גורמים מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן נקלע למבוי סתום, ומדגישים כי בינתיים ישראל מנצלת את חלון הזמן שנותר לה כדי להרחיב את פעילותה הקרקעית בלבנון נגד חזבאללה, מעבר לנהר הליטאני, בניסיון לקבוע עובדות בשטח לפני שיושג הסכם שעלול לחייב אותה לעצור את המבצע.
לדבריהם, הנשיא דונלד טראמפ ניצב בפני דילמה מורכבת: מצד אחד, חידוש העימות הצבאי מול איראן, ומצד אחר, קבלת הסכם שעלול להתפרש כוויתור על חלק מיעדיו המוצהרים. בהיעדר "עסקה טובה" מבחינתו, גוברים הלחצים הפוליטיים והציבוריים המופעלים עליו מבית, מצב המשקף קושי אסטרטגי גובר בניהול המשבר מול טהראן.
בינתיים הוא מסתפק בהמשך המצור הימי על איראן, אבל בהמשך הוא יצטרך לקבל החלטות קשות.
גורמים ביטחוניים סבורים כי אחת הסיבות המרכזיות לקיפאון היא מדיניות הסחבת האיראנית. לטענתם, טהראן מנסה למשוך זמן כדי לרכך או למסמס את הדרישות האמריקניות, בעיקר בכל הנוגע לתוכנית הגרעין. במקביל, קיימים חילוקי דעות פנימיים בין שר החוץ עבאס עראקצ'י ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, שמנהלים בפועל את המשא ומתן מול ארה"ב, לבין בכירי משמרות המהפכה בנוגע לכמה מסעיפי ההסכם המתגבש. בינתיים, המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי נמנע מלהכריע האם לאשר את מזכר ההבנות המוצע.
סוכנות הידיעות האיראנית "פארס" טענה בסוף השבוע כי טראמפ נמנע מלהתייחס לכמה סעיפים מרכזיים במזכר ההבנות. בראשם עומדת דרישת איראן לשחרור מיידי של 12 מיליארד דולר מנכסיה המוקפאים. לפי הדיווח, מדובר בתנאי יסוד מבחינת טהראן, והיא לא תהיה מוכנה להתקדם לשלבים הבאים של המשא ומתן לפני שיוסדר הנושא. באיראן אף מזהירים כי אי עמידה בסעיף זה תיחשב להפרת התחייבות מצד וושינגטון.
על רקע הקשיים במשא ומתן כינס טראמפ בסוף השבוע את בכירי ממשלו לדיון מיוחד בחדר המצב בבית הלבן.
גורם בבית הלבן, שביקש לשמור על עילום שם, מסר לתקשורת האמריקנית כי הישיבה, שנמשכה כשעתיים והשתתפו בה בכירי יועציו של הנשיא, הסתיימה ללא החלטה סופית וללא חתימה על הסכם כלשהו.
"הנשיא טראמפ לא יקבל שום הסכם שאינו משרת את האינטרסים של ארצות הברית ואינו עומד בקווים האדומים שקבע", אמר הגורם. "איראן לא תורשה להחזיק בנשק גרעיני".
על פי דיווחים בתקשורת האמריקנית, טראמפ הדגיש במהלך הדיונים כי כל הסכם עתידי עם טהראן חייב להבטיח באופן מלא את מניעת יכולתה של איראן להשיג נשק גרעיני.
שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' הצהיר כי ארצות הברית מוכנה לשוב ולהפעיל כוח צבאי נגד איראן אם לא יושג הסכם. במהלך פורום ביטחוני בסינגפור אמר כי "היכולת שלנו לחזור לפעולה צבאית, אם יהיה בכך צורך, גדולה מכפי שנדמה". לדבריו, טראמפ מגלה סבלנות, אך נחוש להשיג הסכם שימנע מאיראן להפוך למדינה גרעינית.
להערכת גורמים מדיניים בירושלים, טראמפ טרם קיבל החלטה סופית באשר למזכר ההבנות המתגבש. לדבריהם, הוא בוחן מחדש את דרכי הפעולה העומדות בפניו ומנסה למצוא נתיב שיאפשר התקדמות לעבר הסכם, מבלי להצטייר כמי שוויתר על דרישותיו המרכזיות. הנשיא האמריקני אינו מעוניין בשלב זה לשוב למלחמה, בין היתר בשל השיקולים הפוליטיים לקראת בחירות האמצע לקונגרס בחודש נובמבר. עם זאת, אם הקיפאון יימשך והמשא ומתן לא יניב תוצאות, לא ניתן לשלול אפשרות כי ישקול מחדש גם את האופציה הצבאית.
טראמפ נכשל בהרחבת הסכמי אברהם
במקביל למגעים עם איראן, נחל הנשיא טראמפ אכזבה בזירה אזורית נוספת. ניסיונו לקדם הרחבה של הסכמי אברהם ולשלבם במסגרת ההבנות המתגבשות עם איראן נתקל בהתנגדות מצד מדינות ערביות ואסלאמיות, וחשף את מגבלות היוזמה האמריקנית לעיצוב מחדש של המזרח התיכון.
לאחר שנים שבהן הוצגו הסכמי אברהם כהישג מדיני היסטורי, מתקשה כיום היוזמה לצבור תנופה מחודשת. המשך המלחמה בעזה והזעם הציבורי הגובר בעולם הערבי כלפי ישראל הפכו את רעיון הרחבת הנורמליזציה למורכב הרבה יותר מכפי שסברו בוושינגטון.
הנשיא טראמפ ניסה במהלך שיחות עם מנהיגים ערבים ומוסלמים לשלב צירוף מדינות נוספות להסכמי אברהם במסגרת עסקה אזורית רחבה יותר, הקשורה גם למשא ומתן עם איראן. אולם היוזמה לא זכתה להיענות משמעותית, ובחלק מהמקרים נתקלה בסירוב מפורש.
פקיסטן הייתה המדינה הברורה ביותר בעמדתה. שר ההגנה ח'וואג'ה אסיף הבהיר כי הצטרפות להסכמי אברהם עומדת בניגוד לעקרונות היסוד של מדיניות החוץ הפקיסטנית, ושלל כל אפשרות לקידום נורמליזציה עם ישראל בעת הזו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מדינות ערביות רבות, ובראשן סעודיה, אינן רואות כיום בנורמליזציה יעד מרכזי, במיוחד כל עוד המלחמה בעזה נמשכת ואין כל התקדמות ממשית לעבר פתרון הסוגיה הפלסטינית.
סעודיה ממשיכה לדבוק בעמדתה שלפיה כל מהלך נורמליזציה עם ישראל מחייב קיומו של מסלול אמין וברור להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, תנאי שישראל ממשיכה לדחות על הסף.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
