המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא ח'מינאי, שיגר מסר חריג לצמרת השלטון בטהראן, שמעיד על עומק החשש במשטר מפני החרפת המאבקים הפנימיים לאחר המלחמה עם ארה"ב וישראל.
ח'מינאי קרא לפרלמנט האיראני להתמקד בסוגיות היסוד של המדינה והזהיר מפני "ליבוי מחלוקות ופילוגים", בטענה כי איראן זקוקה ל"שיתוף פעולה רחב יותר" בין מוסדות השלטון כדי לבסס את האחדות הפנימית.
בהודעה שפורסמה ב-29 במאי באתרו הרשמי לרגל פתיחת שנת הפעילות השלישית של הפרלמנט, אמר ח'מינאי כי "ימי ההגנה הקדושה השלישית" הפכו לזירת אחדות של העם האיראני, וכי אחדות זו חייבת לבוא לידי ביטוי גם בדרגים הגבוהים של המדינה באמצעות חיזוק התיאום בין הרשויות.
ח'מינאי, שלא הופיע בפומבי מאז נכנס לתפקידו במרץ האחרון, קרא להעניק עדיפות ליציבות הכלכלית, להורדת האינפלציה, לתמיכה בייצור המקומי ולטיפול בהשלכות המלחמה האחרונה. לדבריו, על הפרלמנט להעניק לציבור "תקווה מציאותית" באמצעות חקיקה שתתמקד בשיפור המצב הכלכלי, התמיכה בתעסוקה ובייצור, המאבק בשחיתות והפחתת יוקר המחיה.
הוא טען עוד כי ארה"ב וישראל פועלות לערער את יציבות הרפובליקה האסלאמית, ואמר כי "תוכניתו העיוורת של האויב" היא ליצור פילוג פנימי כדי לפצות על הכישלונות הצבאיים ולהכניע את איראן. לדבריו, על ההנהגה להימנע מהפיכת "ריבוי הטעמים הפוליטיים" ל"קיטוב ופילוג", משום ששמירה על האחדות הלאומית היא "חובה בסיסית" בשלב הנוכחי.
ח'מינאי הודה לחברי הפרלמנט, ובמיוחד ליו"ר הפרלמנט וראש צוות המשא ומתן מול ארה"ב, מוחמד באקר קאליבאף, על מאמציהם "למען רוממות הרפובליקה האסלאמית".
ע'ולאם עלי חדאד עאדל, יועצו לענייני תרבות של המנהיג ואביה של אשתו של ח'מינאי שנהרגה במלחמה, אמר כי המנהיג האיראני מודאג מכך שגורמים פוליטיים עלולים להעביר את המחלוקות והחשבונות הישנים אל הרחוב. במהלך טקס לזכר בני משפחת ח'מינאי שנהרגו במלחמה הוא הסביר כי זו הסיבה שח'מינאי פנה במיוחד לחברי הפרלמנט וקרא להם לשמור על האחדות ולא להעביר לציבור "מחלוקות פוליטיות ריקות מתוכן". לדבריו, העם האיראני הפגין "אחדות רחבה" במשך כ-90 לילות.
הודעתו של ח'מינאי פורסמה על רקע היעדרותו המתמשכת מהמרחב הציבורי מאז נכנס לתפקידו לאחר מות אביו, עלי ח'אמנאי, ביום הראשון למתקפה האמריקנית-ישראלית על איראן ב-28 בפברואר. מאז הסתפק בפרסום הודעות כתובות בלבד, דבר שמעורר ספקולציות לגבי מצבו הבריאותי ומקום הימצאו.
המסר פורסם גם לאחר מספר פגישות מוגבלות שעליהן דווח רשמית, בהן פגישה עם הנשיא מסעוד פזשכיאן ופגישה עם מפקד מטה "חאתם אלאנביאא", עלי עבדאללהי, שבמהלכה העניק ח'מינאי "הנחיות חדשות" להמשך הפעולות נגד האויב.
