
האם ארה"ב ואיראן בדרך להסכם הבנות שברירי?
המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן מתנהל בין איום במלחמה כוללת לבין ניסיונות להגיע להסדר מדיני, כאשר כל צד מסרב לוותר על הקווים האדומים שלו

המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן מתנהל בין איום במלחמה כוללת לבין ניסיונות להגיע להסדר מדיני, כאשר כל צד מסרב לוותר על הקווים האדומים שלו

בין ניטרליות לגינוי, הסיבה האמיתית לעמדה החריגה של עומאן כלפי המלחמה בין ארה"ב לאיראן.

ההתקרבות האסטרטגית בין אבו דאבי לירושלים מעצבת מחדש את מאזן הכוחות במפרץ, אך גם חושפת את איחוד האמירויות לסיכונים ביטחוניים ופוליטיים גוברים מול איראן.

ההכרעה מתקרבת,ישראל וארה"ב נערכות לאפשרות של חידוש המערכה נגד איראן, על רקע הקשחת העמדות בטהראן, האיומים להעשרת אורניום ל־90 אחוזים והתרחבות התיאום הביטחוני בין ירושלים לוושינגטון.

הקשרים הביטחוניים והמודיעיניים בין ירושלים לאבו דאבי העמיקו בעקבות המלחמה מול איראן, והפכו את איחוד האמירויות לשותפה האסטרטגית הקרובה ביותר של ישראל במפרץ, תוך תיאום חשאי בדרג המדיני והצבאי והרחבת שיתוף הפעולה נגד האיום האיראני.

מאחורי המגעים המדיניים מסתתר מאבק עמוק על עתיד המזרח התיכון, בין הניסיון האיראני לכפות הסדר אזורי כולל לבין הדרישה הישראלית לשינוי המציאות הביטחונית בלבנון.

בישראל מעריכים כי המבוי הסתום במשא ומתן והעמדה האיראנית המתריסה מקרבים את ממשל טראמפ לחידוש תקיפות ממוקדות נגד יעדים אסטרטגיים באיראן.

מאבק בין דיפלומטיית העסקאות המהירה של טראמפ לבין אסטרטגיית ההתשה האיראנית, כיצד פערי קצב, תפיסת זמן וחישוב רווחים מעצבים את המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן, כשהזמן הופך לכלי נשק, ההתנגשות בין אמריקה לאיראן מקבלת ממד חדש.

בין חיכוך מבוקר לשחיקה מתמשכת, רצועת עזה מתנהלת במודל של עימות מתחת לסף המלחמה

בזמן שהמערכה מול איראן והחזית הצפונית מעסיקות את ישראל וארה"ב, חמאס מנצל את הקיפאון המדיני לדחיית הדרישה כי יתפרק מנשקו, הוא פועל לחיזוק המשילות שלו ברצועת עזה, לשיקום יכולותיו הצבאיות ולהמשך פעילות טרור נגד כוחות צה״ל, מתוך מטרה לשמר את מעמדו לקראת השלב הבא במערכה האזורית.

המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן מתנהל בין איום במלחמה כוללת לבין ניסיונות להגיע להסדר מדיני, כאשר כל צד מסרב לוותר על הקווים האדומים שלו

בין ניטרליות לגינוי, הסיבה האמיתית לעמדה החריגה של עומאן כלפי המלחמה בין ארה"ב לאיראן.

ההתקרבות האסטרטגית בין אבו דאבי לירושלים מעצבת מחדש את מאזן הכוחות במפרץ, אך גם חושפת את איחוד האמירויות לסיכונים ביטחוניים ופוליטיים גוברים מול איראן.

ההכרעה מתקרבת,ישראל וארה"ב נערכות לאפשרות של חידוש המערכה נגד איראן, על רקע הקשחת העמדות בטהראן, האיומים להעשרת אורניום ל־90 אחוזים והתרחבות התיאום הביטחוני בין ירושלים לוושינגטון.

הקשרים הביטחוניים והמודיעיניים בין ירושלים לאבו דאבי העמיקו בעקבות המלחמה מול איראן, והפכו את איחוד האמירויות לשותפה האסטרטגית הקרובה ביותר של ישראל במפרץ, תוך תיאום חשאי בדרג המדיני והצבאי והרחבת שיתוף הפעולה נגד האיום האיראני.

מאחורי המגעים המדיניים מסתתר מאבק עמוק על עתיד המזרח התיכון, בין הניסיון האיראני לכפות הסדר אזורי כולל לבין הדרישה הישראלית לשינוי המציאות הביטחונית בלבנון.

בישראל מעריכים כי המבוי הסתום במשא ומתן והעמדה האיראנית המתריסה מקרבים את ממשל טראמפ לחידוש תקיפות ממוקדות נגד יעדים אסטרטגיים באיראן.

מאבק בין דיפלומטיית העסקאות המהירה של טראמפ לבין אסטרטגיית ההתשה האיראנית, כיצד פערי קצב, תפיסת זמן וחישוב רווחים מעצבים את המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן, כשהזמן הופך לכלי נשק, ההתנגשות בין אמריקה לאיראן מקבלת ממד חדש.

בין חיכוך מבוקר לשחיקה מתמשכת, רצועת עזה מתנהלת במודל של עימות מתחת לסף המלחמה

בזמן שהמערכה מול איראן והחזית הצפונית מעסיקות את ישראל וארה"ב, חמאס מנצל את הקיפאון המדיני לדחיית הדרישה כי יתפרק מנשקו, הוא פועל לחיזוק המשילות שלו ברצועת עזה, לשיקום יכולותיו הצבאיות ולהמשך פעילות טרור נגד כוחות צה״ל, מתוך מטרה לשמר את מעמדו לקראת השלב הבא במערכה האזורית.