מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
היעדרותו המתמשכת של מוג'תבא ח'מינאי מהזירה הציבורית יוצרת ואקום שלטוני ומחריפה את הקרב הפנימי סביב שאלת המשא ומתן עם ארה"ב. הנשיא פזשכיאן חושף לראשונה את עומק המאבק בין הממשלה, משמרות המהפכה והתקשורת הממלכתית על פרשנות עמדותיו של המנהיג העליון.
איראן מבקשת להעלות מחדש את מחיר העימות מול וושינגטון, גורמים בכירים מעריכים כי היא מנסה להפוך את כישלון מזכר ההבנות למנוף לחץ להשיג הסכם טוב יותר וקיבוע מעמדה במיצרי הורמוז.
וושינגטון עוברת למלחמה ברשתות הכספים של האליטה השלטת באיראן. במוקד ניצב איש העסקים עלי אנסארי, שלפי ארה"ב מנהל את אחת מרשתות ההון החשובות ביותר של המעגל המקורב למנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי.
העימות הצבאי סביב מיצרי הורמוז והמשא ומתן עם ארה"ב מעמיקים את הקרע בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה ומעצבים מחדש את מאבק הירושה והכוח בטהראן.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
בירושלים מעריכים כי טהראן מפעילה את חזבאללה כדי לערער את היחסים בין טראמפ לנתניהו, ומנסה לכפות על וושינגטון את עקרון "אחדות הזירות" באמצעות לחץ בזירה הלבנונית ואיום על נתיבי השיט הבינלאומיים.
מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
היעדרותו המתמשכת של מוג'תבא ח'מינאי מהזירה הציבורית יוצרת ואקום שלטוני ומחריפה את הקרב הפנימי סביב שאלת המשא ומתן עם ארה"ב. הנשיא פזשכיאן חושף לראשונה את עומק המאבק בין הממשלה, משמרות המהפכה והתקשורת הממלכתית על פרשנות עמדותיו של המנהיג העליון.
איראן מבקשת להעלות מחדש את מחיר העימות מול וושינגטון, גורמים בכירים מעריכים כי היא מנסה להפוך את כישלון מזכר ההבנות למנוף לחץ להשיג הסכם טוב יותר וקיבוע מעמדה במיצרי הורמוז.
וושינגטון עוברת למלחמה ברשתות הכספים של האליטה השלטת באיראן. במוקד ניצב איש העסקים עלי אנסארי, שלפי ארה"ב מנהל את אחת מרשתות ההון החשובות ביותר של המעגל המקורב למנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי.
העימות הצבאי סביב מיצרי הורמוז והמשא ומתן עם ארה"ב מעמיקים את הקרע בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה ומעצבים מחדש את מאבק הירושה והכוח בטהראן.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
בירושלים מעריכים כי טהראן מפעילה את חזבאללה כדי לערער את היחסים בין טראמפ לנתניהו, ומנסה לכפות על וושינגטון את עקרון "אחדות הזירות" באמצעות לחץ בזירה הלבנונית ואיום על נתיבי השיט הבינלאומיים.
