וושינגטון עוברת מסנקציות למצור, פוגעת בצינור החמצן הכלכלי של טהרן ומגבירה את הלחץ על המטבע, הנפט והדלק , אך המבחן האמיתי של המשטר יהיה ברחובות איראן.
טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?
מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.
ההנהגה האיארנית מחזירה את ותיקי משמרות המהפכה כדי לשקם את ההרתעה, להיערך לעימות הבא ולהדק את השליטה מבית,אך הגנרלים שיכולים להציל את המשטר מקריסה עלולים גם להעמיק את המיליטריזציה שמאיימת עליו.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי טהראן עשויה לנצל את הרגישות הפוליטית לקראת בחירות האמצע בנובמבר כדי ליזום הסלמה מול הנשיא האמריקני ומינוי אחמד וחידי למפקד הקבוע של משמרות המהפכה עשוי להיות חלק מההיערכות לכך.
סבב המינויים החדש מצביע על ניסיון של המנהיג העליון החדש לרכז סביבו את מוקדי הכוח הביטחוניים, להיערך לאפשרות של עימות מחודש עם ארה"ב וישראל ובמקביל להגיע למשא ומתן מעמדת כוח.
מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
היעדרותו המתמשכת של מוג'תבא ח'מינאי מהזירה הציבורית יוצרת ואקום שלטוני ומחריפה את הקרב הפנימי סביב שאלת המשא ומתן עם ארה"ב. הנשיא פזשכיאן חושף לראשונה את עומק המאבק בין הממשלה, משמרות המהפכה והתקשורת הממלכתית על פרשנות עמדותיו של המנהיג העליון.
וושינגטון עוברת מסנקציות למצור, פוגעת בצינור החמצן הכלכלי של טהרן ומגבירה את הלחץ על המטבע, הנפט והדלק , אך המבחן האמיתי של המשטר יהיה ברחובות איראן.
טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?
מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.
ההנהגה האיארנית מחזירה את ותיקי משמרות המהפכה כדי לשקם את ההרתעה, להיערך לעימות הבא ולהדק את השליטה מבית,אך הגנרלים שיכולים להציל את המשטר מקריסה עלולים גם להעמיק את המיליטריזציה שמאיימת עליו.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי טהראן עשויה לנצל את הרגישות הפוליטית לקראת בחירות האמצע בנובמבר כדי ליזום הסלמה מול הנשיא האמריקני ומינוי אחמד וחידי למפקד הקבוע של משמרות המהפכה עשוי להיות חלק מההיערכות לכך.
סבב המינויים החדש מצביע על ניסיון של המנהיג העליון החדש לרכז סביבו את מוקדי הכוח הביטחוניים, להיערך לאפשרות של עימות מחודש עם ארה"ב וישראל ובמקביל להגיע למשא ומתן מעמדת כוח.
מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
היעדרותו המתמשכת של מוג'תבא ח'מינאי מהזירה הציבורית יוצרת ואקום שלטוני ומחריפה את הקרב הפנימי סביב שאלת המשא ומתן עם ארה"ב. הנשיא פזשכיאן חושף לראשונה את עומק המאבק בין הממשלה, משמרות המהפכה והתקשורת הממלכתית על פרשנות עמדותיו של המנהיג העליון.
