השליח האמריקאי המיוחד תום בראק אמר בסוף השבוע האחרון כי ישראל אינה מעוניינת להתחייב לגבולות המזרח התיכון כפי שנקבעו כיום על פי הסכם סייקס–פיקו במלחמת העולם הראשונה, וכי יש לה "את היכולת והרצון" לשלוט בלבנון ובסוריה.
את הדברים אמר תום בראק בראיון ב-28 באוגוסט עם מריו נובל שהינו דמות ציבורית אוסטרלית ממוצא לבנוני, המוכר בעיקר בזכות פעילותו כעיתונאי, פרשן פוליטי ומגיש תוכן ברשתות החברתיות.
נובל הוא מנהל ערוץ יוטיוב פופולרי שבו הוא מפרסם ראיונות, ניתוחים פוליטיים ודעות בנושאים שונים, כולל המזרח התיכון, פוליטיקה בינלאומית ועניינים חברתיים.
הוא נחשב לדמות משפיעה בזירה הדיגיטלית, במיוחד בקרב הצעירים והקהילות הערביות ברחבי העולם.
עוד אמר תום בראק כי הנשיא הסורי אחמד אלשרע (אבו מוחמד אלג'ולאני)לא יחתום על הסכמי אברהם עם ישראל, הוא הוסיף: "מבחינת ישראל, הקווים שמגדירה סייקס–פיקו אינם בעלי משמעות. הם ילכו לאן שירצו, מתי שירצו, ויעשו כל דבר כדי להגן על הישראלים ועל גבולותיהם".
כזכור, הסכם סייקס–פיקו הוא הסכם בין בריטניה וצרפת שנחתם ב-1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובמסגרתו חולקו שטחי האימפריה העות'מאנית באזור סוריה וארץ ישראל, מה שהוביל להיווצרות המדינות מודרניות לבנון, סוריה, ירדן ופלסטין המנדטורית שניתנה ליהודים להקמת מדינת ישראל.
תום בראק מתווך בשיחות ישירות בין סוריה לישראל, שנחשפו בגלוי בחודש שעבר. הוא תיאר בראיון את הנשיא הסורי א-שרע כ"פרגמטי", וציין כי שיתוף הפעולה בין המדינות "מצוין", אך צמצם את הציפיות להסכם דיפלומטי רחב יותר.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי ממשל טראמפ מגביר את הלחץ על ישראל ועל סוריה להגיע להסכם ביטחוני או הסכם אי לוחמה ביניהן בחודש הקרוב, לפני כינוס העצרת הכללית של האו"ם במחצית השניה של חודש ספטמבר.
נשיא סוריה אחמד א-שרע יישא לראשונה נאום בעצרת הכללית של האו"ם, גם ראש הממשלה נתניהו אמור לנאום בעצרת הכללית ב-26 בדצמבר, נכון לעכשיו, גורמים מדיניים בירושלים מעריכים כי הסיכוי לפגישה בינו לבין הנשיא הסורי בשולי הדיונים באו"ם הוא נמוך.
גורם מדיני בכיר בירושלים מצטרף להערכתו של השליח האמריקני תום בראק כי נשיא סוריה א-שרע לא יחתום על שום הסכם נורמליזציה עם ישראל, הוא מתנה זאת בנסיגה מלאה של ישראל מרמת הגולן ולישראל אין שום כוונה לוותר על ריבונותה ברמת הגולן שנתמכת על ידי הנשיא טראמפ.
לדבריו, הנשיא טראמפ מחפש הישגים מדיניים במזרח התיכון אך גם ההסכם הביטחוני שארה"ב מנסה לקדם בין ישראל לסוריה נתקל בקשיים, ישראל איננה מוכנה לרדת מכתר החרמון(החרמון הסורי) ולסגת מאזור החיץ שאותו הרחיבה מייד לאחר נפילת משטרו של הנשיא בשאר אסד.
לעומת זאת, הסכם ביטחוני שיביא לפירוז דרום סוריה מנשק, ימנע מטורקיה מלבנות בסיסים צבאיים בסוריה ויאפשר פתיחת מעבר הומניטרי משטח ישראל לדרוזים בסווידא משרת היטב את האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
הנשיא הסורי אחמד א-שרע עומד על כך שישראל תיסוג מכל השטחים שהיא כבשה בסוריה מייד לאחר נפילת משטר בשאר אסד וכי היא תחזור להסכם ההפרדה בינה לבין סוריה משנת 1974.
לכן, להערכתו של הגורם המדיני הבכיר, בזמן שנותר עד לכינוס העצרת הכללית יעשה הממשל האמריקני מאמץ מדיני אינטנסיבי לקרב בין עמדות ישראל וסוריה כדי להגיע לחתימת הסכם ביטחוני.
בינתיים,ישראל שומרת על חופש הפעולה הביטחוני שלה ברחבי סוריה ומבצעת תקיפות של מחבלים ומבצעים מודיעיניים.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הנשיא א־שרע נתפס בעיני ישראל כמי שנע בין חוזקה לחולשה: חזק במידת אחיזתו בחלקים מהרחוב הסורי הסוני, אם כי לא בפלגים הג'יהאדיסטים החמושים,אך הוא חלש מבחינת היכולת למשול במדינה ענייה ורחבת־ידיים הדורשת השקעות חוץ לשיקומה.
החוזקה בקרב הציבור הסוני מעניקה לו מידה של לגיטימציה, אך ויתורים מרחיקי לכת לישראל עלולים לשחוק אותה.
במקביל, החולשה הכלכלית דוחפת אותו אל עבר פשרות מחוסר ברירה.
מבחינת ישראל, הפלת המשטר הקודם של בשאר אסד התאפשרה בזכות התנאים שהיא יצרה, ולכן היא רואה עצמה כבעלת המפתח לעיצוב סוריה החדשה.
המסרים ששלחה לא־שרע בעת אירועי הטבח בדרוזים בא־סווידא – כולל הפצצת מטה הרמטכ״ל ותקיפת סביבת ארמון הנשיאות בדמשק הם אות ברור לנכונות הישראלית ללכת עד הסוף, כדי לשמור על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