התקשורת האיראנית ניסתה לצמצם את חומרת פציעתו של ח'מינאי. דובר משרד הבריאות האיראני מסר כי פציעותיו במהלך התקיפות היו "שטחיות" וכללו פגיעות בפנים, בראש וברגליים, מבלי שנדרש טיפול מורכב. במקביל דיווחה רשת CBS כי ח'מינאי מסתתר במקום לא ידוע תחת אבטחה כבדה, וכי התקשורת עמו מתבצעת באמצעות רשת של שליחים, דבר שעשוי להסביר את האיטיות בתגובות האיראניות בסוגיות המשא ומתן.
שבחיו של ח'מינאי ליו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף צפויים לצמצם את הביקורת נגדו סביב ניהול השיחות בין טהראן לוושינגטון. עם זאת, ערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל" דיווח ב-29 במאי מפי מקור המקורב למגעים כי קיימים ספקות לגבי רמת התיאום בין קאליבאף וצוות המשא ומתן לבין המנהיג העליון עצמו, וכי קיימות "עמימויות משמעותיות" בנוגע למידת מעורבותו של ח'מינאי בפרטי ההבנות עם ממשל טראמפ.
לפי הדיווח, ביקורם של קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י בקטאר, לצד העובדה שצוות המשא ומתן לא המשיך לפקיסטן ולא קיים את השיחות בטהראן, העמיקו את הספקות הללו.
במקביל שיגריו"ר הפרלמנט קאליבאף מכתבים לבכירי השלטון, בהם הדגיש כי איראן זקוקה לתיאום רחב יותר בין מוסדות המדינה כדי להתמודד עם השלכות המלחמה, לשמור על היציבות הפנימית ולהבטיח שיקום כלכלי. הוא ציין כי הפרלמנט יתמוך בממשלה באמצעות חקיקה ופיקוח, ושיבח את הרשות השופטת על המשך פעילותה במהלך המלחמה והתמודדותה עם "רוצחים פנימיים ובוגדים". לדבריו, איראן תצלח את השלב הנוכחי באמצעות "שיתוף פעולה ותיאום" בין מוסדות המדינה והנהגתה.
המחלוקת הפנימית בצמרת האיראנית
אולם בירושלים ובארה"ב מעריכים כי מאחורי הקריאות לאחדות מסתתר מאבק פנימי עמוק יותר בצמרת האיראנית. גורמים ביטחוניים בכירים העריכו כי הודעתו החריגה של ח'מינאי אינה עוד קריאה שגרתית לאחדות לאומית, אלא עדות ברורה לעומק המשבר הפנימי שבו מצוי המשטר האיראני לאחר המלחמה האחרונה.
עצם העובדה שח'מינאי בחר להקדיש חלק ניכר מהודעתו לאזהרות מפני "פילוגים", "קיטוב" ו"העברת מחלוקות לרחוב" מלמדת כי ההנהגה בטהראן חוששת לא רק מהאויב החיצוני, אלא בעיקר מהתפוררות פנימית ומהחרפת מאבקי הכוח בתוך הממסד האיראני.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, ברית חדשה בצמרת משמרות המהפכה מאיימת על מעמדו של יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף שעומד בראש צוות המשא ומתן של איראן מול ארה"ב.
בראש הברית הזו עומדים אחמד ואחידי, מפקד משמרות המהפכה הנוכחי ומוחמד עלי ג'עפרי ששואפים להשתלט על מערכת קבלת ההחלטות האיראנית וגם מאתגרים את המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי.
מוחמד עלי ג'עפרי שימש כמפקד משמרות המהפכה בין השנים 2007 עד 2019 וכיום הוא עומד בראש "המטה החברתי והתרבותי" של משמרות המהפכה, גוף שעוסק בנושאי תודעה, חברה ואידיאולוגיה, למרות שאין לו תפקיד ביצועי בכיר הוא נחשב לאחד ממעצבי החשיבה של משמרות המהפכה שמשפיע על קבלת ההחלטות בטהראן.
מאז מונה לתפקיד לאחר חיסול אביו בתחילת המלחמה, מוג'תבא ח'מינאי אינו נראה בציבור.
היעדרותו המתמשכת, לצד הדיווחים הסותרים על מצבו הבריאותי ומקום הימצאו, יצרו אווירה של אי ודאות בצמרת האיראנית. העובדה שהוא מסתפק במסרים כתובים בלבד, בעוד שהתקשורת האיראנית נאלצת להכחיש שמועות על פציעתו ולהדגיש כי פצעיו היו "שטחיים", רק מעצימה את התחושה כי ההנהגה האיראנית פועלת כיום מתוך מגננה.
