ארצות הברית ואף רוסיה.
המשימה שלפניו אינה קלה, אך הוא צפוי להיות שחקן מפתח בזירה הסורית, ולפעול לגיבוש הסדר מדיני־ביטחוני שישקף את החזון הטורקי לסוריה החדשה.
האתגרים של טורקיה בסוריה
שני הנושאים המרכזיים עבור טורקיה בזירה הסורית הם ישראל והארגון הכורדי המכונה "כוחות סוריה הדמוקרטיים" (SDF).
על פי גורמים מדיניים, ישראל הצליחה לכפות על טורקיה מגבלות פריסת כוחות שמצמצמות את נוכחותה הצבאית לצפון סוריה בלבד ומונעות ממנה להתפשט למרכז המדינה. טורקיה אף ניסתה בעבר להקים בסיס צבאי במחוז חומס, אך הוא הותקף באפריל האחרון בתקיפה ישראלית.
במקביל, סוגיית "כוחות סוריה הדמוקרטית" נמצאת במבוי סתום עקב החרפת המחלוקות בין ההנהגה הכורדית לבין שלטון המעבר הסורי סביב הסכם 10 במרץ שנחתם בין הנשיא הסורי הזמני אחמד א־שרע(אלג'ולאני) לבין הגנרל מזלום עבדי , מפקד כוחות "סוריה הדמוקרטית".
סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה בשבוע שעבר כי טורקיה תעביר בשבועות הקרובים סיוע צבאי לצפון סוריה במטרה שישמש לטובת לחימה נגד חמושים כורדים בסמיכות לגבול עם טורקיה.
תוכנית הסיוע תכלול בין היתר, מערכות הגנה אווירית, רכבים משוריינים, ציוד ארטילרי ורחפנים.
בינתיים סוריה וטורקיה מחזקות את שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן, שר ההגנה הסורי מרהף אבו קסרה ערך ביקור בטורקיה ב-12 באוקטובר, במסגרת משלחת ממשלתית בכירה שכללה את שר החוץ והפליטים אסעד אל-שיבאני ואת ראש המודיעין הכללי חוסיין אל-סלאמה, לפי סוכנות הידיעות הגרמנית (DPA).
אבו קסרה מסר כי ביקורו בטורקיה מהווה שלב חשוב נוסף בחיזוק שיתוף הפעולה והתיאום בין הצבאות הסורי והטורקי, לטובת שתי המדינות ולקידום הביטחון והיציבות באזור.
בחודש אוגוסט האחרון ערכה משלחת ממשרד ההגנה הסורי שני ביקורים בטורקיה: האחד באוניברסיטת ההגנה הלאומית, והשני במסגרת הכשרה בבית הספר הימי של אותה אוניברסיטה.
במקביל ליישום מהיר של מזכר ההבנות הצבאי בין טורקיה לסוריה, ביקש באחרונה נשיא טורקיה רג'ב טאיפ ארדואן מהפרלמנט להאריך את הסמכתו לשליחת כוחות טורקיים לסוריה למשך שלוש שנים, וציין כי הממשל הסורי החדש זקוק לתמיכה מול ארגונים טרוריסטיים וסדירים.
במסגרת מזכר ההבנות שנחתם ב-13 באוגוסט באנקרה על ידי שרי ההגנה הטורקי והסורי, ביקר מפקד ההגנה והביטחון הכללי של טורקיה, אלקאי אלטינדאג', בדמשק בראש משלחת צבאית, לקיום משא ומתן עם שר ההגנה הסורי, מרהף אבו-קצרה, על נושאי ביטחון והגנה.
ביקור זה התקיים ימים ספורים לאחר פגישה שהתקיימה באנקרה ב-12 באוקטובר, שבה השתתפו שרי החוץ וההגנה ושרי המודיעין משני הצדדים, ונידונו נושאי שיתוף פעולה ביטחוני והגנה, ההתפתחויות בסוריה, ומיזוג כוחות "כוחות סוריה הדמוקרטית" (SDF) במוסדות המדינה בהתאם להסכם מ-10 במרץ. בנוסף נדונו מאבק בארגון "המדינה האסלאמית" ופינוי בתי הכלא והמחנות שבהם מוחזקים מחבלי הארגון ובני משפחותיהם בצפון מזרח סוריה, לצד המצב בדרום סוריה וההשפעה של המעורבות הישראלית על היציבות.
נציג צבאי טורקי אישר בשיחה עם סוכנות "בלומברג" את המשך המאמצים לחזק את היכולות הביטחוניות של סוריה, כולל אספקת ציוד צבאי ולוגיסטי, ופיתוח הצבא הסורי במסגרת עקרון "מדינה אחת- צבא אחד".
טורקיה מסתמכת על תמיכתו של אל-שרע במאבק מול דרישות האוטונומיה הכורדית, ובמיוחד בהפחתת שליטת "SDF" על שדות הנפט והגז, שהטורקים טוענים כי הכנסותיהם מממנות את פעילויות "מפלגת הפועלים הכורדית " (PKK) בהתאם למטרות אלו, ביקש, כאמור, הנשיא ארדואן מהפרלמנט להאריך את הסמכתו לשליחת כוחות טורקיים לסוריה ולעיראק למשך שלוש שנים, החל מ-30 באוקטובר.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי טורקיה הפכה לשחקן מרכזי בסוריה החדשה וכי הנשיא ארדואן פועל בתיאום מלא עם הנשיא טראמפ.
המצב החדש הזה מהווה איום נוסף על ישראל לטווח הארוך בנוסף לאיום הסורי הג'יהאדיסטי של משטרו של אבו מוחמד אלג'ולאני.
במקביל טורקיה מנסה לייצר לעצמה גם דריסת רגל ברצועת עזה ומגבירה את שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם מצרים.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי טורקיה הפכה לאיום ביטחוני והיא פועלת בתנועת מלקחיים לאגף את ישראל מצפון ומדרום, לדבריהם, הנשיא ארדואן רואה את עצמו כמייסד האימפריה העותומנית החדשה ועל פי הצהרותיו הוא רוצה גם להגיע לירושלים ולמסגד אלאקצא.
לכן, ישראל חייבת לפעול בהתאם מבלי לוותר על הקווים האדומים שלה בסוריה וברצועת עזה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