להבדיל מאביו, מוג'תבא ח'מינאי טרם ביסס סמכות דתית ופוליטית מלאה, ולכן הוא נדרש להתמודד כבר בתחילת כהונתו עם מאבקי כוח פנימיים ועם שאלות על מידת הלגיטימיות של הנהגתו.
להערכת הגורמים הביטחוניים, המסר של ח'מינאי נועד בראש ובראשונה לבלום את הסדקים המתרחבים בתוך האליטה השלטונית. הקריאה שלו להימנע מהעצמת מחלוקות פוליטיות, עדתיות ואתניות אינה מקרית. באיראן קיימת כיום מתיחות גוברת בין מוקדי הכוח השונים, בעיקר סביב השאלה כיצד יש לנהל את המו"מ עם ארה"ב במהלך הפסקת האש ומה יהיו המחירים שתיאלץ טהראן לשלם במסגרת הסדר עתידי.
שבחיו של ח'מינאי ליו"ר הפרלמנט וראש צוות המשא ומתן מוחמד באקר קאליבאף נועדו ככל הנראה להעניק לו גיבוי פוליטי מול הביקורת הגוברת מבית. בשבועות האחרונים נשמעו באיראן טענות שלפיהן צוות המשא ומתן מנהל מגעים שאינם מתואמים באופן מלא עם המנהיג העליון עצמו. גם הדיווחים של ערוץ "איראן אינטרנשיונל" על "עמימויות משמעותיות" בנוגע למידת מעורבותו של ח'מינאי בשיחות עם ממשל טראמפ מעידים על עומק חוסר האמון בתוך המערכת.
לא פחות משמעותי הוא החשש האיראני מהרחוב. דבריו של ע'ולאם עלי חדאד עאדל, שלפיהם ח'מינאי חושש מהעברת הסכסוכים הפוליטיים אל הציבור, משקפים את חרדת המשטר מפני אפשרות שהמתחים בצמרת יחלחלו אל החברה האיראנית. המלחמה האחרונה אמנם יצרה לזמן קצר תחושת התלכדות לאומית, אך המשטר מבין כי המשבר הכלכלי, האינפלציה, הפגיעה ברמת החיים והעייפות הציבורית מהעימותים האזוריים עלולים להצית מחדש את גל המחאה הפנימית.
גם הדגש שח'מינאי שם על הכלכלה אינו מקרי. הקריאות להפחתת האינפלציה, לשיפור רמת החיים ולמאבק בשחיתות משקפות הבנה כי האיום המרכזי על יציבות המשטר אינו רק צבאי, אלא גם חברתי וכלכלי. ההנהגה האיראנית יודעת כי כל כישלון בשיקום הכלכלה לאחר המלחמה עלול להפוך במהירות למשבר פוליטי ולחידוש גל המחאה.
במקביל, הקריאות של קאליבאף לתיאום רחב יותר בין מוסדות המדינה מלמדות כי בטהראן מנסים להציג חזות של אחדות ושליטה. אולם עצם הצורך בהצהרות חוזרות ונשנות על "שיתוף פעולה" ו"אחדות" מעיד כי במציאות קיימים חילוקי דעות עמוקים בתוך מנגנוני השלטון.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי בסופו של דבר, הודעתו של מוג'תבא ח'מינאי חושפת את מצבה הרגיש של איראן בעקבות המלחמה. המשטר מצליח אמנם לשדר עמידה איתנה מול הלחצים החיצוניים, אך מאחורי המסרים על אחדות לאומית מסתתר חשש ממשי מהעמקת המאבקים הפנימיים, מערעור הלגיטימיות של ההנהגה החדשה ומהאפשרות שהמשבר הכלכלי והפוליטי יתפתח לאיום אסטרטגי על יציבות הרפובליקה האסלאמית עצמה.
עבור המשטר האיראני, הסכנה בשלב הזה אינה רק עימות חיצוני נוסף, אלא האפשרות שהלחצים הכלכליים, מאבקי הכוח והערעור על סמכות ההנהגה החדשה יתלכדו למשבר פנימי רחב שעלול לערער את יציבות הרפובליקה האסלאמית מבפנים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
